מה לעשות?

[מיז פיגי]

חיבוק ממך? כבר אושר גדול../images/Emo9.gif

הלוואי שזה היה רק משפחתי. עבירות על כללי נימוסים והליכות מתקבלות בהרבה פחות הבנה וסלחנות במקום העבודה. אבל ברור שאני עוד לא ננעלת על שום דבר בינתיים. יש לי כמעט חודש. תודה חמודה

 

[מיז פיגי]

תודה על התגובה למרות האנגלית

כמו שציינתי, לו עצמו יש חברה שלא חולקת איתו בית, אלא חיה בחו"ל והם נפגשים כל כמה שבועות. אני לא מתכננת להזמין אותה, אבל אם היא תהיה באותו זמן בארץ במקרה אני מניחה שהוא יביא אותה. בכל מקרה גם אם היה נשוי לא הייתי מעלה על דעתי לעשות לו כזה דבר קטנוני וילדותי. במה זה יקדם אותי? (לא שהמחשבה לא חלפה במוחי לשניונת)

 

[שמנתולה]

ידברו על זה?

מי ישמע לסביות הן זן כה נדיר שאף עיתונאי עדיין לא זכה לראות... מה יש לגנוב את ההצגה? מה, הן הולכות לעשות סקס פראי על השולחן?! כולה באות לאכול בורקס ורבע עוף במחיר מופקע. והיא לא צריכה להגיד שום תודה על יחס ראוי בעבודה, הנימוס הבסיסי מחייב לכבד כל אדם, סטרייט או הומו גם יחד.

 

[ציבונה]

תגידי מה השתגעת?

העיתונאים ידברו על זה? יש מאות מוזמנים לחתונה כל המי ומי והעיתונאים ידברו דוקא על מיז פיגי ודוביבית בגלל שהן לסביות? לא נעים לי לאכזב אותך אבל הייתי כבר בכל כך הרבה חתונות עם זוגתי גם כאלה עם סלבס ועיתונאים ולא שמו עלינו גם כשרקדנו צמוד צמוד ודפקנו נשיקות וחיבוקים.

 

[אודליה ואורי]

כן באמת מאוד פוגע ../images/Emo10.gif

הי פיגי , אני נתקלת בבעיה דומה במקום העבודה שלי ואני אסביר חלק מהעובדים יודעים וחלקם ממש לא אע"פ שאני בטוחה שמנחשים ה"שותפה" שלי מוזכרת יותר מידי . והנה החברה שלי מתכננת ארוע גדול בחנוכה ובת זוגתי אפילו לא מוכנה להצטרף ואני בהחלט מבינה אותי היא אומרת לי אני לא רוצה שתציגי אותי בתור חברה שלך או שותפה כי אני לא אני בת זוג שלך לחיים והאמת היא ממש ממש צודקת . אז באמת הבוס שלך די מעצבן כי הוא בעצם די שומר אותך כאילו בארון שנוח לו בבועה במשרד הוא נחמד ונעים אבל עד כאן וזה באמת פוגע , אני שולחת לך חיובק גדול והמון אמפתיה אבל לא יודעת בכנות מה הייתי עושה במקומך מה שכן הבוס שלך צבוע אמיתי כי הוא מקבל מתי שבא לו ולא באמת כל הזמן ,אולי בעצם כתוב לך ביומן שאת חולה באותו יום ? לא ? בכל מקרה תהיי חזקה .

 

[מיז פיגי]

