מועדון דיסני (6) - אלדין, בת הים הקטנה, במבי

[It's Always Sunny]

כמה זה רוב האנשים כאן? את מי אתה מחשיב בתור "כאן"? למשל נראה לי שכרגע רק אני כאן, אז אני הרוב כאן.

את לא לבד גם אני רוצה סרט לחג

 

[טוני החתול]

כן!
כמה זה רוב האנשים כאן? את מי אתה מחשיב בתור "כאן"? למשל נראה לי שכרגע רק אני כאן, אז אני הרוב כאן.

כאן זה בשרשור וזה אני, את, עדי, אור וקרן (טכנית גם יעל, אבל נניח שאני לא אחשיב אותה כי היא לא נכנסת כל כך עכשיו)
אז רוב יצטרך לכלול 3 אנשים

את לא לבד גם אני רוצה סרט לחג

אז רק עוד אדם אחד...

מי פה ראה את הסרט ספלאש משנות ה-80 עם דריל האנה וטום הנקס?? זה אמנם לא אותו סיפור אבל יש חלקים דומים (ודאריל האנה מאוד סקסית בתפקיד בת הים). סרט שזכור לי כחמוד נורא (אבל לא יודעת איך יראה היום).

אני זוכר. כלומר בקושי זוכר משהו, אבל אני זוכר שראיתי מתישהו בשנות ה90 המוקדמות כנראה.

 

[didalf]

אולי אני אקרא את זה מתישהו:

Ripples & Waves: A Queer Retelling of Hans Christian An…

Colin Everroad should be dead, but after his lobster bo…

www.goodreads.com

הא מעניין אולי אני אנסה את זה באמת, משעמם לי ואני לא יודעת לבחור ספרים לבד.

 

[טוני החתול]

הא מעניין אולי אני אנסה את זה באמת, משעמם לי ואני לא יודעת לבחור ספרים לבד.

אז תקראי את Here the Whole Time
התחלתי לפני פחות משבוע וכבר עברתי את החצי
מאוד חמוד

 

[It's Always Sunny]

אוקיי זה מעניין.
זה מעניין אותי במיוחד כי מצד אחד אני גם בד"כ בתפקיד "ההגנה", זו נטיה טבעית אצלי להיות סנגורית, ואני רואה שגם לך יש נטיה כזאת באופן מסויים (את מגדירה את זה פה כ"מרגישה צורך להגן"), ומצד שני אני לא בטוחה שזה בא אצלך מאותו מקום שאצלי. ואולי כן. לא יודעת.
קשה לי קצת להסביר למה אני מתכוונת.

האמת שאני לא בטוחה מרגיש לי שזה פחות בא ממקום של להגן על דברים מסוימים שאני מאמינה בהם אלא מתוך רגשי נחיתות.
אבל יש לך פעמים שאת מרגישה הפוך? כלומר שמישהו אחר נהיה סנגור של דמות כזו או אחרת ואת לא מרגישה שצריך להגן על אותה דמות או שהנטייה שלך הולכת להגנה באופן טבעי?

זה נושא נהדר.
לא שיש לי ממש תשובה.
כלומר לגבי "מתי כדאי להקשיב" למה שיש לאחרים לומר - אני חושבת שכמעט תמיד, אם הם אומרים את זה בנימוס ובצורה מכובדת ועניינית. (כמובן שיש סייגים למקרים קיצוניים.)
מתי לקבל (למראית עין) למרות שאני לא באמת מסכימה? הממממ זה בעצם קורה כשהמטרה היא להמנע מעימות, אני מניחה.
אני חושבת שאני עושה את זה כשהעימות הפוטנציאלי מרתיע אותי מידי, או שאין לי כוח אליו.

את מדברת על עימותים בחיים האמיתיים? אני מניחה שבאינטרנט זה טיפה יותר קל, כי כמו שניק אמר בהודעה שלו, אפשר להימנע מלהגיב אבל זה מרגיש שבחיים זה יותר קשה להימנע.

זה קורה לי הרבה שאני מסכימה עם שני הצדדים!

אבל ברצינות, אני חושבת שהבעיה שלי עם הנושא הזה היא שאני מפחדת שיחשבו שאם אני מסכימה עם כולם, אין לי דעות/אני לא באמת מאמינה במה שרשמתי/אני מנסה להתחנף וכו'. ברור לי שזה רק בראש שלי ושלרוב האנשים לא אכפת אבל יש פעמים שאני תופסת את עצמי וחושבת: זה מרגיש כאילו אני משתדלת יותר מדי? ומה אם אנשים מרגישים שאני מסכימה עם הדעה שלהם כדי שירגישו טוב עם עצמם?
אני מודעת לכך שזו בעיה שלי עם עצמי.

אני גם בנאדם שמאוד מאוד נמנע ומפחד מעימותים בחיים האישיים שלי, אבל באינטרנט זה סיפור אחר.
זה קל לי הרבה יותר. למרות שקורה גם לפעמים שזה מתסכל מאוד ומעצבן מאוד, אבל עדיין אני בד"כ לא מפחדת מעימות כזה.

מה גורם לך להיות יותר בטוחה בעצמך באינטרנט? האנונימיות?
מעניין מה שאת רושמת כי אני בחיים לא הייתי מנחשת שאת נמנעת מדברים.

