מה לדרך הלוחמים ולאהבה בין בני זוג?

[רשף כשף]

מה לדרך הלוחמים ולאהבה בין בני זוג?

חיפשתי וחיפשתי, קראתי וקראתי וכל מה שמצאתי הוא שעל פי דון חואן על הלוחם להתבודד, להתנזר ולהימנע מיצירת קשרים זוגיים. מכיוון שאלו יוצרים חורים אנרגתיים בהילה שלו וקורים אנרגטיים שיש לנתק, מכיוון שאלו כובלים אותו אל העולם הפיזי. מה דעתכם שלכם, לוחמים, לגבי קשרים זוגיים? האם יש בכם מי שהולך בדרכו של דון חואן ומתנזר מקשרים זוגיים? כיצד אתם נוהגים בנושא הזה? האם הזוגיות מפריעה לכם לחתור אל החופש? האם הוויתור על אהבה בין בני אנוש הוא צעד הכרחי בדרך הלוחמים?

 

[רשף כשף]

השאלה עלתה

כאשר ניסיתי להסביר לחבר טוב את "דרך הלוחם". החבר העלה שאלה זו, ועיינו במשותף בספרים על מנת למצוא תשובה לשאלה שהוא העלה. מכיוון שלא מצאתי תשובה מספקת (תשובת ההתנזרות לא סיפקה אותי) אני מעבירה את השאלה אליכם.

 

[wolfbrother27]

רשף כשף היקרה...

יצא לי כבר לכתוב את מסקנותיי לגבי הדרך, אני יכול לומר לך בודאות שדרך הלוחם אינה דרך קבועה, ולכל לוחם נתיב ייחודי משלו. אני לוחם, אבל אני איני צועד בדרכו של דון חואן. אני התחלתי את דרכי עם ``המדריך ללוחם האור`` של פאולו קואלו, ומשם המשכתי לאן שלקח אותי הגורל (או יותר נכון לאן שהוביל אותי אלוהים), כיום, כמעט שלוש שנים בדרך, אני נשוי באושר ועדיין אני לוחם, ואף חזק יותר משהייתי משום שהדרך ממשיכה ואני איתה. לדעתי זה חשוב להיות מדי פעם רק עם עצמך, יש לזה חשיבות עליונה בדרך הלוחם שלי, שכן כשאת לבד התודעה שלך פועלת ללא הסחות דעת מצד גורמים חיצוניים, וכך את יכולה להגיע לתובנות גבוהות, אבל אני מאמין שאהבה מכל סוג חשובה לא פחות. מהלבד ניתן ללמוד את משמעות היחדיו. אני בעד זוגיות בדרך הלוחם. שיהיה לך שבוע מקסים. דובי לנגברג

 

[רשף כשף]

תודה דובי

מאוד מזדהה עם מה שרשמת.

 

[אשכר]

מה באמת?

לדעתי אין בעיה ביצירת קשר. אם יש בעיה, היא בסיום הקשר, משהו שרוב האנשים שאני מכיר לא מוכנים לעשות, גם אם הקשר הזה תלוי להם כמו אבן ריחיים על הצוואר, וגם אם הוא לךא קיים בשום מקום חוץ מאשר בראש שלהם. אני לא רואה סיבה לא להיות ב"קשר" עם מישהו או מישהי או משהו, כל עוד הקשר הזה נוצר, מתקיים כל עוד הוא נדרש, ומסתיים כל פעם מחדש. קישורים אנרגטיים נוצרים כשאת משאירה דבר מה "תקוע" אצלך, ולא משחררת אותו. קשרים אלו נפתרים או כשאת מתה או כשאת מפסיקה לחלוטין להתעניין בו ולקיים אותו (ולא רק במודע - אלא גם בתת המודע).

