מועדון דיסני (6) - אלדין, בת הים הקטנה, במבי

Lion_Heart

Well-known member
כשאני הייתי בגיל שאת ראית את הסרטים האלו, בכלל לא היה לנו מכשיר וידאו בבית.
אנחנו לא ישבנו כל הילדות מול הטלויזיה עם קלטות, אנחנו שיחקנו כל הזמן משחקים בחוץ, כמו שילדים אמורים!! |פטיש|
אז אולי ראיתי את הסרט ב"קולנוע" (כלומר באולם תרבות של הקיבוץ שכל יום שלישי היו מקרינים בו סרט ולפעמים סרטי ילדים), אבל זה היה פעם אחת לכל היותר, אז מי זוכר?
ראיתי באמת כל כך הרבה סרטים במהלך חיי, את חושבת שאני זוכרת את כולם? ועוד כאלו שאם ראיתי אז זה היה בטח בגיל 4 שאני לא זוכרת ממנו כמעט כלום בכלל?
האפשרות היחידה שלי לצפיה שוב ושוב בסרט היתה בערוץ הוידאו של הקיבוץ, שהיה משדר סרטים כל שבת בצהריים.
הסרטים שאני זוכרת שראיתי הכי הרבה פעמים בערוץ הזה: בחזרה לעתיד, אינדיאנה ג'ונס ושודדי התיבה האבודה.
גם לי לא היה וידיאו עד גיל...לא משנה(וידיאו? הגזמתם! מה עם טלויזיה בצבעים?|אליהו|)
אני הייתי משחק כדורגל בחוץ(ואז נכנס ומשחק מבוכים ודרקונים)
 

It's Always Sunny

Well-known member
כשאני הייתי בגיל שאת ראית את הסרטים האלו, בכלל לא היה לנו מכשיר וידאו בבית.
אנחנו לא ישבנו כל הילדות מול הטלויזיה עם קלטות, אנחנו שיחקנו כל הזמן משחקים בחוץ, כמו שילדים אמורים!! |פטיש|
אז אולי ראיתי את הסרט ב"קולנוע" (כלומר באולם תרבות של הקיבוץ שכל יום שלישי היו מקרינים בו סרט ולפעמים סרטי ילדים), אבל זה היה פעם אחת לכל היותר, אז מי זוכר?
ראיתי באמת כל כך הרבה סרטים במהלך חיי, את חושבת שאני זוכרת את כולם? ועוד כאלו שאם ראיתי אז זה היה בטח בגיל 4 שאני לא זוכרת ממנו כמעט כלום בכלל?
האפשרות היחידה שלי לצפיה שוב ושוב בסרט היתה בערוץ הוידאו של הקיבוץ, שהיה משדר סרטים כל שבת בצהריים.
הסרטים שאני זוכרת שראיתי הכי הרבה פעמים בערוץ הזה: בחזרה לעתיד, אינדיאנה ג'ונס ושודדי התיבה האבודה.
מה זאת אומרת ערוץ וידאו של קיבוץ? האם אני לא מבינה את זה בגלל הגיל שלי או בגלל שגדלתי בעיר?

יואו באמת? בעיני כולם שם חמודים ברמות.
ברגע שראיתי את במבי התאהבתי וזהו :-D (בקטע של איזה חמוד, לא באמת התאהבתי, כן?)
מה שמוביל אותי לנקודה הבאה:
הביטוי "אפקט במבי", למשל, מתאר יחס מועדף לחיות חמודות, מאיילים דרך חתולים ועד דולפינים. לא שיש חלילה בעיה עם אהבה לבעלי חיים, אבל "אפקט במבי" מתאר אהבה ילדותית משהו, שמבוססת לא על עובדות או על מציאות החיים בטבע, אלא על מראה חיצוני, השלכה של תכונות אנושיות על החיה או הופעתה ביצירות בדיונית.
זה פשוט הזכיר לי שנאמר פה לא מזמן שאחרי שמוצאים את נמו יצא כל הילדים רצו דג כמו נמו וזה גורם לי לתהות אם ילדים צריכים שההורים יסבירו להם את המסר של הסרט.