אבל למה את מתכוונת כשאת כותבת:
"אם מישהו לא יסכים איתי (או להפך) זה אומר אוטומטית שאני טועה" ?
למה שזה יגיד שאת טועה? לא יכול להיות שהצד השני טועה? זה מן רגש נחיתות שיש לך, שאחרים תמיד יודעים יותר טוב ממך? אם כן אז אני בטוחה שאין לזה הצדקה.

בדיוק, יש לי רגשי נחיתות. כי מבחינתי (למרות שאני יודעת שזה לא נכון) כולם יותר חכמים ממני/יודעים יותר ממני ואני סומכת על דעתם של אחרים יותר ממה שאני סומכת על עצמי, אבל כמו שאמרתי מקודם, אני מודעת לכך שזה לא נכון וזה יוצר אצלי קצת פער בין מה שאני חושבת לבין מה שאני מרגישה וכנראה זה מה שגורם לי להיות אומללה לפעמים.

אם זה משהו שמפריע לך, אז בעיני האינטרנט זה מרחב מאוד נוח להתאמן על "עמידה על דעתך", והתמודדות עם חילוקי דיעות.
זה גם מקום שבו אם את מרגישה לא נוח להמשיך דיון מסויים - את יכולה פשוט לפרוש ממנו. בכל זמן שאת רוצה.
אבל חשוב לי גם לכתוב, שאני לא רואה בהתנהלות שלך משהו מוזר בכלל, אם כבר אז זה נתפס בעיני כמאוד מכבד ורגיש כלפי רגשות של הזולת.
אז זה לא משהו שאת חייבת לשנות לדעתי. רק אם זה באמת מפריע לך בעצמך.

כשהתחלת לגלוש באינטרנט באופן קבוע, כמה זמן לקח לך עד שהרגשת ביטחון להביע את דעתך ולעמוד על שלך?
אני לא יודעת כמה זה מפריע לי, זה פשוט הטריד אותי איך זה נתפס אצל אנשים אחרים ואולי זה גורם לי להיראות מגוחך.
אם לדבר בכנות, גם אם זה היה ממש מפריע לי, אני לא יודעת אם הייתה לי מספיק מוטיבציה לרצות לשנות את זה (בגלל זה אני מנסה לא להתלונן על דברים, כי אם זה משהו שאפשר לשנות אז זה לא הגיוני שאני אמשיך להתלונן ולא אעשה כלום בנוגע לזה. זו לא גישה ממש נכונה אבל רק עם זה אני מסוגלת להתמודד כרגע, כי אני לא בטוחה כמה אני מסוגלת להכיל שינויים בחיים שלי בשלב בזה).

אני גם מזדהה עם הקטע של פחד לפגוע באנשים כשאני לא מסכימה איתם.
דרכים שאני משתמשת בהם בשביל לרכך פגיעה אפשרית:
- ביחד עם חוסר ההסכמה, לכתוב גם את הנקודות שעליהן כן מסכימה.
- להשתמש בהומור כשאפשר (כמובן שגם צריך להזהר עם זה, כי גם להומור יש לפעמים אפשרות להתפס כמעליב).
- להוסיף אימוג'ים חייכניים לפעמים עוזר.

עצות טובות, אשמור אותן לעתיד (רק בשביל להיות ברורה, זה היה ברצינות חחח).

אני הרבה פעמים מרגיש שאני מגמיש את הדעות שלי על דברים בהתאם לדעה של מי שאני מדבר איתו. וככה יוצא שאם אני מדבר נגיד עם מישהו על סדרה שאני לא אהבתי מאוד אבל הוא כן אהב מאוז אז אני אתנהג כאילו אהבתי אותה יותר ממה שאהבתי. וגם ההפך אם אני מדבר עם מישהו שלא אוהב את הסדרה אז אני אתנהג כאילו פחות אהבתי אותה ממה שבאמת הרגשתי.
לפעמים אני מרגיש שזאת תכונה ממש רעה כי אני לא מבטא את הדעות האמיתיות שלי אלא סוג של "נכנע" לדעות של אחרים, ונמנע מעימות.

זה קורה לך גם בחיים או רק באינטרנט?

נראה לי שבהחלט תמיד כדאי להקשיב. אלא אם כן זה להקשיב למישהו שחוזר על משהו שפוגע בך ואז לא נראה לי שזה עוזר דווקא.
הדרך הכי טובה להמנע מעימות היא לא להגיב.

ומה אתה עושה נניח אם זה עימות שהוא לא באינטרנט? כמו שרשמתי מקודם ללונה, שם יותר קשה מלהימנע מלא להגיב.

זה פשוט הדבר הכי טיפשי שאי פעם שמעתי
אבל אני מסכים עם כל סימני הפיסוק שלך

*למקרה שזה לא ברור (או שההומור נתפס כמעליב) אני מסכים עם מה שכתבת, אבל רציתי להדגים את הדברים שכתבת וזה עובד רק אם אני לא מסכים)

 

[didalf]

בגלל זה אני מנסה לא להתלונן על דברים, כי אם זה משהו שאפשר לשנות אז זה לא הגיוני שאני אמשיך להתלונן ולא אעשה כלום בנוגע לזה.

חח וואו, בול.