 

[רשף כשף]

מזדהה עם הגישה הזו

ואכן לעיתים אני מסיימת קשרים ומבצעת חיתוך חד מאוד שהסובבים אותי מתקשים להבין. חיתוך כזה שאני מפסיקה להתעניין בו ולקיים אותו. ההודעה שלך עזרה לי להבין את מהות החיתוך שאני מבצעת. אני לא רואה סיבה לא להיות ב"קשר" עם מישהו או מישהי או משהו, כל עוד הקשר הזה נוצר, מתקיים כל עוד הוא נדרש, ומסתיים כל פעם מחדש. למה הכוונה מסתיים כל פעם מחדש? האם אתה לא מוצא סתירה בין מה שאתה רושם למה שקסטנדה רושם בספריו?

 

[ibag]

כמו כל דבר אחר

דון חואן לימד את קרלוס בהתאם למצבו הייחודי של קרלוס, על פי השינויים שקרלוס היה צריך לעבור בדרכו הייחודי. אולי דון חואן ראה שהאופן שקרלוס בוחר את קשריו הזוגיים והאופן שמתנהל בתוכם, מבזבז לו טונות של אנרגיה. כדי להעיר את תשומת ליבו לעיניין היה אליו לנסח את המסר באופן שמתאים לקרלוס עצמו, באופן שיבטיח התייחסות וזכירה מצדו. (כלומר באופן דראמטי וחד משמעי) נניח שדון חואן היה מלמד את רשף כשף ועל פי ראייתו היה מגיע למסקנה שהקשריים הזוגיים שלה פחות או יותר בסדר, אבל המערכת היחסים שלה עם הוריו מכלה את כוחה. הוא היה אומר לה:"על הלוחם לנתק את קשריו עם הוריו, לימנע מללכת אחרי תכתיבים חברתיים מיושנים והרסניים, מכיוון שאלו יוצרים חורים שחורים על הביצה האנרגטית, מכיוון שאלו כובלים אותו אל העולם הפיזי" נניח שקרלוס לא היה כותב ספרים, אבל רשף כשף כן, כעבור מספר שנים בפורום "לוחמי הנשר" מישהו בשם פשר-פשק היה כותב את השורות הבאות: " חיפשתי וחיפשתי, קראתי וקראתי וכל מה שמצאתי הוא שעל פי דון חואן על הלוחם לנתק את קשריו עם הוריו. האם הוויתור על אהבת הורים-ילדים הוא צד הכרחי בדרך הלוחמים? מה דעתכם לוחמים, האם הגיוני הדבר בעינכם?" ואיבג עונה: תקרא עוד פעם את הספרים של רשף-כשף ופשר- פשק משיב: הספרים של רשף- כשף הם לא ה"תנ''ך" שלי. בא אשכר וטוען: לא חשוב ההתחלה, רק הסוף וגם עמנואל: ידעי מתייעץ עם המוות לפני הבחירה, לאחר מכן נותר לו רק להיות שלם אם החלטתו ולעשות את מיטבו. מיקי הכלב: לא יודע, אבל נראה לי שאשכר צודק, אז אז אני מהמר שרק הסוף חשוב. הזאב: כל הדרכים מובילים לרומה. מה זה משנה אם תגיעי בעוד שנה או בעוד 500 שנים. העיקר ללכת, זה טוב לשרירים. מיכל הררי : שאלה טובה, אבל אין לי כרגע זמן לענות, אני צריכה ללכת לשיעור קונג פו. אתה חמוד, אוהבת אותך מאוד. אשכר חוזר: אתם לא ממוקדים, אני דורש לשנות את זה מיד. מצד שני תעשו מה שבא לכם...זה לא סותר. עניתי לך?

