מחשבות על הפוסטים של הימים האחרונים

[כי אני הבוס]

יש כאלה שנולדים ככה

מין התאכזרות של הטבע

 

[the girl nxt door]

נשואה בנישואים טובים ואוהבים ומעבירה את כל זמנך בפורום הזה?

שעוסק בזוגיות במשבר? נו טוב, מעניין.

 

[danakama10]

ומי בדיוק יתן

עיצות לזוגות במשבר? לקבל עיצות רק מכאלו שהזוגיות שלהם כבר הרוסה זה לא בדיוק אידיאלי.
ומקבלת את זה שיכול להיות שטעיתי, והפורום הזה מיועד הן לשואלים והן לעונים שהם בזוגיות גרועה.

 

[the girl nxt door]

בערך כמו שג'ק המרטש ייתן עיצות בפורום לנערות בסכנת התאבדות

 

[כי אני הבוס]

חשוב לי לומר שבעיניי את נכס לפורום ומזל גדול שאת כותבת כאן

להערכתי הצלת הרבה זוגות מפרידה. אני חושב שהרבה גברים שבים להעריך את נשותיהם אחרי שהם שומעים אותך. את גורמת אפילו לגרושתי להיראות טוב.

 

[yarivon36]

אין תשובה נכונה או לא נכונה

מה שתיארת הוא מאוד אישי. יש כאן מגוון רחב של סיבות ונסיבות של למה כן ומדוע לא אם זה ילדים, כסף, קורת גג, יציבות, חיי חברה, משפחה, ועוד... ולעשות את הצעד הראשון בדרך לפירוק הוא מאוד מאוד קשה.

 

[לצורך העניין X]

צריך לחשוב על ההשלכות

מה זה יעשה לילדים, איך זה ישפיע על העבודה (צריך חצי מהזמן לטפל בילדים) וכו`

אני כבר שנה וחצי מתלבט והחלטתי שבכל זאת גירושין עדיף. נשאר רק להחליט איך לבשר לצד השני. מקווה שזה לא יהפוך למלחמה עקובה מדם כי יש שלושה ילדים שצריך לגדל יחד.

 

[נוסעת27]

אני חושבת

שאת לא צריכה לחפש את התשובה שלך בפורומים. ניכר שאת ממש מבולבלת, הולכת לכל הכיוונים, דולה רסיסי מידע מכל אחד והסיפור שלו. אבל כמו שמריוס אמר- אין אמת אבסולוטית- אין זוג זהה. את תמצאי ערימות של זוגות שהתגרשו ויספרו לך שזו הייתה ההחלטה הטובה בחייהם, וערימות של זוגות שאוכלים את הלב אחרי הגירושים.
את לא צריכה להסתמך על נסיונם של אחרים. הסיפור שלהם הוא לא הסיפור שלך, ונשמע שאת בהחלט מבולבלת ונוטה לכל כיוון.
&nbsp
אני במקומך בשלב הזה הייתי הולכת לבד לכמה פגישות של ייעוץ. את בבלאגן וצריכה למצוא את התשובה בתוכך- מה הצעד הבא, מה את רוצה לעשות? זה רק את יכולה בסוף לדעת. פחות לסמוך על סיפורים של זרים שאת לא יודעת מה היה בזוגיות שלהם ומה הוביל לפירוק (וגם מה שתכלס הם באמת מספרים ומה נשאר חבוי בארון).
&nbsp
אז למה כדאי ללכת לייעוץ? כי שם את תמצאי את התשובה שלך בתוכך. מטפל טוב יוכל לעזור לך להבין את עצמך, לפרק את הכעסים והתסכול ולהבין רגע מה יושב מתחת להכל. יכול להיות שהטיפול יוביל אותך לפירוק, או לשיקום. כל אופציה שתגיע תבוא ממקום שקול ואמיתי שלך. לא מתוך סערה, או פאניקה או פחד. וכל זה יהיה בליווי ותמיכה של מישהו מקצועי ואני חושבת שזה באמת ממש יעזור לך. זה לא יהיה מיידי, זה ייקח זמן ויהיה תהליך. אבל להחלטות גדולות בחיים צריך להגיע אחרי כברת דרך ולא בנקישת אצבעות.

 

[alien life form]

רק פחד

ואל תביני אותי לא נכון, פחד זה דבר מצויין. מונע מאיתנו לעשות שטויות ולקבל החלטות פזיזות. אבל הוא יכול גם לשתק. ככל שמשהו יותר חשוב לנו ומידת אי הודאות גדולה, כך גם הפחד יותר גדול. ונדרש יותר כוח רצון להתגבר עליו.