 

[טוני החתול]

אני הרבה פעמים מרגיש שאני מגמיש את הדעות שלי על דברים בהתאם לדעה של מי שאני מדבר איתו. וככה יוצא שאם אני מדבר נגיד עם מישהו על סדרה שאני לא אהבתי מאוד אבל הוא כן אהב מאוז אז אני אתנהג כאילו אהבתי אותה יותר ממה שאהבתי. וגם ההפך אם אני מדבר עם מישהו שלא אוהב את הסדרה אז אני אתנהג כאילו פחות אהבתי אותה ממה שבאמת הרגשתי.

זה קורה לך גם בחיים או רק באינטרנט?

גם בחיים אני עושה את זה. אולי אפילו יותר מאשר באינטרנט

ומה אתה עושה נניח אם זה עימות שהוא לא באינטרנט? כמו שרשמתי מקודם ללונה, שם יותר קשה מלהימנע מלא להגיב.

נכון שזה יותר קשה לא להגיב כשזה לא באינטרנט, כי באינטרנט אפשר ממש לא לכתוב שום דבר בעוד שבמציאות אתה נמצא מול מישהו. אבל עדיין לרוב אפשר לא להגיב. אפשר להנהן ולהעביר נושא, אפשר להגיד שאתה מעדיף לא לדבר על זה יותר. לרוב אפשר לצאת מעימות שלא רוצים להיות בו.

 

[Lhuna3]

האמת שאני לא בטוחה מרגיש לי שזה פחות בא ממקום של להגן על דברים מסוימים שאני מאמינה בהם אלא מתוך רגשי נחיתות.
אבל יש לך פעמים שאת מרגישה הפוך? כלומר שמישהו אחר נהיה סנגור של דמות כזו או אחרת ואת לא מרגישה שצריך להגן על אותה דמות או שהנטייה שלך הולכת להגנה באופן טבעי?

אכן אצלי הנטיה באופן טבעי היא להגנה והבנה. אני חושבת.

את מדברת על עימותים בחיים האמיתיים? אני מניחה שבאינטרנט זה טיפה יותר קל, כי כמו שניק אמר בהודעה שלו, אפשר להימנע מלהגיב אבל זה מרגיש שבחיים זה יותר קשה להימנע.

להעמיד פנים שאני מסכימה כשאני בכלל לא - זה כמעט רק בחיים האמיתיים.
קודם כל כי בחיים אני באמת חוששת מעימות, ולפעמים כשבנאדם אומר לך משהו אז לא להגיב יכול להתפרש כחוסר הסכמה, ואז האי נעימות קיימת בכל זאת. נכון שלפעמים כמו שניק כתב אפשר סתם להנהן קלות ולהעביר נושא.
באינטרנט אני לרוב לא מפחדת מעימותים, ואם סתם אין כוח אז זה באמת קל מאוד להתעלם (או אפילו לחסום את הבנאדם אם זה מישהו שהדיעות שלו ממש מעצבנות אותי. יש לי בפייסבוק איזה 100 חסומים כבר ).

אבל ברצינות, אני חושבת שהבעיה שלי עם הנושא הזה היא שאני מפחדת שיחשבו שאם אני מסכימה עם כולם, אין לי דעות/אני לא באמת מאמינה במה שרשמתי/אני מנסה להתחנף וכו'. ברור לי שזה רק בראש שלי ושלרוב האנשים לא אכפת

זה לא רק שלא אכפת, אני גם באמת חושבת שזה לא נכון (שזה ניסיון להתחנף), כי כאמור אני גם הרבה פעמים מסכימה עם כולם ואני באמת חושבת שזו הדיעה הנכונה.
בעיני זה מעיד על יכולת לראיית המורכבות של העולם, כי זה פשוט באמת נכון שברוב הקונפליקטים יש טיעונים טובים לשני הצדדים, ומי שמצליח לצאת מנקודת ההשקפה של הצד "שלו" ולהכיר גם בנכונות של הצד השני, הוא שופט יותר טוב ויותר אוביקטיבי.
הנטיה של רוב האנשים היא להתבצר ולהגן על העמדה הראשונית שלהם (או על העמדה שמייצגת את קבוצת השייכות שלהם) - וזה דווקא הופך אותם למוטים, ומונע מהם לשקול בצורה כנה את הטענות.
וכיוון שאני לא באמת שופטת בבית משפט שחייבת לבחור צד מנצח, אז זה לגיטימי לחלוטין שהדיעה שלי לפעמים תהיה "שני הצדדים צודקים" (למרות שאני חושבת שברוב המקרים אני כן גם מסוגלת לבחור את הצד ש"קצת יותר צודק").

מה גורם לך להיות יותר בטוחה בעצמך באינטרנט? האנונימיות?

- אנונימיות.
- העובדה שאנחנו לא פנים מול פנים. מישהו שכועס עלי פנים מול פנים זה מאוד מרתיע. בעימותים מחוץ לאינטרנט אני ישר עם דמעות בעיניים, אפילו רק ברמז הכי קטן לעימות הכי קטן! אין לי בכלל שליטה על זה זה אחד הדברים שהכי מציקים לי בעצמי. (למרות שאולי קצת השתפר בשנים האחרונות.)
- העובדה שזה מתנהל בכתב ולא בע"פ. אני מתבטאת בכתב פי אלף יותר טוב מאשר בע"פ.
- העובדה שזה לא real time, כלומר אין הכרח להגיב מיידית, אלא יש לי זמן לחשוב ולשקול ולנסח במדויק את הטיעונים שלי. אני לא טובה בלחשוב מהר תוך כדי שיחה, אז ב"מציאות" אני לרוב רק הרבה אחרי שהויכוח נגמר אני אחשוב מה בעצם הייתי צריכה לענות.

