קיצבאות הילדים, חיסונים ופסיקת בג"ץ
ראשית, לא מדובר בהצעת חוק אלא בחוק שעבר ורשום ברשומות.
החוק עבר במסגרת חוק ההסדרים הידוע לשמצה (2009) ולא בהליך חקיקתי מסודר (כלומר, עקף את הדיון הציבורי הרגיל ומשוכות החקיקה הרגילות). מקורו של החוק בהסכם קואליציוני בין הליכוד לש"ס בשעתו, לפיו קיצבאות הילדים יקוצצו באופן גורף. האוצר נדרש למצוא מקורות מימון לקיצוץ הזה ומצא שותף יצירתי במשרד הבריאות, כך נולד הרעיון לחוק הזה (נזכיר שבתחילה כלל החוק גם קיצוץ בקיצבאות במשפחות שאינן שולחות את ילדיהן למסגרות לימודים של משרד החינוך אך זה נפל ולבסוף לא נכלל בחוק).
במסגרת הדיונים בבית המשפט העליון בעתירה, בג"ץ הוציא למדינה צו על תנאי עד להכרעה, ולפיכך המדינה מנועה מיישום החוק הזה. במקביל, השלימה המדינה את ההיערכות הלוגיסטית/טכנית הדרושה (כמו מיחשוב החיסונים) ומצידה מוכנה ליישם את החוק.
לא ברור מדוע הכרעת בית המשפט מתעכבת, נסתיימו כל הדיונים מזה כחצי שנה. הפרשנות שלי להעלאת הנושא בתקשורת עתה ע"י מדינה - המדינה צריכה רוח גבית לקראת הכרעת בג"ץ ולכן יוצרת מומנטום של "החוק כבר כאן ויוצא לדרך ביוני", בתקווה למשקל דעת הציבור בשיקול דעת השופטים.
לא ברור איך בית המשפט יכול לתת לחוק כזה לעבור. לאורך הדיונים הם נתנו למדינה הזדמנויות לרדת מהעץ בעצמם (בג"ץ מאד לא אוהב להתערב למחוקק מחשש לביקורת) ולאחר הצו על תנאי, די היה ברור שדעתו של בית המשפט לא נוחה מחוק זה (למרות שבינתיים הרכב השופטים התחלף).
פנינו לפרקליטות להבין מהם אם יש להם עוד רמזים לעיכוב בפסיקה, אם יהיו חדשות, אעדכן כאן.