סבלו של איוב
רוב הדברים נאמרו כאן, אז מספר נקודות לחידוד. כפי שאמר מסורתי, סבלו של איוב אינו עונש או תוצאה של חטאיו, כי אם נסיון השטן להוכיח כי איוב אינו צדיק כפי שהוא מצטייר. אמנם רעי איוב מנסים למצא צידוק לסבל בחטאים נסתרים, אולם אנו הקוראים יודעים את מה שהם לא ידעו, את דבר הניסיון של השטן, כך שהאופציה ליסורים כעונש נופלת. אשתו של איוב, עם כל הצער על אובדנה וכאבה, אינה רלוונטית לנושא, כיוון שהיא אינה מושא הנסיון. וודאי שתגובתה לאסונות יהיו כתגובת כל אדם מהישוב שנופלים עליו אסונות. תשובת איוב "עפר ואפר" אינה הצתדקות או הודאה בחטא. תגובה זו מבטאת את הכרתו של איוב כי כאדם אי אפשר לו להבין את השיקול האלוקי. אפסותו של האדם מול גדלו של הא-ל מבטלת את האופציה של האדם לעשות חשבון של מגיע לי או לוא מגיע. לקב"ה זוויות ראיה כה נרחבות, ורבדים כה עמוקים, שאדם לעולם לא יוכל לרדת לחקרם, בהיותו עפר ואפר. (אנקדוטה אירונית קטנה: איוב הוא האדם הראוי ביותר לאמר "עפר ואפר", הרי בסיבלו ישב בעפר, והתגרד בעזרת חרס באפר!).