בדיוק, יש לי רגשי נחיתות. כי מבחינתי (למרות שאני יודעת שזה לא נכון) כולם יותר חכמים ממני/יודעים יותר ממני ואני סומכת על דעתם של אחרים יותר ממה שאני סומכת על עצמי, אבל כמו שאמרתי מקודם, אני מודעת לכך שזה לא נכון וזה יוצר אצלי קצת פער בין מה שאני חושבת לבין מה שאני מרגישה וכנראה זה מה שגורם לי להיות אומללה לפעמים.

טוב שלפחות את יודעת שזה לא באמת נכון.

כשהתחלת לגלוש באינטרנט באופן קבוע, כמה זמן לקח לך עד שהרגשת ביטחון להביע את דעתך ולעמוד על שלך?

אני לא באמת זוכרת, אבל נראה לי שמההתחלה.

בגלל זה אני מנסה לא להתלונן על דברים, כי אם זה משהו שאפשר לשנות אז זה לא הגיוני שאני אמשיך להתלונן ולא אעשה כלום בנוגע לזה.

חח וואו, בול.

אני מוחה!
להתלונן ולא לעשות כלום זוהי זכותנו הטבעית והחשובה!
(רק למי שלא הולך להצביע באמת אין זכות להתלונן על כלום)

 

[It's Always Sunny]

(או אפילו לחסום את הבנאדם אם זה מישהו שהדיעות שלו ממש מעצבנות אותי. יש לי בפייסבוק איזה 100 חסומים כבר ).

זה לא רק שלא אכפת, אני גם באמת חושבת שזה לא נכון (שזה ניסיון להתחנף), כי כאמור אני גם הרבה פעמים מסכימה עם כולם ואני באמת חושבת שזו הדיעה הנכונה.
בעיני זה מעיד על יכולת לראיית המורכבות של העולם, כי זה פשוט באמת נכון שברוב הקונפליקטים יש טיעונים טובים לשני הצדדים, ומי שמצליח לצאת מנקודת ההשקפה של הצד "שלו" ולהכיר גם בנכונות של הצד השני, הוא שופט יותר טוב ויותר אוביקטיבי.
הנטיה של רוב האנשים היא להתבצר ולהגן על העמדה הראשונית שלהם (או על העמדה שמייצגת את קבוצת השייכות שלהם) - וזה דווקא הופך אותם למוטים, ומונע מהם לשקול בצורה כנה את הטענות.
וכיוון שאני לא באמת שופטת בבית משפט שחייבת לבחור צד מנצח, אז זה לגיטימי לחלוטין שהדיעה שלי לפעמים תהיה "שני הצדדים צודקים" (למרות שאני חושבת שברוב המקרים אני כן גם מסוגלת לבחור את הצד ש"קצת יותר צודק").

זה כנראה משהו שהשתרש לי בראש בגלל חוסר ביטחון/רגשי נחיתות.
מעניין מה שאת רושמת, מנוסח טוב שאין לי אפילו מה להוסיף

- העובדה שאנחנו לא פנים מול פנים. מישהו שכועס עלי פנים מול פנים זה מאוד מרתיע. בעימותים מחוץ לאינטרנט אני ישר עם דמעות בעיניים, אפילו רק ברמז הכי קטן לעימות הכי קטן! אין לי בכלל שליטה על זה זה אחד הדברים שהכי מציקים לי בעצמי. (למרות שאולי קצת השתפר בשנים האחרונות.)

נכנסת לי ללב בחודשים האחרונים, מרגיש לי שאת מאוד אכפתית ורגישה אז עצוב לי לקרוא את זה.

העובדה שזה מתנהל בכתב ולא בע"פ. אני מתבטאת בכתב פי אלף יותר טוב מאשר בע"פ.
- העובדה שזה לא real time, כלומר אין הכרח להגיב מיידית, אלא יש לי זמן לחשוב ולשקול ולנסח במדויק את הטיעונים שלי. אני לא טובה בלחשוב מהר תוך כדי שיחה, אז ב"מציאות" אני לרוב רק הרבה אחרי שהויכוח נגמר אני אחשוב מה בעצם הייתי צריכה לענות.

לא חשבתי על הדברים האלה, נשמע מאוד הגיוני. זו כנראה גם הסיבה שנוח לי לכתוב הודעות מאשר לדבר בטלפון למשל.

אני מוחה!
להתלונן ולא לעשות כלום זוהי זכותנו הטבעית והחשובה!

נכון, אבל בשלב מסוים זה מרגיש לי שיש גבול לכמה הסביבה יכולה את התלונות שלי במיוחד כשאני לא באמת עושה מאמץ לשנות את מה שקשה לי.