מה לעשות?../images/Emo46.gif

בחיים לא עמדתי במצב כזה, אני רותחת מזעם, פגועת הלם, וזקוקה לעצתכם. הסיפור הוא כזה: הבוס שלי "מחתן" את הבן שלו בקרוב. מדובר באירוע גדול ויקר, בנוכחות מאות מהדמויות המכובדות ביותר בארץ וגם בחו"ל. הרבה אנשים שקוראים עליהם בעמודי החדשות, הכלכלה, המשפט וכו'. אווירה שמרנית-ליברלית מעונבת כזו. (אני שונאת כאלו אירועים וכבר ברגע ששמעתי על זה התבאסתי שאצטרך להופיע). אני נמצאת ביחסים מעולים (לא יכולתי לחלום על טובים יותר) עם הבוס שלי. הוא מאוד מחבב את דוביבת. כל פעם שהיא באה היא זוכה לסידרת נישוקים שאני מרחמת עליה. תמיד שואל אותה על העבודה שלה בעניין אמיתי, הוא גם עזר לה בעבר להתקבל לעבודה אחרת, המליץ עליה בחום כאילו היתה בתו הקטנה והפעיל קשרים וטובות. הוא פתוח מאוד (בהתחשב בזה שכבר עבר את גיל הפרישה) - כל הזמן שואל אותי ונהנה ללמוד על עניינים הומו-לסביים - על איך עושים ילדים, איזה משפחות יש, מה זה טרנס'ג'נדר, אם יש הומוסקסואליות בקרב בעלי חיים וכו'. לכן חטפתי הלם אמתי כשהגיש לי ממש עכשיו את ההזמנה לחתונה כשעליה כתוב בכתב ידו "לפיגי, מקווה לראותך". כאילו הלו? איפה דוביבת? למה לא "לפיגי ודוביבת - מקווה לראותכן?" פתאום אני סינגל? שכח מהאישה שהוא כל הזמן שואל עליה? סניליות רגעית? מה?! אז החלטתי לא להתבשל במיץ של עצמי עם ספקולציות וללכת לשאול אותו דוגרי - כמו שאנחנו תמיד מדברים. שאלתי אותו "תגיד, בכוונה כתבת כאן רק את השם שלי? אני מוזמנת לבד?" והוא ענה לי (בהסמקה ושפת גוף מאוד נבוכה שאני כבר מכירה) ענה לי: "תבואי איך שאת מרגישה נוח. כתבתי את השם שלך כי אני מכיר אותך ולא את החברה שלך..." ההה?!? השבתי לו שאנחנו זוג לכל דבר והאם זה מהווה בעיה מבחינתו שנבוא ביחד והוא הגביר את הגוון האדום בפניו וענה שלא. אני פשוט מתפוצצת מזעם! (וצריכה להסתיר את זה) אני מרגישה כ"כ פגועה - ממש סטירת לחי מצלצלת! מנסה לחשוב כבר עכשיו על מחלות מפוברקות לערב החתונה, כי אין לי שום רצון להופיע שם אחרי הקטע הזה. מצד שני אני מנסה לסנגר עליו ולראות את הדברים מנקודת מבטו, ויכול להיות שהוא באמת חושב, בלי קשר לחיבה שיש לו כלפי שתינו, וליחסיו הקרובים איתי, שאנחנו לא נחשבות כזוג כשזה מגיע לעניינים כאלו וזהזמנה זוגית אינה מובנת מאליה. לא יודעת מה לעשות פה. אני רותחת וחייבת להסתיר את זה (לא רוצה שהוא ידע שפגע בי וישנה את כוונתו המקורית כדי לרצות אותי. לא מתאים לי. וחוצמיזה רוצה עדיין לשמור על האופציה של הברזה עקב "מחלה"). מה אתם אומרותים?

 

[מיז פיגי]

תודה על נקודה למחשבה

לא חשבתי על כל הקטע של "הוא מכניס אותי לארון איפה שלא נוח לו". דוקיי. נראה מה נעשה עם זה.

 

[ערבהאיןקץ]

אני הייתי הולכות !

מה לעשות? אתן ארוסות עדיין.. לא נשואות. אני משוכנעת שבאירוע הבא אחרי שיהיה בחתונתכן - הוא יזמין אתכן כזוג. אבל בחברה מעונבת, כשבן/בת זוג אחת עובדת בחברה, והיא עדיין לא נשואה - לא מקובל לשלוח הזמנה זוגית.

 

[מיז פיגי]

זה לא המקרה

מוזמנים גם זוגות לא נשואים. לבוס שלי עצמו יש חברה שבכלל לא חיה איתו אלא בחו"ל ואני בטוחה שהוא ראוה בזוגיות שלהם משהו יותר מברור מאליו מזו שלנו. אבל תודה בכל אופן.

 

[ערבהאיןקץ]

אז תהפכי את זה להיות "המקרה" !

אם תבואו שתיכן, תצרו מצב ברור, ותלמדי את הבוס, ואת יתר הנוכחים, מהי משמעות הזוגיות שלכן (ושלנו

). וכל זה, על דרך החיבה והחיוך.

