מה עדיף..?

[מיואשת365]

מה עדיף..?

מה עדיף-
חבר שמגבה אותך בכל החלטה שלך. גם אם זה אומר שתצטרכו לנהל קשר מרחוק למעט סופי השבוע.
או
חבר שרוצה אותך איתו קרוב תמיד. רוצה תמיד להיפגש, כל יום, כמה שיותר מוקדם.
גם אן זה אונר שהוא מציב לך אולטימטום שזה או האוניברסיטה שאת רוצה כבר מאמצע התיכון שנמצאת רחוק מהבית או הוא. כי ביחד זה לא יעבוד

 

[LsMs]

הייתי הולכת לאוניברסיטה

בכל מקרהמה זה אולטימטומים האלה??

 

[מיואשת365]

זאת לא פעם ראשונה שזה קורה

כבר יצא לו לעשות לי את הקטע של 'או אני או זה' כמה פעמים.
וגם יש מצבים שכתגובה למשהו שאני עושה הוא "מחזיר" לי כזה..

 

[הפסימית האופטימית]

חבר שמחזק אותך

ואם כל כך חשוב לו לראות אותך כל יום שהוא יעשה את המאמץ ויעבור כך שיהיה יותר קרוב אלייך ואם הוא לא יכול אז שלא יגרום לך להרגיש רע על זה שאת רוצה ללמוד באוניברסיטה רחוקה.

 

[מיואשת365]

הוא חושב אחרת... :/

הוא טוען שבגלל שאני זאת שרוצה לשנות את המצב הקיים, שבו שנינו גרים במרכז, אז אני צריכה להחליט מה יותר חשוב לי. הוא או האוניברסיטה. כי מרחוק זה לא יעבוד.

 

[הפסימית האופטימית]

תני לי להבין את זה....

את רוצה ללמוד באוניברסיטה שנמצאת די רחוק - זהו מצב שבו לשניכם יהיה קשה אם הוא ישאר במרכז ואת תעברי ולשניכם יהיה קשה אם תפרדו - אבל רק את צריכה להתפשר? רק את צריכה או לא ללכת לאוניברסיטה שאת מעוניינת בה או ללכת ולדעת שבגללך אתם נפרדים העובדה שהוא יכול לנסות לבדוק מה הוא יכול לעשות כדי שתהיה אופציה שלישית - את עוברת ואתם נשארים ביחד ומנסים למצוא דרך להיות יחד אפילו לא משהו שהוא שוקל?... הוא נשמע ממש בוגר

שמעי, יש תיאור שממש אהבתי בספר אחד, לפי הסופרת לכל אחד מאיתנו יש נר - והבן (או הבת ) זוג יכולים או לגרום לנר הזה לבעור חזק או לגרום לנר לדעוך - זו החלטה לא קלה האם לעבור לאוניברסיטה אבל לתת לך אולטימטום ולא לנסות אפילו לראות איך הוא יכול לעזור... הוא נשמע אנוכי וילדותי... את לא עוברת לארץ אחרת סך הכל...

 

[מיואשת365]

שחור או לבן.

מבחינתו אין את האופציה השלישית. הוא מנסה לשכנע אותי בכל מני דרכים והבטחות לא לעזוב ולהשאר איתו. הוא מציע לי להוסיף יחידות לימוד או לשפר בגרויות (למרות שסה"כ יש לי ציונים טובים. הציון הכי נמוך 82, וחצי מהציונים 90+) או ללכת למכללה (ויותר מושך אותי אוניברסיטה מאשר מכללה, וגם לא נעים לי לבקש מההורים שלי שיממנו לי מכללה, בעיקר גם כי הם רוצים שאני אצא מהבית ואעבור לגור במקום רחוק מהם, בגלל שרוב החיים שלי הייתי בבית, שירתתי בצבא קרוב לבית ועשיתי יומית (למעט 8 חודשים של טירונות וקורס שבהם חוויתי את הבסיס הסגור, אבל גם רוב הסופ"שים יצאתי הביתה..)

