מה עושים?

נוסעת27

New member
יש דרך למנוע זאת מראש

נקרא הסכם ממון. אם לא עושים מראש אז בדיעבד עלולים להגיע למצב כזה.
וכן זה לא תמיד מרגיש הוגן, אך החוק לא סתם ככה. מבחינת החוק שניכם הקמתם בית יחד. אולי היא הקריבה את הקריירה שלה לטובת הילדים/בית. אז למה שזה שהשקיע בקריירה יהנה מהפירות וזה שהקריב יישאר בלי כלום? יש כל מני שיקולים גם אם אין עדיין ילדים. בסוף נישואים זה להפוך לבית אחד וכל אחד תורם משהו.
&nbsp
בעלי למשל מרוויח יותר ממני, אבל גם אני אשת מקצוע וברור לנו שכשיהיו ילדים אני אשאר איתם בבית לפחות בשנה הראשונה לחייהם ואצטרך בהמשך לעבוד במשרת אם, מה שאומר הגבלה משמעותית בהיצע העבודה בשוק וירידה משמעותית ברמת ההכנסה שלי. משמע- הפנסיה שלי תיפגע משמעותית וכן יכולותיי לפרנס. האם זה אומר שאם חלילה ניפרד בהמשך לא מגיע לי שקל כי לא הרווחתי אותו בתלוש משכורת? האם זה כן הוגן?
 

גברת ע

New member
לפי צורת הכתיבה שלך

אני מאחלת לאישתך לסיים מהר עם הגירושים האלו ולמצוא בנזוג הגון ונורמלי.
ולך... קצת ענווה לא תזיק
 
אם זה החוק, למה שהיא תרצה להתפשר...

חייתם יחד שנים רבות ואתה נהנית (או לא...) מהחיים המשותפים, אולי היא השקיעה יותר ממך בתחזוקת הבית, אולי בטיפול בילדים ואולי לא... אבל זאת היתה השותפות על הדבש ועל העוקץ... קבל את זה כאקסיומה כמו שאתה מקבל את מס הכנסה, אין לך מה להתווכח עם זה... אקטואר יוכל לעזור לך להבין כמה בדיוק זה יעלה לך ואולי תרצה לעשות עיסקה שבה במקום שהיא תחכה לקרנות ולפנסיה שלך שישתחררו, תיתן לה עכשיו פיצוי כלשהו (קטן יותר) ודרכיכם הכלכליות יפרדו...
 
עצוב לקרוא והנה דעתי:

טקס הנישואין הוא חלק מכריתת חוזה שותפות מחייב בין שני אנשים. הוא בדרך כלל נערך בנוכחות עדים ו/או מקבל אישור חברתי - ממסדי- חוקי. מאותו רגע הזוגיות רשמית ויש בה נופך של יישות משפטית.
לפיכך, גם ביטול ההסכם מחייב השתתפות פעילה של הממסד והכרה בהתרתו/ ביטול תוקפו.

כמו בכל הסכם שותפות - בנישואין לכל צד יש זכויות וחובות.
החובות שלה כלפיך = זכויותיך.
הזכויות שלה מצידך = חובותיך.

הדברים שכתבת מובילים אותי למחשבה שהיית נסער.
אני מקווה שהסערה הזו חלפה וכעת אתה רגוע יותר.

הבסיס להתנהלות זוגית מיטבית כרוכה בתקשורת, בהבנות ובפשרות. החיים בחברה המודרנית תלויים בהכנסות ותשלומים המהווים שלד תזרים מזומנים.
הציפיה הטבעית היא שבתחום כל כך רגיש ובעל השפעה אדירה תהיה התחשבות הדדית - כל צד בצרכי האחר - על פי סדרי עדיפויות כאלה ו/או אחרים.

לשיטתך, התנהלות לא נכונה כלכלית מצידה מלווה אותך ומעוררת אכזבה ותחושת בגידה ברמה כלשהי.
ציפית להתנהלות אחרת, בוגרת ובעלת שותפות מלאה.
האם דנת איתה בנושא? איך היא הגיבה?