 

[een ogenblik]

שאלות בתשובה

האם לכולם הוא כתב בכתב יד פניה לקולגות לעבודה בלבד ללא איזכור זוגיים, או שלזוגות סטרייטים (נשואים) הוא פנה בלשון זוגית? אם אפשרות א' - אז ככה הוא, ואין שום דבר נגד זוגיותכן. אם אפשרות ב' - אז יש בעיה, ונשאלת השאלה עד כמה הבעיה הזו מפריעה לך. - אם היא מפריעה לך במידה מועטה, עקב יחסי קירבה מספיקים ביום יום, הניחי לזה. אולי תעלי זאת בהזדמנות מאוחרת, או שלעולם לא. - אם היא מפריעה לך מאוד, תעירי על כך. אולי לא עכשיו, כשאת נסערת, והוא נבוך, ויש חשש שתנסחי דברים בדרך מוטעית, אבל מתישהו בקרוב. כאשר אני נפגעת ממשהו/ממישהו אין טעם לומר לי לא להפגע. כבר נפגעתי. משום מה אני מניחה שגם אצלך זה דומה. נפגעת. זה לא יעזור לומר לך לא להפגע מכך. אבל לפני שאת מגיעה להחלטה בקשר להמשך התייחסותך להזמנה, כדאי שתתני לזמן מה לעבור עליך. לא שהזמן ימחוק את תחושת הפגיעה, הוא פשוט יהפוך אותה למשהו מוכר, וניתן להתמודדות. יכול להיות שתגלי שהפגיעה קטנה מכפי שנראה לך כעת, ואת רוצה להשתתף בשמחתו בכל זאת. יכול להיות שתגלי שגם אם הוא לא התכוון לכך, את עדין פגועה, ואינך יכולה להשתתף בשמחתו זו. בקיצור, התשובות נמצאות אצלך, ואני בכלל לא עוזרת לך.

 

[מיז פיגי]

דווקא כן עוזרת

הוא כתב לי בכתב יד כי נגמרו לו המעטפות (שנכתבו ע"י קליגרפית אמנית - פלצני...). לזוגות סטיירטים, נשואים ואלה שלא - נכתבו על המעטפה שמות שני בני הזוג ובמקרים מסוימים נערכו בירורים כדי לגלות את שם בן הזוג של המוזמן. אהבתי את מה שאמרת על תחושת הפגיעות שלי ועל משמעות זמן העיכול. תודה.

 

[een ogenblik]

אה, אז יש בעיה

נתנו לך כאן שלל עצות, שאני חושבת שהן נכונות, רק שיש בהן עצמן בעיה. אם את מרגישה לא נוח ולא נעים (גם בגלל פגיעה שפגע בך, גם בגלל חיבה וכבוד כלפיו, ובעיקר בגלל שהאירוע עצמו אינו קוסם לך), אז ללכת לחתונה בכל זאת, זה להיות דגל, ולא את. אם כל הכבוד לניראות של הקהילה, את ודוביבת עדין אתן בדרך אישית ביותר, ומותר לכן להתנהג בדרך אישית. אני פשוט לא הייתי הולכת לחתונה, אך דואגת להפקיד מעטפת מתנה צנועה (בכל זאת, לא הלכתי, אז לא צריך להגזים בזה). בכרטיס הברכה הייתה מברכת מכל הלב, ומסבירה שצר לי לא להשתתף בשמחה, פשוט זוגתי לא הוזמנה, ובלעדיה איני מרגישה שלמה להשתתף בחגיגת זוגיות. הייתי מנסה לנסח זאת בעדינות רבה, אך לא מעלימה את האמת. מאותו רגע ואילך, הייתי חוזרת על כך כעל מנטרה - חתונה, גם אם גדולה, היא ארוע של הזוג. חוצפה היא לכפות על הזוג אורחים שאינם רוצים בהם. חתונה היא חגיגה של זוגיות. ללא זוגתי אינני מרגישה נח לחגוג זוגיות. על כל רמז להעלבות מהצד השני הייתי מתנצלת באריכות, אך מסרבת לזוז מעמדתי. (ובכל מקרה, כרטיס הברכה מופקד רק ביום החתונה או לאחריה, כך שאין זמן לשחק לך על המצפון.) בדרך זאת עמדתך ברורה ומנומסת, ולצד השני נותר רק להרהר בהבדלים בין היכולת שלו לקבל אותך בעבודה, אך לא בחיים.

 

[מיז פיגי]

חכם מה שאת אומרת

והרי לי עוד אופציית התמודדות. אוףףף, אני כבר מבולבלת מכל האופציות. אבל זה בלבול טוב כי קודם כל הוא מחליף חלק מהעצבים (כבר לא רועדות הידיים, עדיין כואבת הבטן) ושנית, יש לי עכשיו על מה לחשוב. ויש לי זמן לחשוב. תודה לך. תמשיכו לתת לי רעיונות. ככל שיהיו לי יותר נקודות ראות והצעות לפעולה - כן ייטב.