התיאור שהבאת ממש טוב ואהבתי גם.
הוא רוצה תשובה עד היום בערב.. ואני מרגישה שאני נקרעת בין ההיגיון והשכל ללב...
אני לא יכולה לשבור לו את הלב

 

[הפסימית האופטימית]

את צריכה לחשוב מה מתאים לך ולא מתאים לו

זה נשמע שחוץ מהעניין שהוא ישאר במרכז ויהיה רחוק ממך האוניברסיטה הזו נשמעת כהאופציה הכי נכונה לך.

ואת צריכה להיות קצת אנוכית ולחשוב מה נכון בשבילך, לא מה יהיה עדיף לחבר שלך, להורים שלך וכו' - מה עדיף לך. כאשר את מוציאה את כולם חוץ מאת עצמך מהמשוואה - האם זו האוניברסיטה שאת רוצה ללמוד בה?

ואם את חושבת שהבחירה הנכונה לך זה לנסוע לאוניברסיטה אז כל מה שאת יכולה לעשות זה להסביר לו שאת לא רוצה להיפרד ואת חושבת שאתם יכולים לשמור על קשר אבל אם הוא מעדיף להיפרד במקום לנסות לשמור על הקשר הזה אין כל כך הרבה מה שאת יכולה לעשות...

אני יודעת שזו החלטה לא קלה אבל... בהצלחה

 

[מיואשת365]

החלטה קשה מאוד....

גם בלי קשר לחבר שלי, כשאני מנסה לחשוב על עצמי ומה אני רוצה, ומה יהיה טוב לי. אני לא מצליחה לקבל את ההחלטה. קשה לי לבחור גלידה בגלידריה. אז לבחור מקצוע לחיים ומוסד לימודי שיתאים לי.
מאיפה אני אמורה לדעת שזה טוב לי? אולי יש מקצוע אחר במוסד אחר שיתאים לי יותר. אני לא מרגישה מספיק מנוסה בשביל להצליח לבחור. ועד שהצלחתי קצת לאזור אומץ ולקבל את ההחלטה אז חבר שלי בא ומציב לי תנאי כזה ומחזיר אותי 100 צעדים אחורה. ומוסיף לי עוד חשש לכל החששות הקימיים.

ותודה על כל התגובות והעזרה שלך.. אני מאוד מעריכה את זה

 

[Another Girl]

מחזיר אותך 100 צעדים אחורה - זו בהחלט הגדרה

מדויקת.
ובעיניי, השאלה שאת חייבת לשאול את עצמך היא לא במה לבחור, אלא אם זה בן הזוג שאת רוצה לעצמך - כזה שמציב לך אולטימטומים, ועוד בנושאים שטובים לך ומקדמים אותך.

תחשבי על זה.

 

[הפסימית האופטימית]

תנסי את התרגיל הבא

תחשבי על האופציה של ללמוד באוניברסיטה - תעצמי עיניים, תנשמי רגיל, תחשבי לעצמך שעשית את הבחירה שלך, בחרת ללמוד באוניברסטיה הזו - תראי מה עולה לך - איזה מחשבות, איזה רגשות וכו'

ואז תחשבי על האופציה של ללמוד במכללה (או אוניברסיטה אחרת) - שוב תעצמי עיניים ותנשמי רגיל, ותחשבי שהגעת לבחירה ובחרת את המכללה/אוניברסיטה ב' - ושימי לב לרגשות שלך, מחשבות - אל תנסי לעצור את עצמך, פשוט תני לכל הרגשות/מחשבות שלך להביע את עצמם.

ובנימה קצת אחרת, נכון שעכשיו זה נראה כאילו את חייבת להחליט וזו החלטה שתשאר איתך לכל החיים, אבל זה ממש לא כך. חברה טובה שלי התחילה ללמוד בשנה ראשונה להיות מורה ואז בשנה שנייה החליטה שזה לא בשבילה ועברה ללמוד משפטים. כאשר אני למדתי באוניברסיטה היו איתי תלמידים מבוגרים שכבר עשו כמה תארים שונים וחזרו ללמוד עוד, היה איתי איש כבן 60 (כנראה יותר לקראת 70) שהחליט ללמוד תואר חדש, פעם הוא היה שוטר ועכשיו רצה לעשות משהו חדש...

