אני רוצה להיות אדון לגורלי כיהודי וציוני, אני
רוצה שהעם היהודי כאן במדינתו יהיו אדון לגורלו, כעם, אני חלק ממנו, אין לי בעיה ואני בעד שיוויון זכויות אזרחי לערביי ישראל, שוב פעם...שיוויון אזרחי, כאזרחים, לא כערבים, לא כפלשתינים, כ א ז ר ח י ם!. עם שרוצה חופש ועצמאות? סבבה, ישראל בעד מדינה פלשתינית עצמאית וזה אומר רק מדינה פלשתינית עצמאית, לא ""צדק"", לא ""זכויות"", מדינה פלשתינית עצמאית שתקבל אליה את הפליטים, תזכה לשטח רציף מקביל בגודלו לקווי 67', בי-ם תהיה פשרה מסויימת, ישראל כמובן לא תפנה 400 אלף איש (צריך להיות ראלי, אנחנו לא נתאבד חברתית עבור שלום), היא תפנה חלק, תספח חלק ומצד שני תיתן חלקים בגודל שווה לפלשתינים. הבעיה היא שאותו עם לא רוצה חופש ועצמאות - זה בולשיט, מה הפליטים קשורים לחופש ועצמאות?, מה ישראל קשורה לפליטים? הם פלשתינים, שפלשתין תקבל אותם, מה כותל המערבי והעיר העתיקה קשורה לחופש ועצמאות?, מה שטח כזה או אחר קשור לחופש ועצמאות, הרי ברגע שלפלשתינים יהיה שטח רציף השווה בגודלו לשטחי 67' אין שום הבדל, זו כבר קטנוניות והליכה עם ראש בקיר, לא "חופש ועצמאות". הבעיה היא באירגונים כי הם יורים עלינו, לא מעניין אותנו למה הם יורים, לא מעניין אותנו אם הם צודקים או אם הירי שלהם "לגיטימי", הם יורים עלינו וכל עוד הם יורים, אנחנו צריכים להשמיד אותם, למחוק אותם, לאייד אותם, למה? כי הם יורים עלינו, זה לא עניין של "צדק", זה עיניין של הגנה עצמית, גם אם ירי של מישהו עלי הוא מוצדק ב200% אני לא אמור להיות האידיוט שאקבל אותו בברכה - אתה יורה, אתה "צודק" שאתה יורה - אני אחסל אותך גם אם אתה צודק, ככה זה עובד.