 

[1precious1]

עצות אחיטופל

א. תחשבי על זה כמו שנניח שיש לך מקום עבודה טוב יחסית, תנאים טובים, את דיי טובה במקצוע שלך, חבילת שכר מפנקת וכולי.
אבל מה לעשות יש לך בוס חרא שאת לא מסתדרת איתו, את לא ממש מאמינה בדרך שאליה החברה הולכת ומתקדמת, כל הזמן "מפטרים אנשים מסביב" או אנשים אחרים עוזבים מרצונם.
אבל את לא תקומי ותעזבי כל כך מהר אם בכלל, נכון?
למה? כי את תפחדי לצאת לשוק המובטלים מחדש, מי ייתן לך וודאות שתמצאי עבודה חדשה "כזו, כל כך מהר, למי יש כח להתחיל למכור את עצמ ומחדש ולהוחיכ שוב את עצמו?
כי אומרים לך מסביב שלא תמצאי שכר ותנאים כאלה במסגרת הכישורים המקצועיים שלך במקום אחר "ותגידי תודה שבכלל מעסיקים אותך".
כי תצטרכי לרדת ברמת החיים, לשנות הרגלים, לעבוד אולי בשכר נמוך יותר.
&nbsp
אז כל זה אולי נכון, אבל לפחות לא תקומי כל בוקר בדיכאון וחוסר חשק ללכת לעבודה.
כל זה אולי נכון אבל רוב האנשים מוצאים בסוף את מקום העבודה הבא שלהם, טוב יותר מהקודם, רע יותר מהקודם, אבל רובינו לא מוצאים את עצמינו בסוף מקבצים נדבות ברחוב כי אין לנו פרנסה ותעסוקה אחרי שפוטרנו או בחרנו לעזוב את מקום העבודה שלנו.
&nbsp
&nbsp
***אחיתופל מתואר כיועץ מוכשר ועצותיו התבררו לאחר מעשה כנכונות***

 

[YoniS007]

יש הבדל קטן

שבעבודה אפשר לשלוח קו"ח ולהתראיין אצל המתחרים תוך כדי עבודה ולעזוב כשבאתחתך הצעה יותר טובה. בנישואין גישושים כאלה מתקבלים פחות טוב

 

[Cמן רשום]

אצלנו כששינינו את אורח החיים, הזוגיות השתפרה

היינו ממש על סף פרידה, דיברתי עם עו"ד, ישנו בחדרים נפרדים. לא סימפטי. איכשהו החלטנו עם מטפל זוגי לעשות עוד ניסיון. אז בין היתר התחלנו להשקיע יותר בזוגיות, בלי לקחת את זה כמובן מאליו. וזה הצליח לנו.

המסקנות שלי:
1. המצב תמיד הפיך, אבל נדרש לזה רצון.
2. יחסים דורשים השקעה. זה לא קורה מעצמו.
3. סביבה לחוצה משפיעה לרעה גם על היחסים.
4. אולי הכי חשוב לשאלה שלך, צריך מטרה כדי להתגרש. רקמצב פאסיבי "כי רע לי", לא מהווה מוטיבציה מספיקה בשביל להתגרש ואנשים נשארים במערכת יחסים למרות שרע להם. לא מאהבת מרדכי, אלא משנאת המן לא יוצאים גירושין. לעומת זאת אם רואים מטרה מוגדרת שאפשר להשיג אז יותר קל וטבעי לקבל את ההחלטה.

 

[Lighting Express]

ירידה ברמת החיים שפוגעת בעיקר בילדים

פעם היו 2 חוגים לילד, עכשיו רק אחד, או אף אחד.
פעם היו פסטיגלים, לונה פארק, סרטים בקולנוע, קייטנת קרקס, היום יש הוט והמשחקיה בשכונה.
פעם היו טיולים לחו"ל, היום טיולים לדודה והדוד.
ועוד הרבה פינוקים שמבוגרים יכולים לחיות בלי, אבל הילדים זוכרים איך היה פעם ולא מבינים מה נפל עליהם ולמה זה מגיע להם. כשכל החברים שלהם מקבלים טלפון חדש והם מקבלים את הטלפון הישן של אמא, כשכל החברים הולכים לקניון לאכול פיצה והם "לא רעבים" וכך הלאה.

אצל רוב הזוגות שאני מכיר הקיצוצים לא הגיעו לאוכל, תרופות, חינוך אבל כן פגע בבילויים ופנאי.

 

[Cמן רשום]

זה לא קורה תמיד

תלוי באמצעים של הזוג. מכיר מקרים לכאן ולכאן.

 

[Lighting Express]

בסדר, 90% מהאוכלוסיה לא בעשירון העליון

 

[זה מה יש10]

תמיד צריך להסתכל על האלטרנטיבות...

גם כשכל מה שתארת פה נכון והילדים טסים פחות (או בכלל לא..) לחו"ל, ובמקום לפסטיגל הולכים להופעה חינמית בקניון וליבם הקטן נחמץ מכך....
צריך לחשוב מה האלטרנטיבה?
לחיות בבית לא נעים? עם אוירה לא טובה? עם אמא ואבא שלא אוהבים זה את זה? זה יותר טוב?

אין ספק שמשפחה שמתפרקת זה רע מאוד.
העניין הוא שגירושין הוא לא פירוק המשפחה אלא אחת מצורות ההתמודדות עם משפחה שהתפרקה ממילא... וגם הבחירה להמשיך לחיות יחד בתוך משפחה מפורקת היא צורת התמודדות מסויימת.
לכל אחת מהן יש מחירים ותועלות.
צריך לחשוב איפה התועלות עולות על המחיר.

בעיני לוותר על פסטיגל וטיסה ליער השחור זה מחיר קטן יחסית לשלם עבור חיים נינוחים שלווים ורגועים.

 

[כי אני הבוס]