מי נגד מי
התפקדות בפורום

סוכריה מתפקדת

בת 30, נשואים שנתיים ורבע (בדיוק היום
). לקח לי שנה לשכנע אותו שהגיע הזמן להתחיל לעבוד על ילד (אני חולמת על התינוק שלי מגיל 4), ועוד שנה לשכנע אותו שמשהו לא בסדר וצריך להיבדק (תמיד הייתי בטוחה שיהיו לי בעיות). די מהר גיליתי שהביוץ שלי "חלש", רמות הורמונים נמוכות מדי אחרי הביוץ (בעיה בשלב הלוטאלי). את זה גיליתי לבד, אחרי שקראתי המון ועשיתי את הבדיקות על דעת עצמי (אני עובדת בי"ח, כך שזו לא היתה בעיה). איקקלומין פתר את הבעיה הזו, ומעקב צמוד הוכיח שהזקיקים שלי בסדר וכך גם הביוץ. שתי בדיקות זרע גילו לנו שיש בעיה מורפולוגית(בעיקר), ושהאיקקלומין זה לא מה שיעשה את הנס. בחודש הבא מתחילים הזרעות (עם איקקלומין בינתיים). אני כבר לא יכולה לחכות.
 

dahrma

New member
גרג ודארמה מתפקדים ../images/Emo68.gif ../images/Emo99.gif

בקצרה סיפורנו... ביחד כמעט עשר שנים, ארבע נשואים. אני בת כמעט 30, גרג בן כמעט 31. אני תמיד רציתי ילדים אבל - למדנו, לא היה לנו כסף, ועוד כל מיני סיבות שהיום נראות לי מגוחכות.
אחרי תשעה חודשי ניסיון פנינו לרופא הנשים שלי ששלח אותנו לבדיקות - אותי לפרופיל הורמונלי וצילום רחם ואת גרג לבדיקת זרע. הבדיקות שלי יצאו תקינות אבל בדיקת הזרע הראתה בעייה בתנועתיות. הופננו למחלקת פוריות. אחרנו - שתי הזרעות טבעיות (בלי הורמונים, רק כוריגון) שתי הזרעות עם איקקלומין הזרעה אחת עם גונל F - ביום ראשון הקרוב יש לי בדיקת דם. הכל לפי הספר - התיזמון, הזקיקים, הרירית - וכלום. עדיין לא חוויתי הריון ואני נורא מחכה
לפנינו - עוד הזרעה אחת עם גונל ואחריה עליית מדרגה לIVF. התקופה הזו הייתה רוויה בבכי וכאב אך גם באופטימיות ותקווה. אני יודעת שהשיעור הענק שלי כאן הוא להתאזר בסבלנו
מחזיקה אצבעות לכולנו כאן בפורום ומקווה שבמהרה כל אחת מאיתנו תחבוק את תינוקה הבריא והמתוק. דארמה
 

rona33

New member
הפועל פ.ק.ד משמעותו התעברות

(יש פה מורות לתנ"ך שיכולות לעזור?נועם?נכון שבתנ"ך הפועל הזה מוזכר במשמעותו ההריונית?). אז ככה אני בת 33 וחצי, נישאנו לפני שש שנים ולפני שנתיים בדיוק גמלה בנו ההחלטה שדי - אנחנו רוצים כבר ילד, כמה היינו אופטימיים אז.נסחבנו שנה עם רופאת נשים סובלנית מדי (ואני מתנסחת בעדינות) שכל הזמן אמרה לנו לנסות טבעי כי אנחנו עוד לא מנסים מספיק זמן (מוכר למישהי?). אני הייתי די בורה אז ולא חשבתי בכלל להחליף רופא, מחזור סדיר לא היה לי אף פעם בחיים, עכשיו אני יודעת שזה בגלל שחלותי הפוליציסטיות. לפני שנה עלינו על גל יותר רציני החלפנו רופא עברתי שלושה מחזורי איקקלומין + מעקבי US עם יחסי מין רגילים, אח"כ צילום רחם, אח"כ עלינו כיתה למומחה פריוןומאז איקקלומין +הזרעות (3 חודשים) + גונל אף והזרעה (חודש אחד). נכון לעכשיו לא הושג הריון אפילו פעם אחת, חלום חיי זה לראות שני פסים בערכה הביתית. הלו..... יש כאן מישהו שמגשים חלומות ושומע אותי?
 

