מה עושים?

davene

New member
אז למעשה:

למעשה החוק מתיר לצד אחד לא לעבוד ולבזבז כמה שיותר לצרכיו הפרטיים, כשלבסוף יזכה (שלא בצדק) בשיוויון בהון הנצבר של הצד השני.
האם גם המצב ההפוך חוקי? איפה הגבול?
נניח שהצד שמרוויח הרבה יותר יפתח חשבון בנק פרטי ונפרד, ויבזבז את כל רווחיו ובמקביל יפקיד לחשבון המשותף סכום מינימאלי (בדומה לצד השני).
 

ruven7

Member
תמוה מאד בעיני בעניין פנסיה/מנהלים/השתלמות דרך עבודה

 

ruven7

Member
לא חושב, ממתי פנסיה היא רכוש משותף?

במקרה פטירה זכאי אלמן/ה לחלק מהפנסיה.
או לתקופה מסויימת.
 
להיפך, אם אין ילדים זה הופך את הגירושין להרבה יותר קלים.

אפשר להתכסח ואין השלכות על ילדים תמימים שלא עשו שום דבר לאף אחד
 

davene

New member
אף אחד עוד לא נתן תשובה עניינית מה עושים

חוץ מ - תתגרש
חוץ מ - לך לבית משפט ותתבע
חוץ מ - זה בעיה שלך ...

למצב נתון, מעתה והלאה, לכל מי שנמצא באמצע הנישואין
לא בהכרח רוצה להתגרש, ילדים נניח בוגרים (מעל 18)
רוצה התנהלות\הסכם שיוויוני וצודק ללא בתי משפט
לפי ההגיון שכל צד יכול לחסוך רק לעצמו את מה שהוא מתאמץ אליו בעבודה שלו - יש למשהוא רעיון?
ואם אין אפשרות לחלק שווה בשווה (שצד אחד מתנגד), האם יש דרך לאלץ את הבן זוג לצאת לעבודה נורמלית במשרה מלאה? ולא לשבת בבית ובכך לנצל את בן הזוג העובד (מה שאני משוכנע החוק לא התכוון אליו)?
 
לא התייחסתי לזה ככה.

הוא הרי לא אלמן אז זה לא רלוונטי. אני מתכוונת לשאלה האם יש או ואין ילדים.
ואם אין ילדים אז אין צורך להתאלמן, הגירושין יכולים להיות בכסח, הוא יכול להלחם כמה שהוא רוצה על הנתחים שלו בכסף בלי שזה משפיע על ילדים. כשיש ילדים זה סיפור אחר ועדיף לנסות כמה שיותר בשלום ושלווה להתגרש
 
לא משנה אם החשבון הוא פרטי או משותף

נישואים זה שיתוף. כשזה כבר לא עובד, אז נפרדים. למה לא נפרדת כשהבנת שהמצב לא לרוחך? מה שנשאר לך עכשיו זה רק לצמצם נזקים.
 
בעניין החשבון החיצוני - פרטי או עיסקי

מה שבוזבז - הלך... מה שנחסך או נכסים שנרכשו כן יתחלקו בין בני הזוג גם אם החשבון או הנכס רק על שם אחד מהם.
 
זה לא החוק שמתיר, זה אתה שהתרת.

ככה נראו נישואיך, כשלא היה פה שום חוק חיצוני שהכתיב את המהלך פרט לרצון ההדדי והמשותף שלך ושל אישתך.

החוק מתייחס אך ורק למה שקורה בפירוד.
ההנחה עליה החוק מבוסס הוא שבמהלך הנישואין הצדדים פעלו כמיטב יכולתם למען מטרה משותפת והיא הבית.
בהרבה מאוד מקרים המאמץ הזה מתקיים בשני מישורים- אחד משקיע בפרנסה מחוץ לבית והשני משקיע וטיפוח הבית, גידול הילדים ורכש.

אין שום משמעות אם הכספים נצברים בחשבון משותף או נפרד.
בדיוק כמו שהכספים שנצברים בחשבונות חיצוניים לחלוטין כמו קופות וקרנות הם משותפים.