 

[רשף כשף]

../images/Emo6.gif לא ענית אבל

הצלחת להצחיק אותי ואני מודה לך על כך! תמהני באם מדובר ב"מסר שיתאים באופן ספציפי לקרלוס" או במסר שנוגע לבזבוז אנרגיה על קשרים חברתיים וזוגיים כלוחם באופן כוללני? הבנתי מההודעה שרשמת שעל פי הבנתך, מדובר במסר ספציפי לקרלוס בלבד... למרות שכתבת בצורה יפה ומשעשעת וכמעט בלי שגיאות, עדיין לא ענית על השאלות ששאלתי: מה דעתכם שלכם, לוחמים, לגבי קשרים זוגיים? האם יש בכם מי שהולך בדרכו של דון חואן ומתנזר מקשרים זוגיים? כיצד אתם נוהגים בנושא הזה? האם הזוגיות מפריעה לכם לחתור אל החופש? האם הוויתור על אהבה בין בני אנוש הוא צעד הכרחי בדרך הלוחמים?

 

[ibag]

עניתי לך

אין לי בעיה לענות גם תשובות אחרות. מה דעתכם שלכם, לוחמים, לגבי קשרים זוגיים? טוב, אני לא לוחמת, אז כנראה השאלה מופנת לאחרים. האם יש בכם מי שהולך בדרכו של דון חואן ומתנזר מקשרים זוגיים? אין לי מושג מה דרכו של דון חואן, כך שאני לא יכולה לדעת מי הולך ומי לא בדרכו. כיצד אתם נוהגים בנושא הזה?|סדגש איזה נושא? קשריים חברתיים, קשרים זוגיים, התנזרות, מין,אחר? האם הזוגיות מפריעה לכם לחתור אל החופש? לא מפריע. האם הוויתור על אהבה בין בני אנוש הוא צעד הכרחי בדרך הלוחמים? באופן כללי אני לא רואה קיום של אהבה בין בני אנוש. כך שאני לא מבינה על מה יש לוותר.

 

[ibag]

רק השאלות שלך אמורות להיות מודגשות

 

[רשף כשף]

תודה

אני מתקשה עם תשובתך האחרונה: באופן כללי אני לא רואה קיום של אהבה בין בני אנוש. כך שאני לא מבינה על מה יש לוותר.

 

[ibag]

אז הפעם עניתי לך?

 

[רשף כשף]

כן../images/Emo70.gif ../images/Emo13.gif ../images/Emo51.gif

 

[Seeker68]

היי רשף, המון זמן...

מחבר הספר "ארבע ההסכמות" דון מיגל רואיז, שהיה גם כן נגואל ממכסיקו (כמו דון חואן), כתב ספר נוסף "דרך האהבה", אולי שם תמצאי תשובות (לא קראתי את אף אחד מהספרים הנ"ל). מנקודת המבט שלי, ישנם סוגי קשרים וזוגיות שגוזלים אנרגיה, הרבה יותר ממה שהם עוזרים לשמר ולטפח. על אלה כדאי לותר, לעשות "שחזור", "מחיקת הסטוריה" וכל השאר... קיימים סוגי קשרים זוגיים ואחרים שיכולים לעזור בטיפוח ושימור האנרגיה האישית. עם אלה אני מאמין שניתן להתקדם בדרך רוחנית, מבלי שיהיה איבוד משמעותי של אנרגיה. בזוגיות כזאת צריך להיות המון פירגון, קבלה, אמון, פתיחות, אהבה וגם לדעת להיות עזר שכנגד (כשצריך). בראייה רחבה יותר, אולי החתירה אל הזוגיות היא חלק מהתוכנית/תיכנות של ה-MATRIX? כמעט כל התרבויות, דתות, פרסומות וסרטים דוחפים לנו למוח את הדבר הזה. האם אדם באמת צריך בחייו זוגיות? האם אדם באמת צריך להיות חלק מתוכנית שימור המין האנושי? האם לאדם יש יכולת להתפתח ל"אדם" שלם לבדו, ללא "עזרת" או פרק של זוגיות בחיים? (כמו נזירים בודהיסטים למשל). ואולי חוויית הזוגיות הכרחית/רצויה בחיים, ללמדנו דבר מה? אולי לעזור לנו לצמוח, בהמשך ליחסי הורים ילדים? אני בעד זוגיות שיכולה לתמוך באדם בדרכו אל ....

