מה עדיף..?

כמהאפשר

New member
אבל זה לא העניין.

השאלה היא לא "בו".
אותו- אין לה או לאיש יכולת או זכות לשנות. וגם לא צורך.

בזוגיות, אנחנו מקבלים את בן הזוג.
לא שואפים לשנות אותו או מחכים שהוא יהיה אחר.

בזוגיות יש לנו שליטה רק על עצמנו.
הדיון הוא בה. זה בדיוק העניין.
לכן כתבתי שמבחינתי- אני יודעת במה אני הייתי בוחרת. מבחינתי- זה אומר לבחור *בי*, דווקא. זה החוזק האמיתי שלי, להיות נאמנה לעצמי.
אצל כל אחד השיקולים הללו הם אחרים.
אני גם יודעת שבלי לתת לזה סיכוי עד הסוף, לא הייתי משחררת את היחסים מהלב שלי באמת.
 

Another Girl

New member
הבחירה היא בהחלט שלה

אבל לפני שנלחמים בכל הכוח על הזוגיות, צריך להחליט אם יש פה משהו טוב להילחם עליו. אם יש, וזה הדדי, נלחמים. אבל אם לא, אין טעם לבזבז על זה זמן יקר ולמשוך את זה סתם.
בעיניי, כשמי שאיתי מוותר עליי מראש בגלל משהו כזה, בלי אפילו לתת לו צ'אנס של ניסיון - לא עד כדי כך חשוב לו להיות איתי, ובטח שלא להילחם עליי. ועל אדם כזה לא נלחמים, כי הוא פשוט לא האדם הנכון.
(לי בכלל קשה עם הטרמינולוגיה של "מלחמה" בהקשר של זוגיות, אבל זה כבר סיפור אחר).
 

כמהאפשר

New member
אני לא יודעת מה הסיטואציה שם.

ואם אולטימטום פירושו אדם שיודע שמצב כזה לא בריא לו והוא החליט שזה הזמן מבחינתו שהיא תחליט?
עם כל הצער בדבר?
אנחנו שומעים צד אחד איך שזה מרגיש לו.

אני לא יודעת, היא מרגישה שהוא צריך לבוא לקראתה- אבל לאיש אין מושג איך הוא מרגיש.
ובלי קשר לזה, אני רק יודעת שבשבילי להרגיש זה מספיק טוב. זה האופי שלי. את צודקת, אבל אלו שיקולים מאוד אישיים.
אם בן הזוג שלי היה אומר שהוא עובר לבאר שבע, בשבילי היה שיקול שגוי להשאר במקום אחר. דווקא זה היה אומר לוותר על עצמי, מפני שאצלי מקום ראשון זו משפחה, זוגיות. לא אגו. לא "תוותר אתה בשבילי".
כל השאר- כבר יסתדר. לימודים, עבודה, חברים. זה מינורי.

כל אחד.. והשיקולים שלו.
 


 
חבל שהוא מטפס

על עצים גבוהים. לא כל דבר חייב להיות על חשבונו.
אני מבינה שהוא חושש מהמרחק ומיעוט הזמן ביחד.

בטוח אפשר למצוא פיתרון אמצע-
לימודים הם לרוב 2-3 ימים בשבוע. לא חייבים לעבור דירה בגלל זה, אפשר לחזור הביתה בסוף יום הלימודים.
אולי אפשר למצוא מקום יותר קרוב שאפשר ללמוד בו.
או שתעברו שניכם קרוב יותר ללימודים שלך.
 

Shamy

New member
אולי בתואר שני

לפי מה שזכור לי בתואר הראשון שלי לפחות בשלוש שנים הראשונות (לימודים של 4 שנים) הייתי צריכה להגיע ללימודים כל יום ולשהות שם מאיזה 9 בבוקר ועד 22 בלילה לעיתים (מצד שני אני חננת על שקראה כנראה חצי מהספריה המדעית...)
 

LsMs

New member
לא...

גם חברה שלי שלמדה פסיכולוגיה חרשה תתחת כל השבוע כל השנים וגם חברים אחרים שהלכו למשפטים אלה בכלל טבעו בלימודים...אני ממש לא מסכימה איתך.. למדת ש את אומרת דבר כזה?
 

LsMs

New member
כן כמו שאמרתי

התפלצתי כששמעתי יומיים שלושה בתואר ראשון...

איפה קיים דבר כזה...אפילו עכשיו כשאני עושה פרויקט מהנדס..בקושי יש לי זמן לחבר שלי...המזל הוא שהפרויקט במחשב אז אני ניידת פיזית אבל עדין עסוקה רב הזמן בלימודים
 

LsMs

New member
היה לי פטורים באנגלית

ועדייאיך שלא תסדרי את זה ליניארית חדווא פיזיקה מלמ ומערכות ספרתיות לא הולך ברגל בטח שלא בשנה א כשאתה לא ידע ללמוד
 

LsMs

New member
אבל זה בסדר

אני כבר בשנה האחרונה ועובדת על פרויקט מהנדס..יהיה טוב!
 
שנה אחרונה הכי טוב... רק תשקיעי בפרויקט

בדר"כ בראיונות עבודה לא ממש מעניין הממוצע (אלא אם כן את רוצה להיכנס לרפאל והם דורשים 85+) אלא השאלה הראשונה זה "כמה קיבלת בפרויקט?"
ואז כל מיני מבחני חשיבה שטותיים כאלה
 

כמהאפשר

New member
בן זוג שאת לא בוחרת אותו על פי "כדאיות".

אלא בן זוג שנכון ל-ך.
שאת אוהבת אותו והקשר ביניכם בריא ונכון בשבילך.
והשאלה האם את מוכנה לקבל אותו בדיוק כמו שהוא.

מי הוא משניהם?
או שאת רוצה שהוא יהיה קצת כזה וקצת כזה?
 
רצונות לחוד ומציאות לחוד...

אני צריכה בחור שיהיה 80% הבחור הראשון ו20% הבחור השני. בעיקר גם כשזה נוגע להחלטות גדולות וגורליות בחיים שלי.
חבר שלי כרגע הוא 20% הבחור הראשון ו80% הבחור השני. :/
 

כמהאפשר

New member
השאלה היא

האם את מקבלת אותו כמ שהוא.
האם הוא טוב ל-ך. נכון ל-ך. בריא ל-ך.
והאם ביחד אתם בריאים אחד לשני.
לא איזה גבר טוב יותר:)
 
בסה"כ, רוב הזמן טוב.

הוא טוב לי, וכיף לנו יחד.
אבל במהלך השנה וקצת שלנו ביחד היו לנו הרבה מריבות שהגיעו למצב של תהיות ושאלות האם אנחנו מתאימים אחד לשני והאם אנחנו גורמים יותר אושר מאשר כאב אחד לשני.. ואכשהו בסוף התגברנו על הכל. ובתקופה האחרונה נהיה טוב יותר (המריבה האחרונה שהייתה לנו במימדים כאלה הייתה לפני חודשיים וחצי- שלוש).
ואני מפחדת שהתקופה הטובה הזאת שיש לנו עכשיו היא רק זמנית. וזה שאלה של זמן עד המריבת-פיצוץ הבאה. רק שאז, אני כבר אהיה אחרי הוויתור שלי על האוניברסיטה והלימודים הגבוהים..
 
למעלה