אלמנט אפל אחד שלאיש לא היה ספק שייכנס לסרט הוא מות אמו של במבי. הסצינה הזאת היא אחד הרגעים המוכרים ביותר בתולדות האנימציה הקולנועית והקולנוע בכלל, ואפשר אפילו לטעון שבלעדיה הסרט לא היה זכור באותה המידה. הסצינה שואבת את כוחה, במידה מסוים, מהעדינות שלה: במבי הרי לא רואה את גופת אמו ומנסה להעיר אותה, כמו למשל סימבה ב"מלך האריות". במקור נוצרה סצינה שמציגה את האם המתה, אך הוחלט לוותר עליה מפני שהייתה קשה מדי לצפייה. זה לא מנע מהסצנה הסופית לשבור את ליבם של ילדים ומבוגרים לאורך דורות - בכל זאת, איך אפשר שלא להישבר למראה עופר מתוק קורא שוב ושוב לאמו ולא נענה.
חיפשתי את הפסקה הזו בשרשור כי רציתי לרשום את זה כדוגמא לתגובה אחרת ולא זכרתי איפה קראתי את זה :-D אפילו פתחתי את ויקיפדיה ובא לצטט משם אבל חסכת לי לונה, תודה! :-):

:-D נו די עם ההאנשה הזאת :-D
:-D:-D:-D:-D:-D

אמא איילה קוראת לבן שלה במבי. האינסטינקט הראשון שלי הוא לחשוב "וואו, זה מאוד לא מקורי." אבל אז נזכרתי שלפני הסרט לא קראו לכל אייל קטן במבי.
לת'אמפר יש מוטציה גנטית שאין לאחיו שזה רגל מקפצת חזקה. הוא מוריש את זה לכל ילדיו.
כנראה האולפן החליט שלומר את את המילה skunk (בואש) יהיה רע או משהו, אז מצאו תירוץ לכך שלא רק שיקראו לבואש פרח, אלא גם לכל המין שלהם קוראים פרח.
אחר כך פרח הבואש קורא לבן שלו במבי. (שזה מרגיש מגוחך לקרוא לחיה כל כך לא קשורה בשם במבי)
:-D:-D

אוי שיט, אני עכשיו קולט שבטח אכלו את אמא של במבי. זה עצוב.
:-/:-/:-/

אגב, @It's Always Sunny , אני מרגיש שבחרתי בסרט מאוד רגיש עבורך אחרי מה ששיתפת בשרשור אוף:
כי חצי מהסרט זה במבי מנסה ללכת, מאבד שיווי משקל ונופל. בהתחלה כי הוא תינוק, אחר כך כי הוא על קרח. ואז בהמשך כשהוא מבוגר הוא נופל כמה פעמים בגלל האייל האחר
לא, זה בסדר :-): גם אני כמו במבי, כל הזמן נופלת.

לא הרגשתי שממש התעסקו בזה בבת הים הקטנה. הייתה הסצנה הזאת, אבל זה הרגיש שהיא יותר קומית. לא ראו בכלל התייחסות של אף דמות אחרת לעניין האכילת חיות.
נכון אבל אנחנו התעסקנו בזה בשרשור, אז יש מצב שזה הרגיש לי ככה בגלל זה.

כמובן.
מה חשבת שהוא? ומה גרם לך להבין שהוא בואש?
חשדתי שהוא בואש אבל לא הייתי בטוחה, אז בדקתי בגוגל איך בואש נראה ליתר ביטחון.

מרגיש שזה סרט משנות ה40.
אם זה היה מתרחש בימיינו אז במבי היה מתקשר לטלפון הנייד של פלין והם היו מיד מוצאים זה את זה.
כן, הבעיה היא שזה משנות ה-40 ולא נניח שהם בעלי חיים :-D (סליחה הייתי חייבת, אני מצטערת).

ריפרפתי על זה עכשיו.
מסתבר שהסופר של הספר היה יהודי.
אבל מה שממש מרגיש הזוי, זה שהוא היה צייד. והוא העיד על עצמו שהוא הרג איזה 200 איילים.
איזה מוזר :-0

איזה מגזימות אתן :-D הוא לא מניאק, הוא נהדר, הוא אפילו עוזר לבמבי כשהוא בצרה!
הוא עושה מעל ומעבר יחסית לתפקיד של רוב האבות בטבע.
כשאת מציגה את זה ככה, אני מקבלת את מה שרשמת.
אני מניחה שזה פשוט מגיע אצלי מהשוואה לעולם שלנו.

