"מי יתייחס אלייך כשתהיי מבוגרת?"

[nili6]

זה נכון, אם את שונאת את זה זה בטוח

רק יעשה לך גועל. גם אני שונאת גויאבות ויותר את הריח שלהם.

 

[nili6]

שאלה לשושה כאם

תגידי שושה את כאם יכולה להבין שנאה לילדים? אפשר להבין שרעש של ילדים עולה על העצבים (ילדים זרים) אפשר להבין הרבה תופעות שקשורות בזה אבל כמי שגידלה תינוק, האם את מסוגלת להבין שנאה, ממש שנאה, לילדים, ולאוו דווקא ילדי זרים?

 

[XUXA141]

דווקא היות ואני לא אוהבת ילדים..

השתדלתי בכל דרך למנוע מהילד שלי לעורר רגשות כאלה אצל אחרים. זאת אומרת - לא לקחתי אותו לבתי מלון עד גיל שבע, כלומר שלא קרה שהוא ישב ובכה וצרח והרעיש ועצבן אנשים. חינכתי אותו לא להשתולל ( פשוט ציפיתי ממנו להתנהג בתרבותיות וכך זה גם עבד), חינכתי אותו שלא מקבלים מה שרוצים וגם להשתולל ולצרוח לא יעזור, דאגתי שהוא ידע שלטוב ולרע מילה זו מילה, דאגתי לא להחליף חיתולים בציבור , לא להשאיר לכלוך של הילד ובטח לא לתת לו להרוס דברים תוך האמירה המעצבנת של "ילד זה ילד".. בקיצור, הלכתי לפי "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך". בגלל זה למשל לא עלה על דעתי לקחת ילד לטיסות ארוכות - והפעם הראשונה שהוא טס היתה לאירופה - מרחק 4 שעות טיסה, וגם זה היה בגיל שמונה. לארצות הברית הוא לא נסע לפני הבר מצווה ואז לא היתה שום בעיית התנהגות. אני חייבת להבהיר את ההבדל שבין שינאת ילדים לבין לא לאהוב אותם. זה לא שאני רוצה להשמיד את כל הילדים בעולם, זה רק שאני לא רוצה שיפריעו לי. אני לא מפריעה להורים שלהם, ההורים שלהם מתבקשים לגרום לכך שהם לא יפריעו לי.

 

[nili6]

תגובה

את זו שהזכרת את המונח שנאה בהקשר לעץ הגויאבות כמשל ולכן הלכתי איתו. מעבר לכך יש כאן נשים בפורום, או היו שאמרו בפירוש שהן שונאות ילדים. לא "לא אוהבות" אלא פשוט, ובמפורש שונאות.

 

[XUXA141]

אין לי שום דבר נגד נשים ששונאות.

זכותו של כל אדם לשנוא מה שהוא רוצה ולאהוב מה שהוא רוצה. במקרה שלי זו מילה קצת חזקה, למרות שהמקסימום שאני אעשה עם ילד של זר זה לדבר איתו או לשאול שאלות וגם זה אם הוא נקי ( מכירים את ההורים שמניחים את הילד עם נזלת באף לאורך שעות?), ולא מתקרב אלי יותר מדי.

 

[b0redavid]

ילדים הם ברכה, שהם לא שלכם../images/Emo70.gif../images/Emo8.gif

כאילו, אישית אני לא מאמין בחתונה... לא צריך מסמך מחייב להוכיח את אהבתי למישהי ואחר-כך הסיוט של גירושין. אני אף-פעם לא רוצה להיות תלוי במישהו שנית, אז אם זה בקטע של להביא ילדים לעולם כדאי שיטפלו בך אז ממש לא. אני טוב עם ילדים, אבל כל עוד הם לא שלי, מתישהו אני חושב שאולי יהיה לי ילד אבל אני ממש לא בטוח אם אני מעוניין להביא עוד אדם לעולם הזה שרק הביא לי אכזבות בחיים, טוב, בעיקר.

 

[JaneLame]

בטח שלא הילדים שלך.

הם לא אלו שיתייחסו אלייך כשתזדקני. תהיה להם קריירה והם לא יוכלו להחזיק בך. הם ישימו אותך במוסד סיעודי. תהיי בטוחה שכך זה יהיה.

 

[nili6]

לא להקל ראש

גם לשים אותך במוסד סיעודי לבוא לבקר לדאוג לכל מה שצריך לחבק ללטף גם זה לא מעט מה את מצפה, שאדם מבוגר שעובד ומפרנס משפחה בנוסף יסעד את הוריו בביתו? ואם לא זה אומר שהוא לא אוהב אותם? ואין הורים ששמים את ילדיהם במוסדות? אם מסיבות מסויימות אינם יכולים לגדל אותם? אז זה תמיד אומר משהו? ומה עם השלבים שלפני המוסד? כשההורה עדיין בבית? גם אז יש המון מה לדאוג לו ולבקר ולטפל מי יעשה את זה? הייתי מציעה לא להקל ראש כמי שמכירה מקרוב את הנושא וחוותה אותו.

 

[ailag]

אחים חברים אחיינים

מישהו שתשכרי בשביל שיטפל בך .. אה, מבחינה חברתית? כל החברים שלך בגילך. חסרים אנשים מסביבך? ד"א, סבתא שלי ז"ל, מצד אמא, נפטרה בגיל 88. עד אז היא גרה כמה שנים בבית אבות. היו לה שלושה ילדים ושלושה נכדים. זה הסתכם בכמה, 6 שעות ביקור שבועיות? משהו כזה. יש 168 שעות בשבוע. אז ילדים, לא ילדים.. זה לא משנה. ילדים כן עוזרים כלכלית, אבל גם לכך יש פתרונות חלופיים. נ.ב. לאבא שלי יש ארבע בנות. 2 או 3 לא בקשר איתו (לא יודעת בדיוק, כי אני אחת מהן והוא לא טרח להכיר לי את השתיים שמבוגרות ממני). נראה לי שגם יש נכד, למרות שגם אותו הוא מעולם לא הזכיר. אז איך בדיוק הילדים יעזרו לו "לעת זקנה", אם הם לא בקשר? וזה לא שהמקרה שלי כ-ז-ה נדיר..

 

[nili6]

הפעם אני לא מסכימה איתך

במקרה הזה אני לא מסכימה איתך (לעומת הנושא הקודם) קודם כל שש שעות ביקור זה יותר טוב מאפס. חברים בגילך? בגיל שמונים, את צוחקת? בגיל כזה החברים יטפלו בך? בגיל כזה לרוץ לשכור לבד ולטפל בכל העניינים? לא פשוט גם למצוא פתרונות חלופיים. בטח לא לליטוף למגע לחום לביקורים, גם אם זה ביקור או שניים בשבוע ושוב בפעם האלף זו לא סיבה להביא ילדים ברור שלא!! אבל להגיד שילדים זה לא עוזר לעת זיקנה? הייתי , ראיתי, ואני לא רואה איך אפשר להסתדר בלי זה. וזיקנה להזכיר נפרשת על פני שלבים רבים. היא לא מתחילה בבית אבות סיעודי אלא הרבה שנים קודם. וזה שיש מקרים כמו שהבאת נכון יש אבל יש גם הרבה מאוד מקרים אחרים. קשה מאוד לדעתי, ולצערי, להסתדר בזיקנה ללא ילדים. מפחיד לחשוב על זה, עדיף להדחיק את המחשבה, אבל זו המציאות.