כבר אמא

New member
כבר אמא - מתפקדת

19/5/2000 8:32 ----------------------- לצערי לא ידעתי על קיום הפורום כשהייתי בטיפולים, וגיליתי אותו רק כשבני היה קרוב לגיל שנה מאז אני פה מראה שיש תוצאות לטיפולים, מנסה לחזק ותרום קצת מהידע שלי וכיום כשבני בן 15 חודש עומדת לחזור למעגל הטיפולים. הבן היקר שלי נולד בטיפול ivf שלישי, כשמקור האי פוריות לא מוסבר עד היום. את הסיפור שלי תוכלו לקרוא בדף הקהילה תחת השם "הסיפור שלי שסופו אושר אחד גדול". אני מאחלת לי ולכולם הרבה הצלחה בהמשך. ונועם שוב אני מברכת אותך על הפורום הנפלא, ועל האופטימיות שאת משרה על כולם גם ברגעים הקשים הפרטיים שלך. ----------------------- ולעדכון מאז שכתבתי עברתי עוד שלושה טיפולי IVF ובטיפול השלישי שוב התרחש הנס ואני בהריון עם תאומות שבוע 24 . אז בהצלחה לכולן\כולם אני עדיין פה עוקבת אבל יותר בשקט ומקווה שבקרוב הפורום יישאר ריק
 

נעמה@@

New member
גם אנחנו ../images/Emo15.gif

גם אני רציתי ילדים מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל כולם אמרו "תחכי את צעירה, לאן את ממהרת?" ואז התחלתי ללמוד וכמובן שלא אתן למשהו להפריע בלימודים, אז תיכננו לסוף הלימודים... (ולא לדוקטורט...) לא חיכיתי הרבה זמן (חודשיים) ומייד פניתי לרופאה והיא הציעה איקקלומין ואנחנו אפס נבהלנו! מה לא ננסה טבעי?!? לאחר חודש חזרנו עם הזנב מקופל בין הרגלים וביקשנו איקקלומין. החודש עלינו כיתה והתחלנו מנוגון שלא נראה מוצלח, אבל ניתן לו עוד צאנס. אנחנו אופטימים ויודעים שנגיע לרגע המיוחל למרות שזה ייקח זמן. אוהבת נעמה
 
ההתפקדות של oritgz

תאריך ושעת ההודעה: 24/09/01 16:39:38 שם הכותב: oritgz נושא ההודעה: טוב אז גם אני....
תוכן ההודעה: בת שלושים, נשואה כמעט 3 שנים. מנסים שנתיים וקצת... מתוכם שנתיים רגיל עד שנודע לנו כי אצלי החצוצרות סתומות ואצל בעלי ספירת הזרע נמוכה. מיידית הוחלט על IVF וביום רביעי הוחזרו שלושה עוברים "חזקים ויפים" (הגדרת הפרופ´) לתוך רחמי... מי יתן ויהיה הריון...... אמן
 
ההתפקדות של רוני כהן

תאריך ושעת ההודעה: 24/09/01 16:24:27 שם הכותב: רוני כהן *** נושא ההודעה: גם אני מתפקדת תוכן ההודעה: אני בת 30 הסיפור שלנו הוא כזה: התחתנו לפני שש שנים . שלושה חודשים אחרי החתונה נכנסתי להריון ויש לנו בת היום בת 5 (רוצה מאוד אח או אחות ). אחרי שהיא נולדה לקחתי חודש גלולות ,בערך כשהיתה בת שנה התחלנו בניונות להרות שוב אך לשווא . אחרי שנתיים בערך התחלתי טיפולי איקקלומין , ואז עשו לי צילום רחם שבו גילו חצוצרה אחת סתומה ובשניה מעבר חלקי , לאחר הצילום נכנסתי להריון טבעי אלא שהוא היה מחוץ לרחם - בחצוצרה , ונאלצו להוציא לי חצוצרה . כשנה אחרי התחלת טיפולי IVF לאחר 6 נסיונות ומעבר לרופא אחר ,נכנסתי להריון שוב (ההריון היה קרוב לצוואר הרחם בשבוע ה-7 הרופא ראה דופק עוברי ,אךבשבוע ה-8 כבר לא נצפה דופק), אך לפני שלושה שבועות כתבתי מה עבר עלי בגרידה וביום שבת האחרון שוחררתי מבית החולים לאחר שקיבלתי זריקה שנקראת מטוטרקסט שממיסה את שאריות ההריון שנשארו לי . עכשיו אצטרך להיות בהפסקה אני לא יודעת עד מתי .נמאס לי כבר מהאנשים והקרציות שאומרים לי מה היא בת יחידה .. או יש לכם רק אחת ואולי אתן כאן תחשבו שלפחות לנו יש אחת ואנחנו יכולים להסתכל על חצי הכוס המלאה ,אבל שתדעו לכן שזה לא עוזר והדמעות זולגות וממשיכות . עד עכשיו גם לא מצאתי כוחות לספר לכן את כל זה. אבל עכשיו מרגישה קצת הקלה . בקיצור ,שנה טובה ופריה לכולם.
 