כשתבואו לדבר על מזונות (במידה וסעיף מזונות יהיה רלוונטי. אם הילדים מעל גיל 6 ואתה תרצה לקבל זמני שהייה שווים- אז אין מזונות), פה החישוב כבר אמור (ואני אומרת אמור כי בסופו של יום כל שופט פוסק מה בא לו..) להיות ע"פ פוטנציאל ההשתכרות הריאלי של כל אחד.
למשל, אם אישתך היא מניקוריסטית שמקבלת 2 לקוחות בשבוע בבית- החישוב שיעשה הוא כמה לקוחות היא יכולה לקבל אם תעבוד בזה במשרה מלאה.


בכל מקרה, כסף והון הן ממש לא סיבות להישאר במקום ובזוגיות שרע לך בה.
חוסר כסף וחוסר הון, הן לעיתים סיבות כן להישאר.
 
דווקא הצעתי לך לקבוע אולטימטום

או שהיא מסכימה לשינוי כללי המשחק (חותמת על הסכם ממון שמרגע זה עוברים להתנהלות כלכלית נפרדת, שלושה חשבונות נפרדים כפי שהסברתי בתגובה קודמת), או שמתגרשים (ואז אתה אמנם משלם את חלקך אבל מונע נזקים עתידיים). אתה יכול גם לפתוח לעצמך חשבון משכורת שאין לה גישה אליו ולהתנהל בו כרצונך, רק תיקח בחשבון שאם אתה צובר ממנו חיסכון, זה עדיין מתחלק ביניכם.
 
אתה חייב להפנים

שכל עוד כל חייך זה התאים לך, אין לך ברירה, לא מתאים לך? כל עוד אתה נשוי אתה יכול לבקש, להגדיר סכומים וכו, ברגע שאתה מתגרש זה החוק

כמו שאני רואה את זה כל השנים היה לך מאוד נח שהיא טיפלה בבית בילדים ואיפשרה לך להתפתח מקצועית, ההתפתחות הזאת שייכת גם לה - תבלע את זה
 

davene

New member
מה עושים?

אישתי עובדת במשך הרבה מאוד שנים באופן חלקי מהבית. הכנסה שלי היא בקירוב פי 4 משלה. לאחרונה היחסים התעערו ומחשבות על גירושים\שלום בית החלו. להפתעתי הרבה כל קרנות הפנסיה וההשתלמות שצברתי אמורים להתחלק חצי-חצי איתה. היא צברה סכום זניח.
מיותר להזכיר שמרבית ההוצאות בבית הם שלה (זה לא המקום לפרט). אני מנסה והיא לא מסכימה להגיע להסדר שלום בית לפי ההגיון הפשוט והצודק: שההכנסה של כל צד (כולל פנסיה וקרנות) שייכת לו. היא טוענת שזה לא תואם את החוק ולכן לא צודק. היא לא מוכנה לעבוד משרה מלאה ולהתאמץ. מה לעשות? איך יתכן שהחוק כזה לא הגיוני?
 

davene

New member
לא אני התרתי אין לי שום כלי חוקי למנוע זאת ממנה

אוקיי, אני מבין מהתגובות שהחוק נוגע רק למקרה של פרידה.

אבל מה קורה בהתנהלות היום יומית? למעשה אין חוק- יש הפקר!
החוק למעשה מעניש את מי שעבד קשה, ומתגמל את הצד שהתבטל ומבזבז.

אז איך ניתן למנוע לפי חוק (בלי בית משפט) מאשתי לבזבז את כל כספי ביום-יום
למה החוק לא מאפשר לי לחסוך רק לעצמי את הכסף שאני מרוויח מעבר לאשתי?
ולמה החוק המוזר לא מחייב את אשתי לעבוד ולא מגביל אותה בלבזבז? או לפחות יגדיר שאם לא תרמה את חלקה לא תהיה זכאית לחצי-חצי בפרידה אם תהיה ...
 

davene

New member
האם כל מרכיבי הפנסיה אמורים להתחלק?

האם כל מרכיבי הפנסיה אמורים להתחלק?
מרכיב פנסיית פרישה, מרכיב פנסיית נכות, מרכיב פנסיית שאירים
אם לא, האם שינוי תמהיל הפנסיה יכול למזער נזקים מבחינתי?
 