אף פעם לא שמעתי את המילה מלקוש.
עכשיו קראתי שזה הגשם האחרון בעונת הגשמים.
:-0 :-0 :-0 :-0 :-0 :-0 :-0 :-0 אין לי אימוג'י משתומם מספיק בשביל להביע את תדהמתי על המשפט הזה!
האם גן חובה וכיתה א' עשית בישראל או בחו"ל?
אם בישראל אז אני לגמרי לא מבינה איך זה אפשרי.
ומה לגבי היורה? (=הגשם הראשון של העונה)
אז אני אתוודה שהייתי צריכה לגלל את המושגים האלה כשרשמתם אותם כאן כי לא הבנתי על מה מדובר, כנראה שהפעם (פעמים?) היחידה ששמעתי את המילים האלו היה בגן.
 

Lhuna3

Well-known member
מה זאת אומרת ערוץ וידאו של קיבוץ? האם אני לא מבינה את זה בגלל הגיל שלי או בגלל שגדלתי בעיר?
אולי משתי הסיבות גם יחד.
כלומר בגלל הגיל שלך אני לא בטוחה אם את אפילו יודעת מה זה מכשיר וידאו וקלטות וידאו :-D
ובגלל שגדלת בעיר את כמובן לא מצופה לדעת מה זה ערוץ של קיבוץ, אבל זה פשוט ערוץ טלויזיה פנימי של הקיבוץ.
ומה ששידרו בו אצלנו, בין השאר, זה קלטות וידאו של סרטים.
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
מה זאת אומרת ערוץ וידאו של קיבוץ? האם אני לא מבינה את זה בגלל הגיל שלי או בגלל שגדלתי בעיר?
ובגלל שגדלת בעיר את כמובן לא מצופה לדעת מה זה ערוץ של קיבוץ, אבל זה פשוט ערוץ טלויזיה פנימי של הקיבוץ.
ומה ששידרו בו אצלנו, בין השאר, זה קלטות וידאו של סרטים.
גם אני אף פעם לא שמעתי שלקיבוצים יש ערוץ וידאו פנימי.
טוב, לא יודעת, אולי יש פה שוב את העניין שגדלתי בקיבוץ שזו חברה חקלאית ולכן היה יותר דגש על הדברים האלו בחינוך.
(אבל בעצם אתה גדלת במושב לא? זה גם בד"כ ישוב חקלאי. אז עדיין מוזר. כנראה לא הקשבת טוב!)
אבל זה באמת העניין, מושבים הם לחלוטין לא כמו קיבוצים. מהרבה בחינות הם קרובים יותר לערים (שכונות של בתי קרקע בערים) מאשר לקיבוצים.
לא היה שום דגש על חקלאות לדעתי בשום שלב של הגן או בית ספר.
כי זה רגש מורכב מידי בשביל רוב בעלי החיים.
יכול להיות שזה קיים במידה מסויימת אצל חלק קטן ממיני החיות, אבל רובן מזדווגות ונפרדות לדרכיהן, ואני לא חושבת שאפשר לקרוא לזה אהבה או התאהבות.
או שאנחנו פשוט חושבים שהוא מורכב יותר ממה שהוא באמת.

בכל מקרה בדקתי בגוגל ועושה רושם שאין דעה נחרצת לגבי זה, אבל בהחלט לא שוללים לחלוטין את זה שמה שיש בין חיות רבות נחשב לאהבה.
גם במקרים שבהם חיות מזדווגות ואז נפרדות לדרכיהן לא נראה לי שזה פוסל שזה היה אהבה. גם אצל בני אדם התאהבות יכולה להיות מאוד חולפת. אני לא בטוח שמדידת אורך זמן זה דרך לבדוק אם זה אהבה.
יש קצת יוצאי דופן (כמו פינגווינים למשל), אך רוב ה"אבות" בעולם החי לא מגדלים את הצאצאים שלהם.
למעשה רובם בכלל לא יודעים שיש להם צאצאים.
האמת שעל זה לא ממש חשבתי הרבה.
אז באמת זה מיעוט, אבל הנה דוגמאות לאבות טובים מהטבע:
 

