מה עושים למען ההורים?

חביף

New member
תודה ו


ברמה הכללית של הדברים את צודקת. עם זאת, ההנחה ש"זקנים לא משנים התנהגות" כשהן בריאים ושולטים במוחם ובגופם לטעמי מוטעית.
לפחות היו לי הוריי ויש לי חמותי כמעין "מעבדה". גם הוריי שינו התנהגות עפ"י הצורך, ואני מדבר על אנשים בעשור ה- 9 לחייהם, בהחלט, ששלטו במוח ובגוף. החותנת שלי בריאה, באמת, קצת הזכרון "נדפק לה" אבל לא ברמה מסוכנת [ גם לי הוא נדפק אט אט]. היא משנה התנהגות, אין ברירה. המציאות מחייבת התאמה אליה ולא ההיפך.

אני מסכים, שככל שאדם צעיר יותר, כך קל יותר לשכנע אותו בדרכים "חיוביות" לשנות דרכיו.
 
אני רוצה גם להוסיף

שכשהם מתנהגים "לא יפה" (ביקורתיים, כועסים, וכו') זה לרוב לא מתוך רוע, ולפעמים גם לא בשליטתם, ורצוי, במידת האפשר, להתחשב גם בעניין הזה כששוקלים איך להגיב למעשים שלהם ואיך להתייחס אליהם.
ברור שגם אנחנו בני אדם, ולא תמיד אנחנו שולטים בתגובות שלנו, גם כלפיהם.
אבל אנחנו כן שולטים יותר, ולהתייחס אליהם בצורה שונה מאשר היינו מתייחסים לבן גילנו זה לא זלזול בהם - זו התחשבות במצב שלהם. לא צריך להתייחס אליהם כמו אל תינוקות, אבל גם להתייחס אליהם כמו שמתייחסים אל בן גילנו זו, לדעתי, טעות - צריך להתייחס אליהם בכבוד, תוך שאנחנו לוקחים בחשבון שלא כל מה שהם עושים מכוון ובשליטה, ושהם לא עושים את זה מתוך רוע.
 
למעלה