(רק למי שלא הולך להצביע באמת אין זכות להתלונן על כלום)

 

[It's Always Sunny]

נתקע לי Part Of Your World בראש
זה קרה לי גם עם מולאן, אני מרגישה שיש פה טרנד. מעניין אם זה יקרה גם בסרטים עתידיים

 

[טוני החתול]

אוי נזכרתי עכשיו שלפני כמה שנים ראיתי ראיון עם שחקן בשם סטיבן אמל (הוא שיחק את הדמות הראשית בסדרה החץ, אבל זה לא קשור בכלל)
ובראיון הוא מספר שהוא מדמיין שהבת הפעוטה שלו שרה את השיר Part Of Your World אחרי שהוא משכיב אותה ועוזב את החדר.
אבל מילים מסוימות בשיר הוא שינה שיתאימו לבת שלו.
וזה כזה חמוד וזה מרגיש כזה לא מתאים לו (כי הוא מין שחקן אקשן כזה)
ואני זוכר שרק לקראת הסוף קלטתי שזה בכלל שיר מבת הים הקטנה כי כל כך לא זכרתי כמעט כלום מהסרט הזה (כלומר את Under the sea הייתי זוכר מיד, אבל לא את זה)

 

[It's Always Sunny]

אוי נזכרתי עכשיו שלפני כמה שנים ראיתי ראיון עם שחקן בשם סטיבן אמל (הוא שיחק את הדמות הראשית בסדרה החץ, אבל זה לא קשור בכלל)
ובראיון הוא מספר שהוא מדמיין שהבת הפעוטה שלו שרה את השיר Part Of Your World אחרי שהוא משכיב אותה ועוזב את החדר.
אבל מילים מסוימות בשיר הוא שינה שיתאימו לבת שלו.
וזה כזה חמוד וזה מרגיש כזה לא מתאים לו (כי הוא מין שחקן אקשן כזה)
ואני זוכר שרק לקראת הסוף קלטתי שזה בכלל שיר מבת הים הקטנה כי כל כך לא זכרתי כמעט כלום מהסרט הזה (כלומר את Under the sea הייתי זוכר מיד, אבל לא את זה)

איזה חמוד
זה מצחיק, כי בסדרה הוא תמיד היה רציני.

 

[Lhuna3]

נכנסת לי ללב בחודשים האחרונים, מרגיש לי שאת מאוד אכפתית ורגישה אז עצוב לי לקרוא את זה.

תודה

 

[LeAnnDylan]

נתקע לי Part Of Your World בראש

חחח כל פעם שאני חושבת על השיר הזה אני שומעת רק את החירטוט מילים של קת'רין מקפי
דקה 1:15

 

[טוני החתול]

יום חמישי הגיע וזה אומר שזה זמן ל...
מועדון דיסני

ואחרי שבועיים של סרטים מאוד מוזיקליים מעידן הרנסנס של דיסני, הגיע הזמן לחזור אחורה יותר בזמן לשנת 1942 והסרט:
במבי

 

[It's Always Sunny]

יום חמישי הגיע וזה אומר שזה זמן ל...
מועדון דיסני

ואחרי שבועיים של סרטים מאוד מוזיקליים מעידן הרנסנס של דיסני, הגיע הזמן לחזור אחורה יותר בזמן לשנת 1942 והסרט:
במבי

צפה בקובץ המצורף 65936

על במבי שמעתי הרבה אבל אני לא בטוחה שבכלל ראיתי את הסרט הזה
יש מצב שאראה היום

 

[It's Always Sunny]

ספוילר: במבי

• אני מרגישה שהרבה סרטי דיסני מתעסקים באכזריות האדם לבעלי חיים/טבע וזה מוטיב שמופיע לאורך השנים, אולי זה פשוט מרגיש לי ככה אחרי שראינו את בת הים הקטנה בשבוע שעבר.
• יש בסרט הזה שירים אבל הם מרגישים לי פחות זכירים משירים בסרטים אחרים.
• לבמבי יש אבא? טוב, אז מסתבר שהנסיך הגדול הוא אבא שלו.
• במבי הגור חמוד ויש לו רגליים ארוכות
• הינשוף די מטריד. למה הוא דוחף את הפנים שלו לכיוון במבי?
• הארנבים קצת עיצבנו אותי. במיוחד טמפר, לא יודעת למה, אולי כשראיתי אותם ואז ראיתי את במבי שהיה חמוד יותר, הרגיש לי שהם לא מספיק חמודים.
• מעניין אם מדבב את במבי ילד לפי ויקיפדיה היו לבמבי כמה מדבבים.
• שמתם לב שלאימא ולאחים של טמפר יש עיניים כחולות ורק לו יש עיניים חומות?
• טמפר אומר לבמבי לאכול את התלתן בלי השורש. חחח, דיסני מנסים לחנך ילדים לאכילת ירקות?
• פלין ובמבי נפגשים. היא קצת טרולית. נאמר בהקשר של הסצנה בנחל שבה היא הפתיעה אותו מכיוון אחד ואז עברה לכיוון השני וחזרה על זה עד שהוא קלט אותה. זה מזכיר לי קצת משהו שאני עושה לפעמים טופחת לאחיינים שלי על הכתף ואז מאשימה את מי שנמצא לידם (AKA אחיין אחר)
• יש נסיך גדול ביער, הוא לא אמור להיות מלך?
• אנחנו מגלים שבני האדם משתלטים על היער עם הרובים שלהם. למען האמת הייתי בטוחה שאימא של במבי מתה בסצנה הזו.
• טמפר מלמד את במבי להחליק על הקרח. זה קצת לא פייר שהוא אומר לבמבי שהוא (במבי) צריך לייצב את ארבע הרגליים שלו בו זמנית בעוד טמפר עצמו הולך על שתי רגליים?
• במבי ואימא שלו אוכלים עשב ואז יש מוזיקה מלחיצה ברקע וזה אומר רק דבר אחד, אימא של במבי מתה נשמעת ירייה אבל במבי רץ למקום מבטחים.
• הנסיך הגדול אומר לבמבי שאימא שלו לא תחזור. אז זה לא נאמר בפירוש שהיא מתה, רק נשמעת ירייה ואז המשפט הזה נאמר, מעניין אותי האם ילדים קטנים מבינים שהיא מתה או שזה עובר להם מעל הראש. מישהו יודע?
• הציפורים קצת מניאקיות, למה הן מתעקשות לשיר למרות שהן יודעות שזה מעצבן את הינשוף?
• אז מסתבר שהסרט לא לוקח את הזמן להראות איך במבי התמודד עם הידיעה שאימא שלו מתה ובמה עבר עליו מאז ואנחנו מקבלים קפיצה בזמן ובמבי נגלה בפנינו כבתור אייל בוגר.
• פרח הוא בואש?
• במבי ופלין נפגשים בשנית אבל מסתבר שאייל נוסף ניסה לקחת בעלות על פלין, בהתחלה חשבתי שהוא הארוס שלה או משהו אבל ביקור קצר בויקיפדיה עזר לי להבין מה הלך בסצנה הזו. במבי והאייל (קוראים לו רונו) רבים ובמבי משליך את האייל מצוק, לדיסני יש משהו עם נבלים שמתים בנפילה, הא?
• בני האדם מגיעים שוב אל היער והם מביאים איתם כלבי צייד, הכלבים רודפים אחרי פלין, במבי מגיע ונאבק בהם.
• במבי מצליח לברוח מהכלבים אבל נורה בזמן שהוא קופץ מעל עמק.
• אנחנו מגלים שהיער נחרב, הנסיך הגדול מכריח את במבי לקום ומוביל אותו למקום בטוח רחוק מהיער שלשם הלכו שאר החיות.
• במבי ופלין מתאחדים ובסוף הסרט יש סגירת מעגל כשמתגלה שפלין ילדה עופרים (תאומים!) ביער שעכשיו התחדש.
• נראה לי שהסרט הזה היה יותר מפחיד משלגיה נניח כי בניגוד למכשפה והקסמים שלה בשלגיה, פה האויבים הם בני האדם וזו סיטואציה שיכולה לקרות גם בחיים האמיתיים.

