מה שאני חושב

hativa1

New member
פחות או יותר

בואי נגיד, טופ 10: ברזיל שם הורד ליאון חולית ג'יי אף קיי- תיק פתוח (אחחח איזה סרט, אני מאוד אוהב את קוסטנר) ללכת שבי אחריו (המורה שלי לתקשורת אמרה:"זה הסרט שגרם לי להיות מורה") רוקד עם זאבים העולם על פי גארפ (רובין וויליאמס הוא גם אחד מהאהובים עליי) הבוגר (הופמן+ סיימון וגרפונקל זה סרט מנצח.) החשוד המיידי (הסוף שווה הכל.) תשמעי, חולית זה סרט חובה. הוא מאוד, מאוד מיוחד. אני ראיתי סרטים אחרים של לינץ', והם בהחלט מאוד מאוד מוזרים, אבל זה משהו אחר. הוא לא משעמם לרגע, הוא מיוחד, וזורם. יש בו מבנה עלילתי מאוד טוב, והוא ברור יחסית (כלומר, ברור כמו העלילה שבספר). זיכרון גורלי שונה. הוא נהנה מהומור מסוים, מקלילות. לדוגמא, הקטע שבו שוורצנגר מתחפש לאישה השמנה. או כשהוא מוציא בגסות את המכשיר מהאף. זה דברים שלא היית רואה בסרטים הרציניים והאפלים של שנות השמונים. גם לא זונה עם שלושה שדיים.
 
נכון זה דברים שלא רואים

אבל זה לא סיבה לאהוב את הסרט. קודם כל, סחטיין, רשימה די מגוונת. בנוגע לעולם עפ"י גארפ. שוב ראיתי את זה מזמן, אז הזיכרון שלי לא משהו בנושא. אבל גם אני זוכרת אמרו לי זה חובה (ההורים שלי), וראיתי וזה היה נחמד אבל ציפיתי ליותר. נראה לי אני צריכה לראות את זה עוד פעם, אבל גם יכול להיות שבגלל שהציפיות שלי היו כל כך גבוהות אז פחות נהניתי (מה שלרב קורה). והזונה עם השלוש שדיים היתה עושה לי סיוטיים בתור ילדה קטנה. עד היום זה מעביר בי צמרמורת, לא יודעת למה. אבל ראיתי את זיכרון גורלי פעמיים ופעמיים נרדמתי באמצע, רק פעם שלישית (בעקבות עבודה לאוניברסיטה) הצלחתי לראות עד הסוף.
 

hativa1

New member
אז בואי אני אספר לך.

הסרט שאני זוכר מילדות, ואני מדבר איתך על שנים מאוד מוקדמות- שלוש, ארבע, הוא זיכרון גורלי. ומאז ומתמיד היה חקוק בזכרוני הסצנה במאדים, בה הוואקום גורם לפרצופו של ארנולד להתעוות, ולעיניו לצאת מחוריהן. זה סרט הטראומה של ילדותי, התמונה הזאת, והצרחה שלו תשאר לעד בזכרון. מאוד מעניין- איזו עבודה עשית על הסרט? ועוד שאלה- את לומדת באונ' תל אביב?
 
כן בת"א

וגם זכורה לי הסצנה עם הפרצוף שלו, ולא לטובה. ובכלל מאז יש לי בעיה עם עיניים בקולנוע. וזה היה לעבודה על שמש נצחית בראש צלול - המקום ראשון שלי - פרו"ס, שזה מעין עבודת סיכום בתיאוריה קולנועית. והשמתשתי בזה בטיעון לאינטרטקסטואליות - איך טקסט אחד משתמש בטקסט אחר ויוצר משמעות חדשה דרך שימוש במקור חיצוני, או משהו כזה.
 

hativa1

New member
אז קובי ניב הוא מרצה שלך?../images/Emo6.gif

את יודעת מה הבעיה עם שמש נצחית בראש צלול? ג'ים קארי לא מסוגל. אני כמעט נשבתי בקסם. כמעט הצליח להראות לי קארי אחר, באמת ובתמים, ולגרום לי להשבות לגמרי במשחק הרציני של קארי החדש. אבל הסצינה. הסצינה שבה הוא מתחת לשולחן, אז הוא הופך, רק לכמה שניות, לג'ים קארי המצחיקן, המעוות, הבידורי. משם ואילך, הסרט כבר לא היה אותו הדבר.
 
יש כמה מקומות שהוא ג'ים קארי

גם במכונית כשהם רואים סרט והוא אומר משהו על האנשים שיוצאים מהתחת. בזמן צפייה ראשונה דווקא הסצינה הזאת הכי נראתה לי "ג'ים קארי", במה שאתה הזכרת דווקא לא שמתי לב. ואני עוד התאהבתי בג'ים קארי במופע של טרומן, אז לא הייתי צריכה להשתכנע בסרט הזה. וזה דווקא סרט שהגעתי אליו עם ציפיות בשמיים ולא איכזב, משהו שכמעט ולא קורה לי. אני ממש הגעתי בציפייה לראות את הסרט הכי טוב שיש וזה לגמרי מה שהרגשתי בזמן הצפייה.
 

hativa1

New member
אכן הסרט לא היה רע

ראיתי ולא השתעממתי, וגם ראיתי את היופי שבו, ולמה אנשים רואים אותו כמדהים. אבל לא יודע, נראה היה לי קיטשי מידי. המופע של טרומן הוא סרט הרבה יותר טוב לטעמי, רק בגלל שמלבד המקוריות שבו, הוא הרבה יותר מבדר. וגם יש שם הרבה יותר מג'ים קארי הישן...
 
אני לא מתה על ג'ים קארי הישן

אני יכולה גם בלעדיו, אבל לחלוטין השתכנעתי שהוא שחקן מוכשר. ודווקא ממש לא קיטצ'י, אני ממש לא אוהבת קיטצ', יש משהו מקסים במערכת יחסים שלהם, איך שמציגים אותה, לא כמשהו מושלם ונפלא, אלא עם כל הבעיות וכל הצרות וכל הריבים. והסוף הוא מין משהו חמוץ-מתוק כזה ופתוח לחלוטין. ראיתי את זה כבר כל כך הרבה. בשבוע הראשון שקיבלתי את ה-DVD ראיתי את זה (ברצינות!) פעם ביום לפחות, עכשיו זה ירד קצת, אבל זה פשוט נפלא.
 

hativa1

New member
עד כדי כך, הא?

כמו שאמרתי, אני מבין את הסיבה ראיתי את הפוטנציאל בסרט
 
כן עד כדי כך, אני מאוהבת ../images/Emo99.gif

I've got it bad ואגב, כן בנוגע לשאלה הקודמת על קובי
 
קובי נוראי לדעתי:(

השתתפתי בקורס לתסריטאות שהוא העביר בבית אריאלה והוא היה כל כך שטלתן וגער בכל מי שחשב קצת אחרת וניסה להביע את עצמו. עזבתי את הקורס באמצע.
 
ברצינות רגע

זה לא כזה נורא. יש שיעור אחד איתו בשבוע, גם בשנה א' וגם מי שלומד תסריטאות בשנים ב' ו-ג', אבל המורים האחרים הם אחלה - ניר ברגמן ואסף ציפור למשל היו מעולים.
 
כל מרכז לימוד שמשחר לטרף יוצרים

בקנה מידה כמו אונ' תל אביב בהחלט ראוי לציון לשבח:)
 
למעלה