מה לדעתכם היה ה"חטא" של איוב

[shushu10]

אתה = את

 

[justborn]

אופס סליחה

 

[פלגיה]

אבל את מעקרת את כל הספר

כל העיקרון של הספר הוא שיש צדיק ורע לו.

 

[shushu10]

תוכלי להביא סימוכין לדברייך?

 

[מאמן קושר]

התנ"ך מעיד על יושרו

"וַיּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלהִים וְסָר מֵרָע" (איוב א', ח')

 

[shushu10]

זה נכון אבל היו לאיוב תכונות נוספות

אנושיות בהחלט, (אותן העליתי קודם לכן), שבעטיין נבחר איוב לשמש כמושא לדו-שיח בין רעיו, האל והשטן. יש כאן מסר חנוכי שחוזר על עצמו בדרכים שונות בתנ"ך. זהו העקרון שהאל הוא השולט הבלעדי בכל יצירי כפיו.

 

[פלגיה]

אני נוטה לראות את איוב כמשל

ולכן לא מפריע לי שהוא תם וצדיק ולא חטא כלל. גם אדם כזה יכול לסבול, סבל רב מאוד, שהוא לא יכול להבין את סיבתו. צידוק לדברי - כל פרק א'. גורלו של איוב נחתם בסוג של התערבות בין הבורא לשטן. אין כאן מסר שחוזר בכל התנ"ך. יש כאן מסר ייחודי לספר היחיד והמיוחד הזה. האל שולט ביצירי כפיו - כן, במידת יראת השמים שלהם - לא.

 

[shushu10]

פרק א' אינו סימוכין לכך שאיוב לא

חטא. הוא סה"כ מבוא מסגרת לכל הספור הארוך והמורכב עד מאד. החטא מוזכר בהמשך, כפי שציינתי. האם אין בכל התנ"ך את המסר שהאל שולט ביצירי כפיו אבל זכות הבחירה בין טוב לרע נתונה בידי האדם עצמו (והחלק של הטוב כולל גם מידת יראת השמים שלו) אולי בזה נסכים לפחות!.

 

[אלי ו.]

אז מהי מטרת הספר?

התנ"ך אינו ספר קריאה, ספרי תנ"ך נבחרו ע"י חז"ל כדי ללמד אותנו דברים ראויים. אם נתעקש לקבל את איוב כסיפור אמיתי על אדם שחטא ונענש מה למדנו מהספר? התנ"ך מלא בסיפורים כאלה, לא צריך את ספר איוב כדי להעביר את המסר הזה.

 

[shushu10]

לדעתי אין אפשרות שאיוב הוא אדם

חי (הוא מארץ עוץ, שכחת?) וודאי שהוא ספור אליגורי שמטרתו להאדיר את שמו של האל ולהעמיק את האמונה בבורא עולם. הוא הקו המשותף לכל הספורים בתנ"ך למרות שכל סיפור הוא יצירה בפני עצמה עם דרך וסגנון מיוחד משלו. בפרק מב, פס' ה' אומר איוב את הדבר המשמעותי ביותר בספר, לדעתי, "לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני רעתך..." משמע עד היום שמעתי על גדולתך, מעשיך הרבים וכו' - עתה ראיתי זאת (או חזיתי) במו עיני ובבשרי שלי. מענין לקרוא גם את פס' ז' "ויהי אחר דבר יהוה את הדברים האלה אל איוב ויאמר יהוה אל אליפז התימני... והשאלה מדוע אין מוזכרת כאן תשובתו של האל לדברים האחרונים של איוב בסיום הפרשה, אלא רק מאוחר יותר "וישא יהוה את פני איוב".

 

[shushu10]

רעתך = ראתך

 

[פלגיה]

החטא לא רק נזכר בהמשך

הוא נעשה בהמשך. כלומר - לפי פירושך איוב קודם כל נענש, ואחר כך מלבישים עליו חטא. לא הייתי רוצה לחיות בעולם שזה אלוהיו.

 

[shushu10]

מי הלביש עליו חטא?

לא מבינה איך החלטת שזה הפירוש שלי. בכלל לא עסקתי בשאלה מה קודם ומה אח"כ.

 

[פלגיה]

השאלה היתה מה היה חטאו של איוב

שעליו נענש (או שבגללו סבל - זו הגרסא שלי) אם את אומרת שזה חטא הגאווה, ומצטטת פסוק מהמשך ספר איוב, את אומרת שהעונש הגיע לפני החט.

 

[shushu10]

העונש או הסבל הגיע אחרי החטא.

הסבל מתואר מיד בתחילת הספר אך החטא מתואר מאוחר יותר, וככל שהספור מתרחב מתגלים פרטים נוספים הבאים להסביר את הרקע כולו. מכל מקום אפשר בהחלט להסיק לפי הפסוק שצטטתי בפרק ל' פס' א' וגם בפרק כט' כולו ובסופו - "אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם" שאיוב מדבר בגאווה על עברו המפואר, כבודו וכוחו. עברו =- עוד לפני שהוחלט במרומים להשפילו עד עפר. וגם שאלה לי אליך - אם איוב לא חטא וסתם נענש על לא עוול בכפו, כפי שציינת שעיקר הספר מדבר על צדיק ורע לו- איך אפשר להסביר את ההקלה בעונש, ואת החזרתו למצב הקודם - אושר ועושר ?

 

[פלגיה]

לאחר שהוכח שהרעים טעו

ושהשטן טעה, והגיע דבר ה' בסערה - כבר אין צורך להוכיח דבר. אגב, קשה לומר ש"הדברים חזרו לקדמותם" כי הסבל הוא סבל, ועשרה ילדים חדשים, לא ממלאים את מקומם של הילדים שמתו.

 

[shushu10]

תפקיד הרעים והשטן בסיפור הוא

ליצור ויכוח וחילופי דברים, כלומר להאיר את הענין מזוויות שונות. הספור לא מסתיים משום שהרעים או השטן טעו. האם יתקבל על הדעת כי זו הסיבה שאיוב מיוסר עד כדי כך? העובדות בשטח הן שיש אדם או דמוי אדם שהיה תם וישר עשה צדקה ולא קלל את האל על אף כל מכאוביו, אולם - לא הכיר בגדולתו ושליטתו הבלעדית של האל.זוהי טעותו של איוב, ויש שיגידו שזה חטאו. יש לבדוק מה אומר האל מן הסערה אל איוב? פרק מ', ו': " ויען יהוה את איוב מנ סערה ויאמר: אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני; האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק; ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם;" ... עד שאיוב לא אומר מה שאומר בסופו של דבר לא בא קץ לייסוריו.

 

[פלגיה]

לא השתכנעתי

נכון שתפקידם הוא להאיר את העניין, אבל ברור על פי פרק א' ופרק ב' שאיוב לא חטא. האל מעיד עליו שהוא לא חטא. והתמיהה שלך בשל מה ייסוריו הרבים - היא בדיוק הדילמה העומדת בעיקרו של הספר. עד שהאל לא אומר את דברו (לעולם, דרך איוב) לא בא קץ לייסורין, והאמת היא שגם אחר כך לא כלו כל ייסוריו ההתלבטות היא - האם "אין-צרות" הוא שוחד שנותן הבורא ליצוריו השומעים בקולו.

 

[shushu10]

לא חייבים להסכים. בכל מקרה

די מעניין לשמוע דעות שונות וטוב שנמשיך בכך. יישר כחך .

 

[פלגיה]

../images/Emo140.gif

בכל מקרה גרמת לי לחזור לקרוא את איוב מתחילתו, ועל כך יישר כח לך.