אני בטוחה שכשתשכיל עוד בעניין נישואין, משמעותם ואיך ליצור תקשורת מקרבת איתה- תוכל להגיע להבנות. אולי תשארו יחד ואולי לא - אולם תוכל ליצור בסיס לחוזה פירוק שותפות זו (המכונה גירושין) בצורה מיטבית לכל הצדדים.

לטעמי, ביטאת כאן סוג של תפיסה קורבנית.
תפיסת הקורבנות הזו עלולה לגרום לך צער - אם בנט ואם מחוץ לנט.
ביטחון עצמי בא לידי ביטוי בבגרות.
בגרות היא לקחת אחריות על צעדים שעשית, טעויות ותיקונם, הפקת לקחים והתקדמות.

בהצלחה
רחל
 

ruven7

Member
תמוה בעיני שעליך להתחלק איתה בפנסיה/גמל שצברת

מילא חשבון בנק שנצבר לאחר הנישואין ורכוש משותף.
אבל פנסיה?
 

מט חנק

New member
עובדה שעד 2008 זה היה שונה

התפיסה היתה שהפנסיה היא שייכת לגימלאי בלבד ..
 

ruven7

Member
פנסיה/השתלמות זה חיסכון אישי ממקום עבודה,מדוע שיהיה משותף?

 

davene

New member
נכון לא הגיוני - ברוכים הבאים למועדון המופתעים

לבסוף מי שישלם את המחיר על חוסר הצדק של פרק ב' הם אותם גרושות צדקניות (שהגיבו לעיל) שהגבר שיפגשו ישים להם הסכם ממון שלא שיסדר את חוסר הצדק הקיים
 
קראתי את כל השרשור.

והסיבה שכל צד לא מקבל את החלק ששייך לו היא בגלל שגברים משתכרים יותר מנשים ולדעתי זה המצב אצל כל משפחה ממוצעת במדינת ישראל.
 
סתם מתעניינת, את כנראה חיה באיזה יקום מקביל

להגיד שככה זה כמעט בכל המשפחות זאת ממש שטות. אצל החרדים האשה היא לרוב המפרנסת העיקרית, אבל אני אישית מכירה משפחות רבות בהן דווקא האישה היא האקדמאית ומרוויחה יותר או שהיא בעלת המשרה הקבועה (מורה, אחות) והיציבה בבית... ככה שאין לי מושג מאיפה שלפת את הסטטיסטיקה הזאת.
 

oneofus

New member
נעשה לך קצת סדר

1) אני כל החיים הרווחתי ופרנסתי את הבית,
2) אשתי עבדה 20 שנה אבל הכסף שלה שימש לדמי הכיס שלה . ב 10 שנים האחרונות היא לומדת ולא עובדת ומקבלת 3000 שקל דמי כיס.
3) אין לי או לה פנסיה, אני עצמאי..
4) ולמרות הכל היא השותפה שלי לחיים. ואם תרצה ללכת תקבל חצי.למרות שהתחתנתי עם דירה ואוטו...
חמודי , אישה זה צעצוע יקר, וטיבו הוא שהיא משלמת במזומן ואתה משלם כל החיים.
אתה לא יכול לקחת לה את כל הטוב, ולחשוב שכשתפרדו, תשאיר אותה בלי כלום. זו עיסקה שאתה עשית לפני שנים. - תשלם! עזוב את הפמיניסטיות, ואת שונאות הגברים עם כל הPC וה METOO, עסק זה עסק !! אם אתה רוצה להפרד ואין ילדים תדע שעד הגרושין מגיע לה חצי. תמשיך מכאן ...
 
כל חייך היה נח לך מן הסתם

שהיא עבדה באופן חלקי ונשאה במטלות הקשורות בבית.
ככה "הרגלת" אותה, אתה לא יכול לאלץ אותה לשנות את אורח החיים כי זה כבר פחות מתאים לך , בטח ובטח כשאתם מתגרשים
 
אכן אתה בצרות - עולמם של הגברים הגרושים

בענין זכויות סוציאליות קיים חוק יחסי ממון הקובע חלוקה שווה של הנכסים הנצברים (פנסיה,קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות ועוד) קיים סייג בחוק המאפשר לשופט לא לחלק בשווה במקרה מיוחד (חריג ביותר).

כל זאת עוד לפני ענין הבית שרכשתם (אם קיים כזה)
 
למעלה