ואני רק תוהה- איך?!
איך את יכולה להשתמט? איך את מסוגלת? איך את מעיזה?! כשילד בן 8 קיפח את רגלו. כשדור שלם של ילדים ונוער גדל בתופת. אם זה בשדרות, ואם זה בירושלים, ואז זה בכל מקום אחר בארץ. איך את מרשה לעצמך להיות עיוורת למתרחש? האם הזיכרון שלך תקף ל5 דקות האחרונות? האם ההסטוריה אינה עומדת לנגד עינייך? צועקת ונהירה? אנחנו יהודים. בכל מהלך הדורות זו הייתה הסיבה שרדפו אותנו. בימי אחשוורוש, בפרס. בימי האינקווזיציה בספרד, בימי הקוזקים בפולין, בימי השואה באירופה. בימינו אנו, כאן, בארץ ישראל! את לא יכולה לברוח מזה. האם את מאמינה שהתוצאה של חוסר אלימות הייתה מונעת את הפיגועים? את חמימות המח? את ההטפה היומיומית האינטנסיבית ששררה ועודנה חיה ובועטת בקרב העם הפלסטיני? כמובן שלא בכולם קיימת שנאה וכו' וכו'- אבל אותם טרוריסטים שכן מלאים שנאה מפרשים זאת כחולשה, כויתור. תארי לעצמך עם של פציפסטים. עם שבמלחמת לבנון לא היה נכנס לשטח האויב. לא היה הורג מחבלים. לא היה אלים. תארי לעצמך את גודל הזוועה. כשנלחמים בך, עלייך להגיב. לא להתכחש ולהתייפיף ולטמון את הראש בחול. אחי נכנס לעזה עוד מעט. כן, הוא יהרוג אנשים. כן, הוא יהרוג ילדים. ואולי זה ימנע מעוד דור של אזרחים לגדול בתופת. במציאות של 'שחר אדום' שחרוט ומצלק לכל שאר חייהם. במציאות של התפוצצויות, הרג, מ ל ח מ ה. צאי מהסרט. במקרה הזה, להיות יפה נפש זו טעות, זו חולשה, זה אסון, זה טיפשות עיוורת. אנחנו צבא כובש. ככה זה במלחמה. מכירה? יש שתי מחנות: הטובים, והרעים. הטובים זה אנחנו והרעים זה הם. (אני מקווה שאת לפחות בעד עמך). אחד מהמחנות כובש את השטח של השני, והשטח נהפך להיות שלו. קוראים לזה כיבוש. כן, אנחנו כובשים. מה הדבר שאינו נכון? מה הדבר שאינו מוצדק? תביני. יש מליון וכמה מאות אלפים תושבים בעזה. כולם שם טרוריסטים, או מחונכים לכך. ואלו שלא- מחוייבים לעשות כך. האם השתמטות תשנה את דעתם של מליון תושבים? האם הקאסמים יפסיקו מלהפציץ כאשר את תזנחי את חובתך ותפקירי את אחייך להילחם בשבילך? בגלל המוסר הנאיבי, הלא מציאותי והאגואיסטי שלך. איך את מסוגלת להפקיר כך את האזרחים במדינה בה את חיה?
איך את יכולה להשתמט? איך את מסוגלת? איך את מעיזה?! כשילד בן 8 קיפח את רגלו. כשדור שלם של ילדים ונוער גדל בתופת. אם זה בשדרות, ואם זה בירושלים, ואז זה בכל מקום אחר בארץ. איך את מרשה לעצמך להיות עיוורת למתרחש? האם הזיכרון שלך תקף ל5 דקות האחרונות? האם ההסטוריה אינה עומדת לנגד עינייך? צועקת ונהירה? אנחנו יהודים. בכל מהלך הדורות זו הייתה הסיבה שרדפו אותנו. בימי אחשוורוש, בפרס. בימי האינקווזיציה בספרד, בימי הקוזקים בפולין, בימי השואה באירופה. בימינו אנו, כאן, בארץ ישראל! את לא יכולה לברוח מזה. האם את מאמינה שהתוצאה של חוסר אלימות הייתה מונעת את הפיגועים? את חמימות המח? את ההטפה היומיומית האינטנסיבית ששררה ועודנה חיה ובועטת בקרב העם הפלסטיני? כמובן שלא בכולם קיימת שנאה וכו' וכו'- אבל אותם טרוריסטים שכן מלאים שנאה מפרשים זאת כחולשה, כויתור. תארי לעצמך עם של פציפסטים. עם שבמלחמת לבנון לא היה נכנס לשטח האויב. לא היה הורג מחבלים. לא היה אלים. תארי לעצמך את גודל הזוועה. כשנלחמים בך, עלייך להגיב. לא להתכחש ולהתייפיף ולטמון את הראש בחול. אחי נכנס לעזה עוד מעט. כן, הוא יהרוג אנשים. כן, הוא יהרוג ילדים. ואולי זה ימנע מעוד דור של אזרחים לגדול בתופת. במציאות של 'שחר אדום' שחרוט ומצלק לכל שאר חייהם. במציאות של התפוצצויות, הרג, מ ל ח מ ה. צאי מהסרט. במקרה הזה, להיות יפה נפש זו טעות, זו חולשה, זה אסון, זה טיפשות עיוורת. אנחנו צבא כובש. ככה זה במלחמה. מכירה? יש שתי מחנות: הטובים, והרעים. הטובים זה אנחנו והרעים זה הם. (אני מקווה שאת לפחות בעד עמך). אחד מהמחנות כובש את השטח של השני, והשטח נהפך להיות שלו. קוראים לזה כיבוש. כן, אנחנו כובשים. מה הדבר שאינו נכון? מה הדבר שאינו מוצדק? תביני. יש מליון וכמה מאות אלפים תושבים בעזה. כולם שם טרוריסטים, או מחונכים לכך. ואלו שלא- מחוייבים לעשות כך. האם השתמטות תשנה את דעתם של מליון תושבים? האם הקאסמים יפסיקו מלהפציץ כאשר את תזנחי את חובתך ותפקירי את אחייך להילחם בשבילך? בגלל המוסר הנאיבי, הלא מציאותי והאגואיסטי שלך. איך את מסוגלת להפקיר כך את האזרחים במדינה בה את חיה?