עובדה היא שהיא משקרת.
חומצה - שקר. עצי זית - שקר. וגם בנוגע לאנרכיסטים היא משקרת לפעמים (יצא לי פעם לראות וידאו שלהם שהעיד אחרת ממה שדווח). אלו רק דוגמאות. כל ביטוי קטן, פסיק שלא במקום, חתיכת משפט או קטיעתו יכולים לשנות לגמרי את משמעות הדיווח. לסמוך על התקשורת בעיניים עצומות זה דבר נורא. אתה לא חייב לדעת הכל, וכמו שאמרתי - יש חובה להטיל ספק במה שכתוב בעיתון. גם את הדר שטירמר, לו היית גרמני של שנות ה-30, היית קורא ככה. אני יודע שזה קצת שונה, כי שם המשטר היה אחר, אבל גם פה התקשורת יכולה לעוות את הדברים לפי ראות עיניה (והיא עושה זאת). לאחרונה בדיוק סיימתי לקרוא את הספר "חוות החיות" המפורסם, של ג'ורג' אורוול, ובסיומו ישנה "הצעה להקדמה" שפורסמה לאחר מותו וצורפה לכל הגרסאות של הספר שיצאו לאחר מציאתה אצל הביוגרף שלו. להצעה-להקדמה הזאת קוראים "חופש העיתונות", ובה הוא מסביר על הצנזורה ה"טבעית" (שאינה ממשלתית לאומית) שפגעה בפירסום סיפרו, שעבר מסע תלאות נוראי עד שהצליח לצאת לאור. הממשלה היא ממשלת בריטניה הדמוקרטית(!), והטרבל-מייקרז הם אנשי השמאל הליברליים, שהיו מספיק סוציאליסטיים כדי לתמוך בסטאלין ובברית המועצות, אך לא מספיק בשביל לתת לאורוול להוציא לאור את סיפרו (שהתנגד לברית המועצות ולקומוניזם. מומלץ לקרוא). אני ממליץ לך לקחת כל מה שאתה קורא בעיתון בערבון מוגבל. אין שום סיבה לסמוך בעיניים עצומות על התקשורת, במיוחד כשידוע ומוכח שהיא מטה את הכתוב ע"פ דעותיה והלך הרוח הנדרש, או ע"פ הצורך הבלתי נלאה למכור כמה שיותר.
