מיומנות חברתית ומקובלות בחברה:

מיכל שב

New member
בכל הקשור לאספרגר לפחות

הפתרון הוא אבחון אצל פסיכיאטור או נוירולוג. לילד יש בעיות חברתיות מובהקות וכל יום שעובר יחמיר את הבעיה (ומי כמונו יודע עד כמה ילדים יכולים להיות אכזריים). שווה לבדוק אילו תרפיות קופ"ח מסייעת במימונן בגיל שלו (אצלנו בלאומית, למשל, נותנים מימון חלקי לרכיבה טיפולית). אסור לחכות לאבחון, חייבים להתחיל לטפל מיד.
 
ג'ני כתבה הודעה בשרשור זה

שהילד שלה מאובחן כ- add. אני חושבת שהיא יכולה להתייעץ גם בפורום שקשור ל- add (יש פורום כזה בתפוז או שזה שייך לאוטיזם ואספרגר? פשוט אין לי שמץ של מושג)
 

צימעס

New member
אוטיזם ואספרגר זה PDD

אולי הר"ת מבלבלות, אבל זה משהו אחר לגמרי.
 

פלגיה

New member
הבעיה היא שאם הוא לא אספרגר

ולא אוטיסט ולא PDD אלא "סתם" עם בעיות תקשורת, ניסיוני העגום הוכיח שלא תמיד המקצוענים יודעים לשים את האצבע על הבעיה. אני הגעתי למסקנה של "הוא לא אוטיסט" אבל מה כן, ומה יכול לעזור - לא ידעו לומר לי. (כן המליצו על טיפול בשבילי - כדי שאבין את הילד טוב יותר) מה שמאוד עזר לי היה הספר של עירית חגי "ילד שלי מיוחד", שגרם לי להבין שמי שהכי מבין ויודע - זאת אמא. אני גם מסכימה שחייבים לטפל מייד (וחבל לי על ארבע השנים שהטיפול אצלנו התעכב) עם כל העלויות של זה, והן כבדות, ועם כל הטרטור והקושי.
 

noa128

New member
עם כל הרצון לעזור, וכפי שכולנו

רואים - הוא רב.. לטעמי כולנו ביחד וכל אחת לחוד - רק מבלבלות ומטעות את ג'ני. אף אחת כאן לא מוסמכת לאבחן מה יתאים לילד שלה, לטעמי הכי טוב לשאול את מי שכן מבין = שאלה בפורום ADD , אותה שאלה בפורום אספרגר ואותה שאלה בפורום ייעוץ פסיכולוגי של גרא, כולל כל ההיסטוריה, האיבחון כ ADD , שנה טיפול פסיכולוגי ללא תוצאות וכל ההתנהלות החברתית - יובילו (הכי טוב) להמלצה ספציפית על איש מקצוע שיש לו התמחות והמלצות. באמת חבל על הזמן להתחיל שורה של איבחונים, הכי טוב לנסות להתמקד. בנימה אישית לגבי פסיכולוג ילדים - אם שנה טיפול אצל פסיכולוג לא עשו שינוי, כנראה שאיש המקצוע לא היה מספיק טוב או פשוט לא התאים (שנים של טיפול - אישי, זוגי, משפחתי, בכל מיני תקופות - לימד אותי שלפעמים צריך לעבור כמה עד שמוצאים אחד טוב, איש מקצוע טוב מצליח "לחדור" לכל ילד, גם הסרבן והסגור ביותר). אני הייתי פונה לגרא בפורום פסיכולוגיה
 
שלום ג'ני

קודם כל כל הכבוד לך על היוזמה אני יודעת שכמה שזה קשה לילד לנו זה לעיתים אפילו עוד יותר קשה ואני בטוחה שהיוזמה הזו לא היתה לך פשוטה בכלל, החל מתהליך חיפוש החבר ועד לתוצאה הסופית. אולי תנסו לעשות איתו סימולציות של סיטואציה חברתית, בתור מן משחק כזה. נניח את תהיי בנך והוא יהיה החבר שמגיע לביקור וממש תעשו סימולציה של 10 דקות של ביקור כזה ואח"כ תתחלפו בתפקידים. כמו כן תוכלו לעשות סימולציות של סיטואציות נוספות בבית הספר למשל, בשכונה וכו. בהצלחה
 

jenny7

New member
אתן מקסימות../images/Emo23.gif

מיכל , פלגיה ובנות פורום מקסימות- תודה תודה על היחס החם. עברנו אבחון לפני כשנה וילד אובחםADD הבעיה הכי בולטת אצלו היא חברתית - חוץ מזה מתפקד מצוין. הטיפול הוא כידוע תרופתי אבל על התחום החברתי הוא לא משפיע.לפחות אצלו. ישנם 2 אופציות שהבנו מנוירולוג. פסיכולוג לטיפול פרטני- עברנו ולא היה ממש מוצלח או קבוצות לפיתוח מיומנויות חברתיות. שוקלים ובודקים- אם לא נמצא מטפל טוב שמתמחה בזה נלך על קבוצה. אני גם צריכה למצא דרך להתמודד עם זה ולא לתת להשפיע עליי- בזמן אחרון מעיק מאוד- אני מסתכלת על חבורות בחוץ, ילדים שמטיילים ומשחקים ביחד, החברות שמספרות בין היתר שילדיהם לא נמצאים בבית מרוב חברים והלב שלי נשבר. אציל כרגיל 2 אחים שלו בחוץ ורק הוא בבית.
 
אין בעד מה חמודה../images/Emo140.gif

אני מאוד ממליצה על קבוצות (תבררי דרך השירות הפסיכולוגי, זה קיים כמעט בכל עיר). יש טיפול בדרמה / אומנויות וכו' (כתבתי לך באחת התגובות שלי), ובמקביל לשלב טיפול פסיכולוגי. בהצלחה
 
הילדה שלי עם add ומטופלת אצל

פסיכולוגית שמתמחה בהפרעה הזו ובילדים, זה עושה שינוי מדהים עם הגדולה שלי. האם עשיתם איבחון להפרעות קשב וריכוז?
 
יכול להיות שפיספסתי, אני יודעת

שחלק מהאיבחון זה לאבחן מה הבעיה של ההפרעה, במההיא ממוקדת ולתת הדרכה או לפחות לעזור למצוא הדרכה לאותה בעיה. לשמחתי - אנחנו מצאנו פסיכולוגית מומחית בנושא ומעולה, יש אליה תור ארוך באזור שלנו.
 

droli

New member
איזה שינויים את רואה בילדה? מה

היא מדריכה? מכוונת? במה מתבטאת העזרה של הפסיכולוגית?
 
הפסיכולוגית נותנת הדרכה הורית,

זה חלק מהטיפול בילדה. השינויים - פחות צווחות והעוויות, פחות מלחמות על עשיית דברים, היא יוזמת התנצלות ושיחה על מה שהיה לא בסדר, טיפה יותר מוכנה לעזור, הפסיקה לרצות למות, יותר בטחון עצמי ועוד. חלק מהשינויים הם בזכות ההדרכה שאנחנו קיבלנו ולא רק מהטיפול שהיא עוברת.
 

ב ר א ץ

New member
הילדים שלי מקובלים בחברה

הילדים שלי (בני 5 ו-8) מקובלים מאוד בחברה. בבוקר הם נמצאים בקיטנה עם המון חברים. בערב הם נמצאים בגינה ונפגשים עם חברים. הם ילדים מאוד חברותיים ואין להם בעיה ליצור קשר עם ילדים שהם לא מכירים.
 
למעלה