Lhuna3

Well-known member
גם אני אף פעם לא שמעתי שלקיבוצים יש ערוץ וידאו פנימי.
מאיפה שתשמע? די בטוח שלרוב/כל הקיבוצים היה באותה תקופה.
אבל זה באמת העניין, מושבים הם לחלוטין לא כמו קיבוצים. מהרבה בחינות הם קרובים יותר לערים (שכונות של בתי קרקע בערים) מאשר לקיבוצים.
לא היה שום דגש על חקלאות לדעתי בשום שלב של הגן או בית ספר.
אבל לא לכל משפחה שם היה שדה/כרם/חווה/משק חקלאי שממנו הפרנסה העיקרית?
ושהילדים משתתפים בו לפעמים בקטיף או עבודות משק וכאלו דברים?
גם במקרים שבהם חיות מזדווגות ואז נפרדות לדרכיהן לא נראה לי שזה פוסל שזה היה אהבה.
לא יודעת, לי קשה מאוד לחשוב על זה בתור אהבה. אולי אנחנו מגדירים אהבה בצורה קצת אחרת. 🤷‍♀️
 

It's Always Sunny

Well-known member
אולי משתי הסיבות גם יחד.
כלומר בגלל הגיל שלך אני לא בטוחה אם את אפילו יודעת מה זה מכשיר וידאו וקלטות וידאו :-D
ובגלל שגדלת בעיר את כמובן לא מצופה לדעת מה זה ערוץ של קיבוץ, אבל זה פשוט ערוץ טלויזיה פנימי של הקיבוץ.
ומה ששידרו בו אצלנו, בין השאר, זה קלטות וידאו של סרטים.
תודה על ההסבר :-):
היו לנו בבית קלטות וידאו כשהייתי קטנה:-):
יצא לי להתארח בקיבוצים וזה תמיד היה מוזר לי שכולם מכירים את כולם, קשה לי עם הקונספט הזה :-D
הייתם צופים בסרטים ביחד? (כלומר עם חברים/אחים)
 

Lhuna3

Well-known member
היו לנו בבית קלטות וידאו כשהייתי קטנה:-):
וואי זה נראה לי כמו דבר עתיק מידי בשביל הדור שלך.
הייתם צופים בסרטים ביחד? (כלומר עם חברים/אחים)
כן, לפעמים עם המשפחה, לפעמים אצל חברים (ילדים) אחרים.
אבל הכי כיף היה בתקופה שהיו מקרינים סרטים ב"קולנוע" של הקיבוץ שזה בעצם היה אולם תרבות ששמו בו מסך כמו של קולנוע, אבל הוא לא היה בצורה של אמפיתיאטרון עם שורות מדורגות, אלא סתם כיסאות בשורות, אז בחלק הקידמי לפני הכיסאות היה איזור די גדול ריק שבתור ילדים היינו שם פשוט יושבים/משתרעים על הריצפה, וככה צופים בסרט.
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
אבל לא לכל משפחה שם היה שדה/כרם/חווה/משק חקלאי שממנו הפרנסה העיקרית?
ושהילדים משתתפים בו לפעמים בקטיף או עבודות משק וכאלו דברים?
בעיקרון לכל משפחה היה שטח חקלאי, אבל הרבה מהמשפחות לא ממש טיפלו בו.
גם אצל משפחות שכן באמת עשו חקלאות מהשטח החקלאי שלהם, זה לא היה הפרנסה העיקרית.
לנו למשל היה מטע אפרסמון שהייתי משתתף בקטיף שלו כל שנה ובמהלך השנה הייתי בודק עם אבא שלי ממטרות, אבל זה לא היה מקור הפרנסה העיקרי שלנו.
למעט משפחות במושב החקלאות הייתה הפרנסה העיקרית.
 

It's Always Sunny

Well-known member
וואי זה נראה לי כמו דבר עתיק מידי בשביל הדור שלך.
האמת שאני לא בטוחה איפה אני נחשבת מבחינת דורות כי נולדתי בסוף שנות ה-90 ואין הסכמה על מתי התחיל דור ה-z.
גדלתי עם מחשב וטלוויזיה ושאר הטכנולוגיה (אבלי בלי סמארטפון) אבל גם קראתי, כתבתי, ציירתי (ממש קצת) ושיחקתי בחוץ עם האחים שלי. אז היה איזון בין שני הדברים.
למעשה, ההתמכרות שלי לסמארטפון היא דבר יחסית חדש של השנים האחרונות, אני מכורה למכשיר הזה עכשיו יותר ממה שהייתי בגיל 16.