 

[טוני החתול]

ספוילר: במבי

• אני מרגישה שהרבה סרטי דיסני מתעסקים באכזריות האדם לבעלי חיים/טבע וזה מוטיב שמופיע לאורך השנים, אולי זה פשוט מרגיש לי ככה אחרי שראינו את בת הים הקטנה בשבוע שעבר.
• יש בסרט הזה שירים אבל הם מרגישים לי פחות זכירים משירים בסרטים אחרים.
• לבמבי יש אבא? טוב, אז מסתבר שהנסיך הגדול הוא אבא שלו.
• במבי הגור חמוד ויש לו רגליים ארוכות
• הינשוף די מטריד. למה הוא דוחף את הפנים שלו לכיוון במבי?
• הארנבים קצת עיצבנו אותי. במיוחד טמפר, לא יודעת למה, אולי כשראיתי אותם ואז ראיתי את במבי שהיה חמוד יותר, הרגיש לי שהם לא מספיק חמודים.
• מעניין אם מדבב את במבי ילד לפי ויקיפדיה היו לבמבי כמה מדבבים.
• שמתם לב שלאימא ולאחים של טמפר יש עיניים כחולות ורק לו יש עיניים חומות?
• טמפר אומר לבמבי לאכול את התלתן בלי השורש. חחח, דיסני מנסים לחנך ילדים לאכילת ירקות?
• פלין ובמבי נפגשים. היא קצת טרולית. נאמר בהקשר של הסצנה בנחל שבה היא הפתיעה אותו מכיוון אחד ואז עברה לכיוון השני וחזרה על זה עד שהוא קלט אותה. זה מזכיר לי קצת משהו שאני עושה לפעמים טופחת לאחיינים שלי על הכתף ואז מאשימה את מי שנמצא לידם (AKA אחיין אחר)
• יש נסיך גדול ביער, הוא לא אמור להיות מלך?
• אנחנו מגלים שבני האדם משתלטים על היער עם הרובים שלהם. למען האמת הייתי בטוחה שאימא של במבי מתה בסצנה הזו.
• טמפר מלמד את במבי להחליק על הקרח. זה קצת לא פייר שהוא אומר לבמבי שהוא (במבי) צריך לייצב את ארבע הרגליים שלו בו זמנית בעוד טמפר עצמו הולך על שתי רגליים?
• במבי ואימא שלו אוכלים עשב ואז יש מוזיקה מלחיצה ברקע וזה אומר רק דבר אחד, אימא של במבי מתה נשמעת ירייה אבל במבי רץ למקום מבטחים.
• הנסיך הגדול אומר לבמבי שאימא שלו לא תחזור. אז זה לא נאמר בפירוש שהיא מתה, רק נשמעת ירייה ואז המשפט הזה נאמר, מעניין אותי האם ילדים קטנים מבינים שהיא מתה או שזה עובר להם מעל הראש. מישהו יודע?
• הציפורים קצת מניאקיות, למה הן מתעקשות לשיר למרות שהן יודעות שזה מעצבן את הינשוף?
• אז מסתבר שהסרט לא לוקח את הזמן להראות איך במבי התמודד עם הידיעה שאימא שלו מתה ובמה עבר עליו מאז ואנחנו מקבלים קפיצה בזמן ובמבי נגלה בפנינו כבתור אייל בוגר.
• פרח הוא בואש?
• במבי ופלין נפגשים בשנית אבל מסתבר שאייל נוסף ניסה לקחת בעלות על פלין, בהתחלה חשבתי שהוא הארוס שלה או משהו אבל ביקור קצר בויקיפדיה עזר לי להבין מה הלך בסצנה הזו. במבי והאייל (קוראים לו רונו) רבים ובמבי משליך את האייל מצוק, לדיסני יש משהו עם נבלים שמתים בנפילה, הא?
• בני האדם מגיעים שוב אל היער והם מביאים איתם כלבי צייד, הכלבים רודפים אחרי פלין, במבי מגיע ונאבק בהם.
• במבי מצליח לברוח מהכלבים אבל נורה בזמן שהוא קופץ מעל עמק.
• אנחנו מגלים שהיער נחרב, הנסיך הגדול מכריח את במבי לקום ומוביל אותו למקום בטוח רחוק מהיער שלשם הלכו שאר החיות.
• במבי ופלין מתאחדים ובסוף הסרט יש סגירת מעגל כשמתגלה שפלין ילדה עופרים (תאומים!) ביער שעכשיו התחדש.
• נראה לי שהסרט הזה היה יותר מפחיד משלגיה נניח כי בניגוד למכשפה והקסמים שלה בשלגיה, פה האויבים הם בני האדם וזו סיטואציה שיכולה לקרות גם בחיים האמיתיים.

