מה שאני חושב

[Clementine Kruczynsk]

אם הגיבור לא מאפיונר

זה לא סרט מאפיה. זה נשמע די הגיוני, לא? אחרת זה משהו אחר. סרטי הגנגסטרים הקלאסיים וגם אלו שבאו אחריהם (הסנדק, החברה הטובים, הסופראנוס) כולם עוסקים במאפיונרים כגיבורים. אם גנגסטר הוא לא הגיבור והסרט לא נע סביבו זה לא סרט מאפיה. מה שכן, ישנם לעיתים ז'אנרים שמתערבבים וכו', ובהחלט יתכן סרט משטרה/שוטרים/חקירה/או איך שלא קוראים לזה שיש בו נגיעות של סרטי מאפיה. אך הוא בפירוש אינו סרט מאפיה קלאסי אם הוא לא נע סביב מאפיונר.

 

[hativa1]

מי אמר?

 

[Clementine Kruczynsk]

אני!

למדנו היטוריית ז'אנר וכו', לא ממש זוכרת. וגם אין לי כח כרגע ללכת לחפש ברשימות. אבל עד כמה שזכור לי משיעורים של היסטוריה שלמדנו על סרטי הגנגסטרים של שנות ה-30 וכו' - הם תמיד היו סביב גנגסטרים. יש בזה המון הגיון - מכאן שם הז'אנר. אולי זה לא ככה, לא יודעת, ותמיד יש התפתחויות בכל ז'אנר. אבל בתור ז'אנר קלאסי? נראה לי הכי הגיוני שזה חייב להיות סביב גנגסטר, אחרת מה הקטע?

 

[hativa1]

אני חושב שאפשר לסכם ולומר

שהבלתי משוחדים הוא סרט שנוי במחלוקת. אני חושב, שהוא פשוט קצת מזה וקצת מזה. הוא משטרה, אבל יש בו מאפיה. הוא לא משטרה לחלוטין, כמו שהוא לא מאפיה לחלוטין.

 

[Clementine Kruczynsk]

סגרנו!

 

[בלו סקיי]

הבלתי ראויים

הסרט הזה היה ממש אכזבה מבחינתי. נכון שיש בו עלילה זורמת יותר מהסנדק אך הסגנון של הסרט הוא שונה כך שאין מה להשוות. הסנדק הוא סרט שעוקב אחרי קורות המשפחה והגורמים המניעים אותה לאורך השנים. ואילו הסרט הזה מדבר על כמה דמויות ספציפיות והניסיון שלהם להילחם בפשע המאורגן. הסרט היה פשטני מידי ולא עורר בי שום עניין מיוחד או ריגוש. הדבר היחיד שבאמת נהניתי ממנו בסרט היה המחווה בסצינה האחרונה עם העגלה לסרט הרוסי פורץ הדרך Bronenosets Potyomkin.

 

[שיר דויטש]

אהבתי יותר את לסצנה הזאת

בסצנה הפותחת של האקדח מת מצחוק שלוש ושליש.

 

[בלו סקיי]

אגב זה אחד השרשורים המעניינים

ביותר שקראתי בפורום הזה מאז היווסדו שעסקו בפן המעמיק יותר של הקולנוע. חבל שהדיון לא התפתח יותר אך בכל מקרה, מקווה שהמגמה תתחזק ותהיה שכיחה יותר

 

[Clementine Kruczynsk]

../images/Emo45.gif

 

[Clementine Kruczynsk]

47% מהאמריקאים חושבים שהקולנוע

הולך ונהיה גרוע יותר רק 22% מעדיפים ללכת לקולנוע (במקום לראות בבית), אבל הנתון הכי מעניין, זה שמסתבר שאנשים שמורידים מהאינטרנט (או צופים ב-DVD וכו') הולכים יותר לקולנוע מאשר אנשים שלא משתמשים בטכנולוגיות שונות. סטטיסטיקות אלה ואחרות ניתן למצוא בכתבה כאן

 

[hativa1]

אה, ודרך אגב

עכשיו בטופ ליסט שלי, נמצא הסרט "ברזיל", בתור הסרט הטוב ביותר שראיתי. מה דעתכם? מדובר בסרט מדהים פשוט, תסריט מעולה של טרי גיליאם, משחק, תפאורה, מוסיקה- סרט מופת, יוצא דופן, מיוחד, ומעורר מחשבה.

 

[Clementine Kruczynsk]

וואלה?

אני ניסיתי לראות, שמעתי על זה המון, והפסקתי באמצע. לא יודעת, שיעמם אותי רצח.

 

[hativa1]

קודם כל

את חייבת לראות גרסת הבמאי. אני נתקלתי במה שקרה לך- ניסיתי להראות אותו לחברים שלי, הם זזו בכסא, והפסיקו לפני הסוף. אני חושב שזה שיעמם אותם, אבל הם גם לא הבינו (לא היו כיתוביות). אני חושב שזה סרט מדהים. נכון שהוא יכול להתפס כאיטי קצת, אבל הוא מחפה על זה, בכך שהוא לא משאיר שוט אחד שאין בו איזה משהו מרתק למצוא ולראות. הסרט מהווה מעבר להכל אתגר קוגנטיבי (מצטער על המילים המפחידות). הוא מספק חומר למחשבה, כל עניין האנטי- בירוקרטיות שבו, מראה איזה שהוא פן אנושי חבוי, פן מפחיד של דיוק וציות לניירות. גיליאם לקח את זה, ועשה מזה סרט אפוקליפטי כמעט, על זמן בתולדות האנושות שבו טרוריסטים מתפוצצים, והממשלה ממלאת טפסים. הנה עוד סיבה לראות את הסרט- טרוריסטים, פיגועי התאבדות. זה לא מעורר הזדהות? עד כמה העולם האפוקליפטי הזה מזכיר את ישראל של היום? אה, וכמובן שיש את רוברט דה נירו.

