הרשה לי לגלות לך סוד
צבאי
יתכן שבדקת את ממוצע החוזק המנטלי ההשוואתי של גברים ונשים. אני לא בדקתי - כמו שאין לי מסוגלות לאבחן טראומה בכלל, ודרך המסך בפרט - לכן, קשה לי לקבוע ממצאים, בטח שודאיים.
עם-זאת, אני מסכימה שתוכניות ראליטי הן מעבדות עכברי אנוש בידי ההפקה, בימוי, עריכה, מניפולציות וכו'. אני גם מסכימה שיעל - מבעד למסך, לעריכה ולבימוי - מגלה פנים יפים שמעבר לזוהר, לפרסום ולשיער טלויזיה (מחומצן-מוחלק). גם אני הקטנה מתרשמת שיש בה הרבה יותר. יודע מה? אפילו יתכן שהדמעות הקבועות של רוני וסף השבירה הנמוך תמיד שלה, אינם אוטנתיים לחלוטין אלא מתווכים ונתונים למניפולציות של ההפקה ו"התפקיד" שנועד לה במסגרת הליהוק והסטוריליין, שקבועים מראש.
אבל... התהפכות סירה היא תרגולת בסיסית שמקובלת במסגרות ימיות, צבאיות ואזרחיות. בקורס חובלים (שלא עברתי) ומסגרות אחרות בח"י, הופכים בשגרה, סגי"מ על הצוערות והצוערים, או החיילים והחיילות (כולה ילדים בני 18, ולא בוגרים באמצע שנות ה-20) כמצב בסיסי ביותר במים שצריך להסתגל ולצאת ממנו לבד, במהירות ובשקט - אגב, בתנאים קשים הרבה יותר מה"סופר דרמה" שהראו במירוץ למליון בכיכוב רוני סופר-קשה-לה וים הדמעות בשתי עיניה (בים, ביבשה, ובכל מקום ופרק).