חבל שלא קיבלת עד עכשיו אפילו תשובה אחת נורמאלית
השאלה שאת שואלת היא בראש ובראשונה שאלה בנושא זוגיות, וכן או לא הקטנת חזה זו ממש לא הנקודה.
הנקודה היא שאת עברת תהליך ארוך עד שהגעת לשלב שבו עזרת אומץ והרגשת שאת מוכנה לעשות את הניתוח. הוא לא עבר את התהליך הזה איתך. נכון, אמרת לו כבר הרבה פעמים קודם לכן שזה משהו שאת רוצה לעשות, אבל הוא לא חשב שאת רצינית ולמעשה הדחיק את העניין. ועכשיו כשבאת ואמרת לו שהחלטת לעשות ניתוח להקטנת חזה, זה מבחינתו הגיע אליו כהפתעה וכהחלטה חד צדדית שלך. את חשה מאוכזבת שהוא לא מפרגן לך ולא תומך בך, והוא חש מאוכזב מכך שאת קיבלת את ההחלטה באופן חד צדדי מבלי לשתף אותו בתהליך ההחלטה.
אז קודם כל, לך יש זכות בלעדית על גופך וזו אכן החלטה שלך. הוא לא יכול לעצור בערך אם החלטת, והוא יודע את זה. מצד שני, בחיי זוגיות, כשמקבלים החלטות שמשפיעות על שני בני הזוג, מאד רצוי לקבל החלטות כאלו ביחד. ומכיוון שזה משפיע גם עליו, ומכיוון שניתוח הקטנת חזה הוא עניין בלתי הפיך ויש גם לו הרבה חששות מהעניין, זו החלטה שאתם צריכים לקבל ביחד כזוג. כזוג, לפעמים צד אחד מוותר, ולפעמים הצד השני, ולפעמים, אם אפשר, נפגשים באמצע. מה שחשוב הוא ששניכם תקבלו את ההחלטה יחד.
קודם כל, הוא אמנם שמע ממך כבר הרבה פעמים עד כמה החזה הגדול שלך מפריע לך, אבל הוא עדיין לא באמת מבין לגמרי את הצד שלך. בעיקר מכיוון שמבחינתו החזה שלך מאד מושך והוא לא רואה בזה פגם אסתטי. הוא רואה בזה צד מאד מושך שלך. ולא, הוא לא איתך רק בגלל החזה שלך. הוא איתך בגלל שהוא אוהב את מי שאת. אבל החזה הגדול שלך זה אחד הדברים שהוא אוהב אצלך, ומבחינתו את עומדת לפגוע באחד הדברים שמושכים אותו אליך. ולכן ברמה מסויימת הוא מרגיש שזו פגיעה בו. וזה יוצר אצלו אנטי.
זה לא שהוא לא יימשך אליך אם תעשי את הניתוח. אבל העובדה שמבחינתו קיבלת החלטה שפוגעת בו באופן חד צדדי תיצור אצלו משקעים שליליים. מצד שני, אם תוותרי ולא תעשי את הניתוח רק בשביל לרצות אותו, זה גם ייצור אצליכם משקעים שליליים וייצור אצלך טינה כלפיו ושוב יפגע בזוגיות. ולכן מה שאני מציע לכם לעשות זה קודם כל לתקשר ביניכם. לא להתווכח ולריב, אלא באמת להבין אחד את השני ולהגיע להחלטה הזו ביחד. וזה דורש סבלנות ורצון טוב משני הצדדים, יכולת להסביר מה כל אחד מהצדדים באמת מרגיש, ואולי גם תיווך של צד שלישי אם יש צורך (טיפול זוגי).