 

[aurala]

אני הייתי באה עם בת הזוג ודואגת

להנות באמת. אני מרגישה שלוקח לסביבה לפעמים לאט מדי לתפוס את הזוגיות הקבועה שלי עם בת זוגתי, אפילו שאיננו נשואות. בארוע כזה, היית מתייצבת, משתתפת בשמחת הבוס מחד ומלווה בבת זוגתי בלי לעשות מזה עניין. לא בשביל הshow אלא מתוך העובדה שהיא זוגתי ואיתה ארצה לרקוד ברחבת הריקודים.. תחושת בטן שלי, אחרי שאולי נרגעת מהעלבון, לתת לזה להיות, לא לוותר ולא להלחמת מלחתמ חורמה, אלא מלחמה שקטה. בהצלחה אורה

 

[ערבהאיןקץ]

ככה בצדדי:

שיהיה בהצלחה... ו- מה עם חתונה? (למה לגדל ילדים ב"חטא"?

)

 

[פרח7]

המממ שאלות...

לכל העובדים הוא כתב את שם בן זוגם ורק לך לא? האם יכול להיות שהוא הסמיק מהפדיחה ומחוסר הנעימות שכעסת עליו? לדעתי, גם אם מתברר שהאיש מתיחס לזוגיות שלך אחרת מאיך שהיית רוצה שיתייחס, לא חושבת שהייתי מבריזה, זה תלוי... האם את באה לשם רק למענו או שגם לך יש רצון להיות בארוע שאת מתארת כמשהו יחודי. אם רק למען כבודו את הולכת, ואת מרגישה שהוא לא מכבד אותך, אולי באמת אין טעם. -למרות שלדעתי אם תלכי, את יוצאת גדולה מהחיים !!! (את מראה לו שאת גדולה ממנו) אבל אם בא לך ללכת, אל תפסידי את הארוע רק כדי להראות לו שנפגעת.. כי ככה יוצא שאת נפגעת פעמיים גם ממנו וגם ממך

 

[מיז פיגי]

תכננתי ללכת רק מכורח

אני לא סובלת אירועים כאלו. גם ככה אני אחראית במידה כזו או אחרת על אירועים מעונבים כאלו במסגרת העבודה ולמרותש אני מתה על ארגון האירועים, אני מתעבת את הצורך להשתתף בהם ובשעה שכולם עושים שמיניות באוויר ומפדחים את עצמם בניסון להשיג הזמנה, אני עושה הכל כדי להתחמק מהם (כולל אירוע לכבוד קלינטון שהיה לפני כשנתיים ושיכולתי בו ללחוץ את ידו ולהצטלם איתו ונורא שמחתי כשלא אילצו אותי לבוא). הכוונה שלי היתה להגיע כי ממש אין ברירה, אבל אני מוטרדת מהחובה הזו כבר הרבה זמן, כמו גם מהנטל הכספי הכרוך בה. ולא, לא הייתי יוצאת גדולה מהחיים, כי מנקודת מבטו הוא 100% ולא עשה כל רע ואני לא נפגעתי. אני לא רוצה ללכת כי הוא פגע וזלזל בי. אני לא יכולה להגיע עם דוביבת (אין לזה צורה. אני לא עושה דווקא). אני לא יכולה להגיע לבד (אני? באירוע? בלי דוביבת? לא קורה!). אני רוצה לא ללכת אבל לא בשל היעלבות (זה מפגר). מחלה יותר עדיף! אבל מה לעשות בכל זאת עם הכעס עליו? פשוט להניח לו להתפוגג?

 

[ערבהאיןקץ]

אבל כתבת שהוא אמר:

"תבואי איך שאת מרגישה נוח. כתבתי את השם שלך כי אני מכיר אותך ולא את החברה שלך..." ההה?!? השבתי לו שאנחנו זוג לכל דבר והאם זה מהווה בעיה מבחינתו שנבוא ביחד והוא הגביר את הגוון האדום בפניו וענה שלא." אז מה הבעיה שתבואי איך שנוח לך? (כלומר, עם ארוסתך?)

 

[.m]

גם אני הייתי הולכת

מסכימה עם מה שערבה אמרה, ומוסיפה - לבוס שלך יש היסטוריה סובלנית ומתעניינת בכל הקשור לזוגתך ("הוא גם עזר לה בעבר להתקבל לעבודה אחרת, המליץ עליה בחום כאילו היתה בתו הקטנה והפעיל קשרים וטובות"), אולי הוא פשוט לא ידע מהי הדרך ה-PC להתנהג במצב הזה? תלכי, תשוויצי בדוביבת, יהיה דיסקו

mai