כן, לפעמים עם המשפחה, לפעמים אצל חברים (ילדים) אחרים.
אבל הכי כיף היה בתקופה שהיו מקרינים סרטים ב"קולנוע" של הקיבוץ שזה בעצם היה אולם תרבות ששמו בו מסך כמו של קולנוע, אבל הוא לא היה בצורה של אמפיתיאטרון עם שורות מדורגות, אלא סתם כיסאות בשורות, אז בחלק הקידמי לפני הכיסאות היה איזור די גדול ריק שבתור ילדים היינו שם פשוט יושבים/משתרעים על הריצפה, וככה צופים בסרט.
מגניב :-): העדפת לראות סרטים בבית או בקולנוע?
 

Lhuna3

Well-known member
האמת שאני לא בטוחה איפה אני נחשבת מבחינת דורות כי נולדתי בסוף שנות ה-90 ואין הסכמה על מתי התחיל דור ה-z.
לפי כל המקורות שאני מוצאת כרגע זה החל מ-1997.
מגניב :-): העדפת לראות סרטים בבית או בקולנוע?
ב"קולנוע" כמובן, זו היתה חוויה אחרת :)
 

Lion_Heart

Well-known member
האמת שאני לא בטוחה איפה אני נחשבת מבחינת דורות כי נולדתי בסוף שנות ה-90 ואין הסכמה על מתי התחיל דור ה-z.
גדלתי עם מחשב וטלוויזיה ושאר הטכנולוגיה (אבלי בלי סמארטפון) אבל גם קראתי, כתבתי, ציירתי (ממש קצת) ושיחקתי בחוץ עם האחים שלי. אז היה איזון בין שני הדברים.
למעשה, ההתמכרות שלי לסמארטפון היא דבר יחסית חדש של השנים האחרונות, אני מכורה למכשיר הזה עכשיו יותר ממה שהייתי בגיל 16.


מגניב :-): העדפת לראות סרטים בבית או בקולנוע?
האמת, לא בטוח...
לשני הדרכים יש יתרונות
לקולנוע יש את הטקסיות של יציאה ולפגוש חברים, ולאכול אולי משהו לפני\אחרי הסרט והמסך הממש גדול(למרות שלפני 30 שנה בערך הקולנועים...לא היו משהו כל כך טוב
וידיאו יש את הקטע של להסתגר בחדר ולראות סרט באיזה קצב ש בא לך

(חווית ה"קולנוע" הראשונה שלי היתה בכיתה"א", היה בבית הספר מקרן, ואחרי הלימודים היינו נשארים, ורואים סרטים עלומי שם והיתה שם אחת המורות שהסבירה לאלה ש לא הבינו אנגלית מה אומרים)
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
ברוח הדברים יש לי קצת סיפור.
במושב שלי בעבר (לפני שנות ה70) היה אזור היה כמו אמפיטאתרון בחוץ שבו עשו אירועים, וגם פעם בשבוע הקרינו סרט.
זה היה אז ממש מיוחד כי אז להגיע לעיר עם קולנוע לא היה כזה פשוט (אפילו לאנשים במושב שנמצא באזור המרכז כמונו) לכן רוב בני המושב, ובעיקר הצעירים, היו מגיעים לכל הקרנה.
ההורים שלי שניהם גדלו במושב והיה בינהם הפרש של שנתיים. שנתיים זה כלום כשמבוגרים, אבל לאורך רוב השנים שהם גדלו זה היה הפרש משמעותי. אבא שלי היה בחבורה של שני גילו ואמא שלי בחבורה של בני גילה. אז למרות שהם הכירו אחד את השניה טכנית, לא היה בינהם שום קשר. רק בגיל התיכון (כשאבא שלי היה בי"ב ואמא שלי בי') התחילו ניצנים של משהו. אני לא זוכר את כל הסיפור של מי ניגש למי, אבל רגע מכריע בהתרקמות הקשר הזה היה בהקרנה השבועית של סרט באמפי של המושב. הסרט היה המטריות של שרבורג ואבא שלי עזב את קבוצת החברים שלו ועבר לשבת ליד אמא שלי וככה הבהיר את כוונותיו.
כמה שנים לפני שאמא שלי נפטרה חגגנו להורים שלי יום נישואים בכך שהקרנו להם את הסרט הזה במקרן על קיר חיצוני של הבית. אז מסתבר שזה סרט צרפתי וכמובן משנות ה60, אז דור הנכדים ברח כמעט מיד ודור הילדים מעט אחריו ככה שההורים שלי נותרו לערב הרומנטי שלהם.
 
למעלה