 

[Berethor]

יש לכם ניגוד אינטרסים

הוא לא רוצה שלכי לאוניברסיטה כי הוא מודע לכך שיהיה לזה מחיר כבד על הזוגיות שלכם ועל כמה זמן יהיה לך איתו, בנוסף יכול להיות שאינו מאמין שתצליחי שם או שהתואר באמת יתן לך משהו(מה שאגב קורה בלא מעט מהמקרים). את מצידך רוצה לימודים בתקווה שזה יקדם אותך בעתיד בתחום המקצועי. בכל מקרה הדילמה פה היא לא קלה, זה אשכרה לימודים מול זוגיות, יש מקרים של אנשים שפרשו מלימודים בשביל זוגיות ויש מקרים של אנשים שוויתרו או דחו זוגיות בשביל לימודים.

 

[Berethor]

בדרך כלל האופציה השלישית קיימת

וזה שהוא ימשיך לנהל איתך קשר שקשה לנהל בגלל שבקושי יהיה לך זמן עליו, פשוט כנראה שמבחינתו זה או הכל או כלום לכן הוא לא מוכן לאופציה הזאת.

 

[Another Girl]

ולמה צריך לבחור?

יש דברים כאלה, את יודעת. בן זוג שמבלה איתך כמות ראויה של יום (לא "תמיד" באובססיביות) ולא מציב לך אולטימטומים אנוכיים ואלימים, אלא מפרגן לך כשאת עושה דברים שקשורים לעצמך ולא אליו בהכרח.

בכל מקרה, אם שלך הוא מס' 2 הוא צריך להיזרק לפח. במיידי, ובלי מחשבה שנייה בכלל. כי דברים כאלו לא משתפרים, אלא רק מחמירים עם השנים.

 

[Another Girl]

של יום=של זמן

 

[מיואשת365]

זאת באמת לא פעם ראשונה שזה קורה...

 

[Another Girl]

אוקיי. אז?

 

[מיואשת365]

אז אני לא יודעת

מצד אחד, מבחינת ההיגיון אני מבניה שזה נכון להיפרד..
מצד שני מבחינת הלב, ומבחינה פיזית, אני פשוט לא מסוגלת לעשות את זה.

 

[כמהאפשר]

אני חושבת שזה עניין של אופי.

אם את מישהי שהולכת עד הסוף עם הלב שלך- פשוט תחשבי מה באמת בלב שלך.
ללמוד,כרגע,
או להלחם על הזוגיות שלך, כרגע.

זה חבר שלך. זה מה שהוא, זה מי שהוא.
הדיון הוא לא "מה יותר טוב" ואיך היית רוצה שהוא יהיה כי מה בעצם קיבלת מהדיון הזה?
את גם ככה קרועה, גם ככה בדילמה וגם ככה מודעת למצב.
הדיון הוא- מה שקול מול מה.
אם תלכי ללמוד, תהיי שלמה? הלב שלך לא ייקרע, יישאר מאחור וממילא תהיי כל הזמן בקשר ההוא שהשארת?
האם תהיי שלמה יותר להשאר, גם בידיעה שכנראה לא תגיעו לחופה- אבל נתת לזה את הכל?

אני, לדוגמא, הייתי הולכת על הזוגיות.
לא מעניין אותי כלום- אני נלחמת על הלב. לימודים, עבודה, הכל- מבחינתי משני לזוגיות.
אבל זו אני, זהמה שלמדתי במהלך השנים וזה גם עבד לי. תכלס, למדתי גם שאחרת- אני לא שלמה עם עצמי.
תבדקי עם עצמך, מה נכון לך.

 

[Another Girl]

הבעיה היא שאצלו זה לא המצב.