ההתפקדות של אינשם

תאריך ושעת ההודעה: 24/09/01 13:16:59 שם הכותב: חבר של צומפי נושא ההודעה: אינשם1 תוכן ההודעה: בת 37.3,בניסיונות מוגבלים לניסת ילד שני. עקרות של האיש 100%-מורפולוגיה לא תקינה ואני-low response נחלשתי ודוכאתי כליל מאנלוגים ניסיוניים דאז. היסטוריה ארוכה לפני הנס הראשון.9 הפריות כולל 3 זיפטים. הסתבכות עם או בלי קשר לשנים טיפולים עם צוואר הרחם. כריתת הצוואר עם המון אמונה ורצון שזה ירצה אותנו גם. מחכה לו שיבוא בסבלנות ובאהבה. רוצה בשבילכן-ם שתהרו ולו פעם אחת ותלדו ולו פעם אחת כדי ש.... תבינו את כוחות נפש והתרוננות נפש ממבט אחד שלו. אני
 
ההתפקדות של ליאור של חנה

תאריך ושעת ההודעה: 24/09/01 1:58:17 שם הכותב: ליאור של חנה נושא ההודעה: מתפקד בשמחה תוכן ההודעה: אני נמצא כאן די הרבה כבר ממש לא חדש בעסק... ומשתדל לתת ביטוי גם למה שלמדתי וגם לצד הגברי שלפעמים לא בא כאן הרבה לידי ביטוי לשמחתי מספר האנשים שמכיר אותי הולך וקטן מה שמראה שיש הגירה לפורום הריון אחרי אה, ובנוסף לכך אני הבעל של חנה... בהצלחה לכולם ליאור
 

שחר חדש

New member
שחר חדש - מתפקדת

בת 29. נשואה 6 שנים (וקצת). שנתיים אחרי חתונה התחלנו לנסות. אחרי שנה הגענו לברור - נמצאה בעיית זרע (מורפולוגיה). התחלנו עם איקקלומין (חודשיים, שלושה), לא עזר. הפסקנו. שקענו ביאוש/הכחשה/ אופטימיות שלא במקומה עוד כשנתיים. הגענו לרמת מרפא אחרי 3 שנים של אכזבות. התחלנו הזרעות על בסיס טבעי. הזרע שניה - הריון כימי (יש! זה יכול לקרות!), אחר כך עוד שתי הזרעות - וכלום. התייאשנו. נחנו חצי שנה. עכשיו מנסים בכל הכוח. התחלנו שוב מאיקקלומין (הזרע של אישי משתפר!!!) ללא הזרעות. במקביל - דיקור סיני, רפלקסולוגיה, תזונה. מתכוונת להצליח החודש - ודי.
 

פנינה ו

New member
פנינה מתפקדת

למרות שהתפקדתי בעבר ביואל החלטתי לכתוב מהתחלה אנחנו בני 28, נשואים 4 שנים שמתוכם כמעט שנתיים של נסיונות כושלים להביא ילד לעולם. לאחר בדיקות רבות נמצאה ציסטה בשחלה הימנית, ובזה לא נגמרו הבעיות, אישי נאלץ לעבור ניתוח וירקולציה (מקווה שכתבתי נכון, תסלחו לי אם טעיתי). והתחלנו טיפולים של זריקות מטרודין וכוריגון והזרעות, אחרי שני טיפולים שלא הצליחו עשיתי צילום רחם שהראה חצוצרה שמאלית חסומה - הוחלט על צנתור חצורצרות שעבר בהצלחה והמשכנו בטיפולים עוד 3 מחזורי מטרודין כוריגון והזרעות שלא הצליחו. היום (כמה ימים אחרי הכישלון החמישי) החלטנו על הפסקה לקחת אויר לנשימה והצעד הבא הוא IVF. הגעתי לפורום במקרה, לאחר חיפוש חומר על פוריות בערך בפברואר השנה ומאז לא יכולה בלי. אני לא כותבת הרבה אבל עוקבת אחרי כולם ומתפללת שכולנו נצליח ובקרוב. פנינה
 