בנוסף לזה, תבדקי מהי חתירה אל ה"חופש" בשבילך? לעשות את הקפיצה אל התהום או אל העולם האחר? אולי יש מטרה אחרת ראויה לכך שאנו תקועים באזור זה של התפיסה? ערב נעים

 

[רשף כשף]

או שלום ../images/Emo140.gif לונג לונג טיים...

קיימים סוגי קשרים זוגיים ואחרים שיכולים לעזור בטיפוח ושימור האנרגיה האישית. עם אלה אני מאמין שניתן להתקדם בדרך רוחנית, מבלי שיהיה איבוד משמעותי של אנרגיה. בזוגיות כזאת צריך להיות המון פירגון, קבלה, אמון, פתיחות, אהבה וגם לדעת להיות עזר שכנגד (כשצריך). מאוד מתחברת למה שכתבת כאן ומתקשה למצוא לזה ביסוס בספריו של קסטנדה. לפי קסטנדה, המטרה היא חתירה אל החופש. זוגיות יכולה רק להפריע.

 

[רשף כשף]

דרך אגב

אני שמחה לקרוא באופן אישי, שההתנסות האישית שלך הביאה אותך לחשיבה שהזוגיות היא הכרחית.

ואני לוקחת את העצה שלך: אולי כדאי שאני אבדוק מה מונע בעדי לקפוץ מעל התהום, זוגיות בהחלט לא מונעת זאת ממני כרגע... אני חושבת שיש מטרה ראויה שבגללה אני תקועה באזור זה של התפיסה, והיא לחוות את הגוף הפיזי. מקריאתי בספרים של קסטנדה, לא ברור לי אם זוהי גם מטרה של המכשפים. אולי היא בכלל מנוגדת למטרת המכשפים.

 

[Seeker68]

לא כתבתי...

לא כתבתי, שההתנסות האישית שלי הביאה אותי לחשוב שזוגיות היא הכרחית. בהחלט לא. בכל מקרה, ההתקדמות של אדם בדרך רוחנית היא עם עצמו בלבד, ללא קשר לסביבה (גם עם בן-זוג). השקעת אנרגיה בטקסי חיזור גוזלת לעיתים זמן ואנרגיה מהשקעה בדרך הלוחם. כמובן שגם עצלות ושאר ירקות... יש מה ללמוד מקשרים זוגיים, גם אדם לגבי עצמו, שיקופים וכיו'. ויש המון מה ללמוד על עצמנו בלבדות. בזמן הלבדות אנו פנויים להשקיע את מיטב מאמצנו במה שאנחנו מגדירים לעצמנו כ"דרך הלוחמים". לדעתי, צריך ללמוד לנתב את אנרגיה של הקשר הזוגי, לתמיכה בדרך הלוחם של כל אחד ואחת מבני הזוג. עם הרבה פחות קשקושים ודברי הבלות מסביב (וזה לא סותר הקמת בית, הבאת ילדים לעולם וגידולם, עבודה, חברים ומשפחה). דון חואן וחבורתו בחרו בדרך קיצונית, נכונה להם אולי. קסטנדה שבר מהמסורת של דון חואן ובמקום למצוא לו קבוצה קטנה של תלמידים, החליט להפיץ את התורה של דון-חואן לכל העולם. אולי דרך נכונה אחרת היא להתקדם בדרך הלוחמים, ללמוד את הידע ובעזרתו להביא ריפוי לבני אדם ולעולם ולהמשיך להעביר את הידע הלאה. להביא את האנשים לרמת מודעות גבוהה יותר וזה אולי יביא ליציאה מהביצה (SWAMP), יכוון אותנו לגאולה? (מה זה גאולה?

).

 

[רשף כשף]

מנסה לעשות סדר ../images/Emo163.gif....