קודם כל קיבלת פרס ראשון על הצפיה הכי מהירה בסרט השבוע של המועדון. תוך שעתיים וחצי מפרסום שם הסרט. אומנם זה סרט קצר, אז זה לא כל כך קשה, אבל עדיין.

 

[didalf]

ספוילר: במבי תגובות לאור

• אני מרגישה שהרבה סרטי דיסני מתעסקים באכזריות האדם לבעלי חיים/טבע וזה מוטיב שמופיע לאורך השנים, אולי זה פשוט מרגיש לי ככה אחרי שראינו את בת הים הקטנה בשבוע שעבר.

כי אנחנו פויה. ולא לומדים.

• יש בסרט הזה שירים אבל הם מרגישים לי פחות זכירים משירים בסרטים אחרים.

כן הם די משעממים. טוב זה נורא ישן.

• שמתם לב שלאימא ולאחים של טמפר יש עיניים כחולות ורק לו יש עיניים חומות?

וואלה לא. אולי כי עיניים כחולות זה לבנות פה?

• טמפר אומר לבמבי לאכול את התלתן בלי השורש. חחח, דיסני מנסים לחנך ילדים לאכילת ירקות?

כן

• טמפר מלמד את במבי להחליק על הקרח. זה קצת לא פייר שהוא אומר לבמבי שהוא (במבי) צריך לייצב את ארבע הרגליים שלו בו זמנית בעוד טמפר עצמו הולך על שתי רגליים?

תכלס
גם לטמפר יש כאלה רגליים רחבות ושל במבי דקיקות.

• הנסיך הגדול אומר לבמבי שאימא שלו לא תחזור. אז זה לא נאמר בפירוש שהיא מתה, רק נשמעת ירייה ואז המשפט הזה נאמר, מעניין אותי האם ילדים קטנים מבינים שהיא מתה או שזה עובר להם מעל הראש. מישהו יודע?

הא שאלה מעניינת.

• הציפורים קצת מניאקיות, למה הן מתעקשות לשיר למרות שהן יודעות שזה מעצבן את הינשוף?

• פרח הוא בואש?

כן. אבל לא מסריח משומה.

• נראה לי שהסרט הזה היה יותר מפחיד משלגיה נניח כי בניגוד למכשפה והקסמים שלה בשלגיה, פה האויבים הם בני האדם וזו סיטואציה שיכולה לקרות גם בחיים האמיתיים.

"יכול לקרות בחיים האמיתיים" זה אף פעם לא משהו ששינה לי מבחינת מה שמפחיד אותי. לרוב אני מפחדת יותר דווקא מהדברים הדמיוניים.
אבל בהחלט יכול להיות שמסיבה כזאת אנשים אחרים ימצאו את במבי דווקא יותר מפחיד.

 

[didalf]

טוב במבי, החיה שאף אחד לא זוכר מה השם האמיתי שלה וכולם קוראים לה במבי.

זה דווקא ראיתי די הרבה כי כמו שאמרתי, יותר סרטי חיות. אבל אני לא זוכרת הרבה. מצד שני גם לא קורה בו הרבה.

לא מזמן הייתה כתבה על 80 שנה לבמבי

"במבי" בן 80, ומוסר ההשכל שלו חשוב היום מאי פעם - וואלה תרבות

אפילו עם פחות מאלף מילים וסצינה אחת ששברה את ליבם של אינספור ילדים, הקלאסיקה של דיסני הפכה לאחד מסרטי האנימציה המצליחים אי פעם. היום המורשת שלו עומדת למבחן

e.walla.co.il

ספוילר: במבי

אוח זה כזה ישן.

חח הינשוף נראה גמור מעייפות, כנל.

חיות היער מתעוררות. כולם פתאום רצים בתהרגשות. אוי מסכן הינשוף הוא רק הלך לישון.
הנסיך החדש נולד. לא הבנתי למה עופר הוא הנסיך של היער הזה? טוב נראה שהם החיה הכי גדולה הכל זה ארנבים וציפורים.

