מי לדעתכם

iricky

New member
אנסה לעשות זאת על רגל אחת

ע"י הבאת מספר דוגמאות:
1. ההבחנה היסודית של ליבוביץ בין לשמה לשלא לשמה, שלא מצאתי כדוגמתה אצל אחרים (זה לא אומר שאין, רק אני לא מצאתי). המחשתה של הבחנה זו בתפילה, במעמדו של אברהם בעקידה, בפרשנות לספר איוב ועוד - לא מצאתי לה אח ורע.
2. העמדת יחסי דת ומדינה לא על מקומה של הדת במדינה - כמקובל - אלא על מקומה של המדינה בדת - מה שאף אחד אחר לא חשב עליו.
3. הבהרה גמורה של המושג "מוסר" כמשמעותו בימינו, והטעמת העימות בינו לבין הדת, בדרך שהיא שוב יוצאת דופן.
4. שחרור האמונה הדתית מכבליה של ההיסטוריה ושל מאורעות היסטוריים המתגלמים במעשי ניסים, בביאת המשיח ובראשית צמיחת גאולתנו.
5. שחרור האמונה הדתית מכבליה של התיאולוגיה. הגותו הדתית של ליבוביץ חפה מכל תיאולוגיה, מה שקשה מאוד למצוא אצל אחרים.
6. הבחנה ברורה בין "קדושה" לבין "קודש", שאינה מוכרת כלל ע"י אחרים, והמחשתה בדיון על "ארצנו הקדושה", "מקומות קדושים" וכיוצא בהם.
7. ריאליזם גמור עם שתי רגלים על הקרקע ולא סיורים דמיוניים בעולמות עליונים, מחוזות מיסטיים וכיוצא בהם.

אפשר למצוא בודאי עוד. דוגמה הממחישה את ההבדלים בין ליבוביץ להוגים אחרים מצויה במאמר שכתבתי על ההשוואה בין ליבוביץ להרטמן (מצוי במדור המאמרים על ליבוביץ באתר ליבוביץ)
 

iricky

New member
ואפשר שעיקר שכחתי

8. היחס בין תורה שבע"פ לתורה שבכתב: "הדת היהודית יוצרת את האמונה שעליה היא מושתתת". משפט כל כך פאראדוקסלי וכל כך מוצלח יכול היה רק ליבוביץ לנסח. רק ליבוביץ מסוגל לחפש ולמצוא את המפתח להבנה בתוך פאראדוקס.
 

u r i el

New member
כן, אבל אל תשכח

שפרדוקס הוא משפט המפריך את עצמו ובמובן זה הוא משפט ללא משמעות.
כטכניקה רטורית, שעשוע או תשבץ הגיון זה נחמד מאד, אולם על תובנות פרדוקסליות שכאלה לא הלכו מאמינים לגרדום ב' אחד ' .

אבל יתכן שגם ליבוביץ מודה בסופו של דבר שאמונה דתית איננה הרבה יותר מאשר שעשוע או משחק, ורק אנשים חסרי אמונה יכולים להשתעשע בניסוח שכזה ו"להאחז" בו.
 

iricky

New member
פרדוקס אינו מפריך את עצמו

ובודאי שהוא בעל משמעות, אלא שאין הוא מתישב עם הכרתנו השכלית. דוגמאות יש עוד רבות: הקשר הפסיכופיזי, הקשר בין תורשה להתפתחות, הקשר האורגאני, תופעות מסוימות בעולם הקוונטי, בני אדם שהולכים לגרדום מבחירתם ועוד.
המסקנה מזה איננה שכל פרדוקס הוא מופרך, אלא שאין הצדקה להפקיד בידי השכל את תפקידו של בית המשפט העליון לערעורים
 

u r i el

New member
יש כל מיני סוגים של פרדוכסים.

למשל פרדוקס השקרן הידוע לכל, המפריך את עצמו באופן מעגלי עד אין סוף. פרדוקס מסוג זה לא דומה כלל לאי הבנתנו את הקשר הפסיכופיזי או את אותן התופעות המסויימות בעולם הקוואנטי שהם אולי פרדוכסים בעיני אנשים מסויימים מבחינת אי יכולת הבנתם אבל לא מבחינת מבנה הטענה כמו פרדוס השקרן.

בפרדוכס של ליבוביץ יש מעגליות שמבחינה דתית היא חסרת שחר. תחשוב על כך שמה שליבוביץ בעצם אומר לא יאמר שום דתי רווח וכבר ניסח יהודה עמיחי דברים דומים בשירתו המתריסה :

" ...אני אומר באמונה שלמה
שהתפילות קדמו לאלוהים
התפילות יצרו את האלוהים
האלוהים יצר את האדם
והאדם יוצר תפילות
שיוצרות את האלוהים שיוצר את האדם ... "
 

שיוש82

New member


 
למעלה