שמע

נדמה לי שאתה לא מבין את המשמעות של נישואין. נישואין זה להתחלק בכל. לא מתאים לך אז אל תתחתן. ככה אתה יכול למנוע למנוע את זה בצורה חוקית לחלוטין ובלי בית משפט.

אם עדיין לא הודעת לה על כוונתך להתגרש, תעשה את זה עכשיו. לפחות מכאן והלאה כל כסף שתצבור יהיה שלך ורק שלך.
 

davene

New member
כשצד אחד רק עובד והשני רק מבזבז - זה לא נקרא ל"התחלק בכל"

וגם מי שאנו נשוי הופך לידוע בציבור במגורים משותפים והחוק שוב לא עם הצד שעובד
 
שוב, זו הבחירה שלך להיות בתוך מערכת יחסים כזו

לא מתאים לך? תפרק את מערכת היחסים ותמזער את הנזק.
 
ידועים בציבור = נשויים לצורך כספים

גם סטטוס שאף אחד לא מחייב אותך להיות בו. בחרת להיות בסטטוס מסויים, תהיה בו לטוב ולרע. כבר לא מתאים לך? צא מזה. וכמובן שיש לך כלים משפטיים כמו הסכם טרום נישואים שיכולים להסדיר מראש התנהלות כספית. שגם זה בחרת לא לעשות.

במאמר מוסגר, מעניין שהחוק לא הפריע לך כשנכנסת למערכת היחסים הזאת. אני מבין שהיו לך הצלחות בחיים, נהנית מההצלחה ומה שמפריע לך זה שגם אשתך, אם ילדיך נהנתה מזה? בשורה התחתונה לצערי אתה מעדיף להתבצר בתפקיד של הקורבן ולשקוע ברחמים העצמיים. וזה מצב שלא יביא אותך לשום מקום. באמת. ואני אומר את זה כמי שיצא בשן ועין מהגירושים שלו. ישבתי לבכות? נאדה. עבדתי פי 4 יותר קשה להצליח. וזה השתלם לי big time אבל זה כבר נושא לפוסט אחר. כשהבנת שנוצר מצב שבו אשתך מוציאה יותר ממה שהיא מכניסה למערכת הפיננסית שלכם ושזה מצב לא מקובל עליך, היית צריך לחתוך אז. עכשיו זה המצב הקיים, הכי טוב שתבדוק מה אתה יכול לעשות כדי לשפר את מצבך בעתיד.
 

davene

New member
החוק החדש נפל עלנו רק לאחרונה

שנכנסתי לנשואים לא היה את החוק ... הוא נפל על כולנו לאחרונה. מעריך שהחוק הנל לא יחזיק הרבה זמן מעמד כי שהגברים יכירו ובינו אותו הכתובה תשתנה להסכם חלוקת הכנסות.

למה את לא מתייחסת לשאלתי האם צודק שהאישה תשלם גם את חובת הבעל באופן שיוויוני?

למרות ההמלצות להתגרש אני שוקל דווקא להשאר ולעמוד על זכותי לממש את כספי והכסף שעוד צפוי להכנס מכאן והלאה לפי יחס ההכנסות. אם החוק לא יאפשר לי לחסוך אני ירשה לעצמי לראשונה לבזבז ולהנות. אולי נסיעות חו"ל עם חברים, אולי מותגים, דברים שלא עלו על דעתי בעבר...אשתי תאלץ לסתדר בפחות ניתוחים פלסטי ופחות תענוגות.
 
החוק המדובר, חוק יחסי ממון נכנס לתוקף ב 1973, לפני 45 שנה

וגם, בני הזוג מתחלקים גם בחובות, אם היית אתה צובר חובות, חצי היה עליה בדיוק כמו חצי מהרווחים שצברת. החוק הוגן מאד בעיני רוב האנשים.

תבזבז חופשי, נשמע שאתה מסוג האנשים שמעדיף להוציא לעצמו עין כדי להוציא גם לאשתו עין. זכור רק שגם אשתך יכולה ליזום גירושין ואם כבר דיברתם על גירושין אז התאריך הקובע לפירוק השיתוף הכלכלי יהיה כשהחלטתם להתגר ואז אתה שורף את הכסף שלך והיא מקבלת את החצי שלה במלואו.
 
למעלה