איזה חמוד במבי אני מתה וגם טמפר

נראה לי זאת פעם ראשונה שאני רואה את הסרט הזה באנגלית.

חח האבא מסתכל מרחוק בדרמטיות.

איזה יער מנומס כולם מברכים את במבי לשלום.

"אם אין לך משהו נחמד לומר מוטב שלא תאמר כלום" - המוטו שלי לחיים שלמדתי מטמפר.

חח באמת לא קורה פה כלום חוצמזה שבמבי תינוק חמוד.

הו הנה פלוואר הבואש החמוד

"טיף טיף טף המלקוש הגיע שר לנו שיר להלהללה" השיר הזה תמיד בראש שלי כשיש גשם, בעיקר בגשם האחרון (דה) אבל גם הראשון כי אני תמיד מתלבלבת ביניהם וכי צריך שיר ליורה! בדיוק חשבתי על השיר הזה לפני רבע שעה כשאחותי דיווחה שיורד גשם.

אוי לא הם הולכים לאחו. למדתי הרבה מילים הסרט הזה, כמו "מלקוש" ו"אחו".

אמא מזהירה שהאחו מסוכן. אוי אוי.

טמפר לא אוהב לאכול ירקות.

במבי פגש חברה שעושה לו עיניים.

הנה באים הגברים הצעירים. והנה המלך. לפחות הוא הולך כמו מלך. אה אז במבי נסיך כי הוא הבן שלו? פויה אבא מזניח.
אה הוא המלך כי הוא הכי זקן. טוב "הנסיך הגדול".

אואו ציפורים מבשרות רעות. כולם לברוחחחח
אמא לא מוצאת את במבי. במבי לא מוצא את אמא. יאוו זה מלך האריות אול אובר אגיין.
יריות
אה היא עוד לא מתה.
פויה בני אדם.

במבי מגלה את השלג. ולומד להחליק על הקרח.

מה אתם מעירים את פלוואר משנת החורף שלו?? חוצפה. הוא גידל פוני בינתיים. חח הוא חוזר לישון. סיימ פלאוור סיימ.

אואו. אוי לא. זה מגיעעעעעע. יריה.
אוי לא איפה אמא????? יאוו זה ממש כמו מלך האריות. (כןכן אני יודעת מי היה קודם). לפחות אין דוד מרושע שמאשים אותו.
דיסני מצלקים ילדים כבר מעל ל80 שנה
במבי בוכה
עכשיו לאבא המזניח אין ברירה אלא לגדל אותו.

הגיע האביב וכולם בזוגות בעונת החיזור.
חח חוץ מינשופי הוא ממורמר מסכן רוצה לישון.
ועכשיו גם במבי הנער הורס לו את השנ"צ, מה יהיה?

עכשיו הגענו לחלק שהם גדולים וזה תמיד טיפה מבאס כי הקולות שלהם פחות חמודים.

הגבגברים הצעירים עוד לא למדו על אהבה והינשופי גורם לזה להשמע מפחיד.
הם מודיעים שזה לא יקרה להם. תוך 5 דקות כל אחד מוצא זיווג.
פלוואר כזה מותק.

כשאני צופה אני מבינה שאני זוכרת כל רגע.

כל הבחורות פה נורא אסרטיביות ויוזמות ופלרנטטניות, יפה להן.

במבי נתקף גם בחיזורית ומתאהב בפלין אבל וופס, יש לו אויב. ועכשיו הם נלחמים כמו שני בנים אידיוטים. להגנתם זה מה שאיילים באמת עושים בטבע.
במבי ניצח והם שרים שיר רומנטי אבל מיושן מידי ולא כיפי כמו השירים של הניינטיז.

יאוו שוב פעם בני האדם האלה
אוי במבי ופלין איבדו אחד את השני.
איזה מלחיצות הציפורים האלה. זה כמו אזעקה בתכלס.

אוי איזה נורא הקטע עם הציפור שנלחצת כ"כ שהיא עפה אז יורים בה.

גם כלבים יש להם? יאוו צריך להשמיד את בני האדם האלה
במבי טו דה רסקיו.

הם ירו גם ב-במבי??? לא זכרתי את זה?

זכרתי שיש שריפה בסוף אבל שכחתי שזה גם בגלל בני האדם. מה יהיה איתנו????? טפו למין האנושי.

אבא עוזר לבמבי לברוח מהאש. יופי כולם ניצלו.
חוץ מהיער שבני האדם השמידו

לכולם יש עכשיו ילדים כי כמובן. וכולם ממהרים ללידתו של הנסיך החדש חדש - הבן של במבי ופלין. אוו שני נסיכים.
עכשיו גם במבי אבל אבא מזניח, משקיף מלמעלה עם אבא שלו. אבא הולך ומשאיר את במבי לשוט הדרמטי שלו.


הסרט הזה בעייתי קצת עם קהל היעד שלו, בימינו לפחות. כאילו הוא די משעמם לא קורה פה כלום זה רצף זה סצינות חמודות לילדים ממש קטנים עם חיות חמודות. מצד שני אמא של במבי נרצחת זה אחד הרגעים הטראומטים ולא מתאים לילדים קטנים. פעם ילדים הסתפקו בפחות מצד אחד והיו פחות רגישים מצד שני.