לפי הבנתך, אתה נוהג בגישה פחות קיצונית, שיותר מתאימה לדרך החיים שלך / שלנו כבני אדם בחברה. על פי הגישה שלך, אתה לא הולך רחוק להתנזרות שמתוארת בספרי דון חואן וחבורתו, מכיוון שהיא נכונה לדרך החיים אותה בחרו אבל לא בהכרח לדרך החיים של האדם שחי בחברת אנשים. עד כאן הבנתי? עם זאת, נראה שאתה חושב שהלבדות יותר מקדמת את האדם בחתירה אל החופש. ואני מוסיפה ושואלת: מהי הלבדות על פי הגדרתך? ואיך היא מתחברת לניתוב האנרגיה של הקשר הזוגי, לתמיכה בדרך הלוחם של כל אחד ואחת מבני הזוג. עם הרבה פחות קשקושים ודברי הבלות מסביב (וזה לא סותר הקמת בית, הבאת ילדים לעולם וגידולם, עבודה, חברים ומשפחה).? על הלבדות אתה מוסיף את הריפוי שמתבצע לדברייך על ידי העברת הידע של דרך הלוחמים. האם הריפוי הוא העברת ידע? מצטרפת לשאלתך - מהי הגאולה? לדברי דון חואן המטרה הסופית היא החופש, השחרור מהמוות. האם זוהי הגאולה המיוחלת?

 

[Seeker68]

קראת את "מעבר המכשפים" של טאישה?

בתחילת הספר מתואר הדרך בה טאישה אבלאר מתנתקת (בעצם מנתקים אותה) מ"החיים הרגילים", היא נלקחת למקום מבודד ומוסתר, שם היא הופכת למעין "נזירה" שלומדת את סודות המודעות העצמית עפ"י דרכו של דון-חואן. היא לומדת לאבד את רוב התלויות בדרכי ה"עולם הזה" - ז"א העולם המערבי (סוג של MATRIX) שממנו היא באה. את העולם הזה מרכיבים רעיונות כגון: לימוד בבי"ס במשך 12 שנה, הליכה לאוניברסיטה, זוגיות, חתונה, הבאת ילדים לעולם, קריירה, פרנסה, טלוויזיה, כדורגל, פנסיה, מוות

וכל השאר - הדפוס המכני המוכר... האם באמת צריך את הדברים האלה? אני לא חופשי עדיין מכבלי העולם הזה בעניינים מסויימים (לפחות מכדורגל כן

). יש תקופות בהן אני בזוגוית ויש שאני בלבדות. בזוגיות, אנחנו יכולים לשחרר או לכבול, לטפח או לסרס. "כי האדם עץ השדה..." - לדעתי, אנחנו יכולים וצריכים להיות אדמה פוריה לבן-זוגנו שיצמח, יפרח ויגלה את עצמו, באהבה. זה לזו, זו לזה, לאפשר לו מים ולקבל אור. לנתב חלק מהזמן והאנרגיה לכיוון הזה ופחות בלהשיג חפצים, תארים וכיו'. בלבדות, יש לנו פחות מחויבויות ויותר זמן להשקיע בלימוד עצמנו. בשני המצבים אפשר ללמוד את עצמנו, בצורות שונות. ריפוי בני האדם והאנושות כולה, בעיני קשורים להבאתם של בני האדם למודעות גבוהה יותר. אני לא אפתח כאן את נושא המודעות, אבל אולי את מכירה את אחת מאימרות "הדרך הרביעית" - "האדם חי בשינה ובשינה הוא מת...". את יכולה לקרוא על זה כאן (רצוי להכנס קודם לקישורים של החלק הראשון והשני של המאמר, מפרי עטו של גבריאל רעם). ניתן למצוא חיבורים בין דרכו של דון-חואן לבין עקרונות "הדרך הרביעית".

 

[רשף כשף]

איזה קטע

בדיוק השבוע מישהי סיפרה לי על הדרך הרביעית זכרתי שנתקלתי בזה בעבר ולא זכרתי באיזה הקשר והנה גם אתה מספר לי... אני אלך לבדוק. כרגע אני מאוד עייפה אז כנראה ביום אחר תודה!