@שירי

New member
שירי מתפקדת

אני בת 27 ובעלי בן 28. התחתנו לפני שנתיים ולפני שנה החלטנו להביא אח למקס (הכלב שלנו). הפסקתי לקחת את הגלולות אחרי המון שנים והתחלנו לנסות באופן טיבעי. אחרי חודש נעלם לי המחזור. הייתי אז בטיפול של רופא נשים והוא אמר לי לחכות בסבלנות. בשלב מסויים החלטתי ללכת לרופא פוריות ולהתייעץ איתו. הוא בדק את השחלות וגילה שיש לי שחלות פוליציסטיות. מיד התחלתי לקחת איקקלומין שלא ממש העיר את השחלות לי. אחרי 3 מחזורים עברנו לזריקות. גם צילום רחם היה בדרך שגילה שיש לי רחם דו קרני. בנתיים עברנו 4 מחזורים של זריקות. 2 עם פוסטימון ו2 עם פרגונל. הזריקות עושות את שלהן ואכן מצמיחות כל חודש 6-8 זקיקים. אך הריון אין. דרך אגב הזרע של בעלי בסדר גמור. בשבוע שעבר אחרי הכשלון הרביעי החלטתי שאני רוצה ללכת הלאה להפרייה. הרופא אמר שלדעתו זה מוקדם מידי והוא רוצה לתת לפחות עוד 2 סבבים מהטיפול הנוכחי. אני ורועי הרגשנו שאין לנו את האנרגיה לזה ולכן החלטנו לצאת לחופשה קצרה. נכון לעכשיו אני עם גלולות כדי להוריד ציסטה ואחריה אני אהיה בחופשה של חודשיים שבמהלכה אני אנסה קצת רפואה אלטרנטיבית שתרגיע אותי ותתן לי את האפשרות לחזור לטיפולים עם אנרגיות מחודשות. בנתיים בהצלחה לכולם שירי
 

salpter

New member
פחדתי לתפקד עד כה מתאמי עין הרעה

והשלמה עם המצב. שמי דפנה נשואה 7 שנים (מכירים 12 ) עם בלוטת תריס שאינה מתפקדת אחרי 7 שנות גלולות ללא הפסקה. אחרי 3 שנות נישואין נכנסתי להריון בעזרת איקקלומין וטיפול פסיכולוגי, כעבור שנה התחלנו לנסות שוב ללא אמצעי מניעה ולא קרה כלום, חזרנו לאיקקלומין, עברנו לשילוב עם כוריגון, עברתי רופא (משנה מקום משנה מזל) הגעתי לפרופסור וירטואלי כך אני קוראת לו היות ואנו משוחחים בטלפון. אין לי שם בעיה פתלוגית (למרות שאחרי שנה ויותא עם איקקלומין אני חושבת שנפגעה לירירית הרחם שכבר לא מגיעה למימדים תקינים)גם לבעלי אין בעיה מתמודדת עם שאלות של בני "אמא למה אנחנו משפחה קטנה" או מילדים רעים שמעלבים אותו לך אין אחים!´´ וכדומה עם מבוגרים אין לי בעיה אני תוקפת אבל מולו אני פשוט נשברת. זהו הזמנתי תור למרפאה בבילנסון מקווה שיהיה משהו חדש.
 

נטע3

New member
התפקדות ראשונה שלי

נשואים 8 שנים, בת 32 כאשר מאחורינו מספר הזרעות, 10 הפריות מבחנה. לאחר שהתחתנו החלטנו לחכות קצת ולסיים את הלימודים באוניברסיטה. לאחר כשנה הבנו שיש כאן בעיה מסויימת, ניגשנו לבדיקות וגילינו אי סדירות בביוץ ובעיות מורפולוגיה. בהתחלה עברנו 6 מחזורי פרגונל שבהם היה הריון אחד (במחזור הרביעי)שנפל בשבוע 6. לאחר מכן עלינו כיתה להפריות מבחנה. בכל הפריה יש ביציות, עוברים אבל.. אין השתרשות. בהפריה 8 קרה הנס - עברו חלפו להם הימים ולא דיממתי וזו היתה הפעם הראשונה שהצלחתי להגיע לבדיקת בטא. אני חושבת שבחיים לא אשכח את הטלפון שבו מבשרים לנו שזה הריון. היינו באופוריה שנמשכה כאשר ראינו את הדופק של העובר, אבל זה נגמר בשבוע ה - 10 בליווי גרידה כמובן. מיותר לציין באיזה דיכאון הייתי, והמזל הגדול ביותר שלי הוא בעלי היקר שעזר לי לעבור את כל זה. מאז עברנו עוד 2 הפריות ללא הצלחה, וכעת אנחנו בניסיון ה - 11, ואולי אולי זה יהיה הניסיון האחרון. פתאום אני שמה לב שסיפור של 8 שנים נראה כל כך מעט כשכותבים אותו, אבל אני זוכרת כל הפריה לפרטי פרטים,ולצערי זה ממש ממש ארוך. טוב, צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה- זה כמעט הצליח פעמיים וזה בטוח יצליח. מיותר לציין שללא הבעל המקסים שלי , המשפחה התומכת והרופא שלי לא הייתי מחזיקה מעמד. בתקווה לשנה פורייה לכל בנות הפורום, שתהיה שנה טובה וצום קל למי שצמה.
 