 

[Clementine Kruczynsk]

בתור סטודנטית שנה שניה לקולנוע

(ואוטוטו שנה ג') מילים גדולות הפסיקו להפחיד אותי מזמן. ואני שונאת, אבל באמת שונאת לראות את כל נושאי הפיגועים/פיצוצים וכו' בקולנוע ואני לא מרגישה הזדהות בכלל כשאני רואה דברים כאלה על המסך, לרב זה מעצבן אותי. ולא שלא הבנתי מה קורה בו (והפסקתי לראות עם כתוביות מזמן), הוא פשוט משעמם רצח, אני הפסקתי לראות באמצע בגלל שלא יכולתי לראות מה קורה יותר מרב שפיהקתי כל כך חזק, אם תשאלי אותי עכשיו עד איזה קטע ראיתי, תאמיני לי שאין לי מושג (וזה היה רק לפני מס' חודשים), עד כדי כך זה לא דיבר אלי. והסרט הוא אכן אתגר, אתגר להשאיר את העיינים פקוחות לכל אורכו.

 

[hativa1]

אני בן.

ממש מקרה קיצוני, המקרה שלך? מה בדבר התפאורה, ואיך שהסרט נראה? הצילומים? יש כמה שוטים מעולים, את לא חושבת? לדוגמא, שמת לב שכמעט כל הסרט מצולם מלמטה, בזווית תחתונה כלשהי? מעבר לזה, הסטים הם מדהימים, את לא חושבת?

 

[Clementine Kruczynsk]

לא אני לא, אני לא אוהבת סגנון כזה

תראה, סגנון וכו' זה עניין של טעם אישי. לא אהבתי ת'סרט, באמת שלא, אבל לפחות נתתי לו צ'אנס. ואני ממש לא אוהבת את הסגנון הזה, סטייל שנות ה-80, ראיתי את זה בסרטים אחרים, לא מדבר אלי. אני מאמינה שיש מלא סרטים שאני מטורפת עליהם ואני חושבת שהם מדהימים ושאתה בטח לא תאהב, ככה זה.

 

[hativa1]

האם תוכלי

להגדיר בצורה יותר ברורה את "הסגנון הזה סטייל שנות השמונים"? הנה לדוגמא, קחי את הסרט שנמצא עכשיו במקום השני- "שם הורד". הוא טוב יותר בעיניך? האם גם הוא "סטייל שנות השמונים"?

 

[Clementine Kruczynsk]

לא אני מתכוונת לאווירה

קשה לי להסביר, סוג של סרטים עתידניים של שנות ה-80, שניסו לעשות תפאורה יותר עתידנית ושונה ממה שמכירים. זה מעין עתיד מיושן כזה היום. ולא שם הורד לא נכנס לקטגוריה כי זה משהו אחר לגמרי (ולא ראיתי את זה שנים אז אני לא מתכוונת להגיב עליו מעבר). אבל אני לא אוהבת את המראה הזה, זה הלוקיישנים, התפאורות, הצבעים. הזכיר לי קצת את בלייד ראנר (שגם לא אהבתי - ובטח תקטול אותי גם על זה). אני פשוט לא אוהבת את זה.

 

[hativa1]

תראי את שם הורד.

סרט יוצא דופן. בלייד ראנר- המורה שלי יסקול אותי, אבל למרות שהוא סביר, הוא אחד מסרטי המדע בדיוני הפחות אהובים עליי, כי הוא פשוט איטי מידיי, ולא מעניין מספיק. (וגם הווייס אובר כל כך זול ופתטי). אני מבין למה את מתכוונת. מילה אחת- "חולית". סרט מדהים, אני לא יודע אם את אוהבת או לא אוהבת את דייויד לינץ', אבל לסרטים כאלה התכוונת, נכון? אין לי ספק, חולית עונה בדיוק לתיאור שלך. כמו בברזיל, יש איזושהי צביעה אפילה, אפורה שמאפיינת את הסרטים האלה. משהו מטושטש. לעומת זאת הסרטים של שנות התשעים כמו "זכרון גורלי", "האלמנט החמישי" נהנים מצבעוניות, אווירה יותר מודרנית, ועלילה עם יותר הומור.

 

[Clementine Kruczynsk]

זיכרון גורלי גם!

גם לא אהבתי ודווקא גם מזכיר לי את הסגנון הזה. והאלמנט החמישי זה הזה עם ברוס ויליס והגינג'ית - לא ממש זוכרת את זה. חולית לא ראיתי. ולא אוהבת את דייויד לינץ' - היה איזה שירשורון עליו. לא נראה לי שמדע בדיוני זה התחום החזק אצלי. למרות שזה ז'אנר עם המון פוטנציאל, זה לא מהחביבים עלי. ואגב, אם אתה אומר מקום ראשון, מקום שני וכו'. יש לך רשימה מסודרת. מתוך סקרנות...