הרמוניה

New member
גם אני במתפקדות

בת 39 רווקה מנסה להרות מתרומת זרע לפני שנה + כשהתחלתי לנסות הייתי נאיבית מאוד ובטוחה בעצמי. היתה לי הרגשה פנימית שלהרות ולהיות אמא זה משהו שהגוף שלי ואני יודעים לכן כשהציעו לי להתחיל על מחזורי ביוץ טבעיים זה נשמע לי מאוד משכנע. לא קיבלתי הורמונים בדקתי ביוץ באתי להזרעה וכמעט היה נראה לי שלא צריך לחכות זה כל כך בטוח... לאחר 3 מחזורים (האחרון אני חושבת עם איקקלומין) הסתבר שהריון אמנם אין אבל מיומה אימתנית שמסיטה את הרירית ומונעת הישתרשות יש ויש. החלטת המומחים מבלינסון היתה לנסות לצמק אותה באמצעות מתן דקהפפטיל ארוך ואחר כך להוציא אותה כשהיא קטנה ולא מזיקה. כאן התחיל הרומן שלי עם הדקה שהוריד אותי לקרשים-אבל לא עשה שום דבר למיומה(וקיבלתי שניים....הם רצו שלושה) לעומת זאת המחזור נעלם ולא חזר אלא אחרי 5 חודשים בעזרתו האדיבה של פרוגילטון. בכל אופן הספקתי לעבור שתי היסטרסקופיות ניתוחיות אולם המיומה מסרבת להעלם. היא קצת קטנה ולא תופסת את המקום של כל הרירית אז לפחות אפשר להגיד תודה...אבל הגוף שלי לא יתן לאף אחד להגיד לו מה לעשות. שוב חזרתי להזרעות הפעם בעזרתם האדיבה של ההורמונים. אולם הגוף שלי ממשיך בסרובו להענות לדרישות זרות ממנו ואני תת מגיבה-רק זקיק אחד. אני אחרי שני נסיונות ומתחילה את השלישי כאשר במידה ושוב לא ילך-נצטרך לעלות כיתה... מקווה שתהיה שנה מוצלחת יותר-ופוריה יותר-לכולנו הרמוניה
 
מעדכנת את ההתפקדות שלי ../images/Emo23.gif

ומוחקת את כל הפרטים שכבר משעממים אותי שכתבתי גם בוואלה וגם בiol. אני בת 41 ושלומלום אהובי בן 33 ואנחנו יחד כבר שנתיים. אחרי שהפנטזיה על הריון רגיל וטבעי התנפצה עשינו 2 מחזורי הזרעות ומיד עברנו ל-IVF בגלל גילי. IVF שלישי יוצא לדרך במחזור הקרוב והאופטימיות חוגגת. מודה לאלוהים שזימן לי את הפורום הזה ומאחלת לכל אחת ואחת מאיתנו הריון מושלם, לידה מושלמת, ותינוקות מתוקים. אוהבת הרבה
נילה
 
התפקדןת אומנם באיחור .....אז ככה

אני בת 25.5 ובעלי בן גילי+חודשיים היתחתנו לפני שלוש שנים וחודש בחתונה מפןהרת ושמחה בהתחלה לא כ"כ חשבנו על ילדים [יותר בעלי]רצינו לעשות קצת כייף ביחד להתרגל לחיים המשותפים ! אך אחרי שנה שבכלל לא השתמשתי בשום אמצעי מניעה החלטתי שמשהו לא בסדר וצריך לראות רופא חברתי הפנתה אותי לרופאה שלדעתי היתה איומה אך בזכותה התחיל כל המהלך הזה של פניה לרופא אורולוג בגלל בדיקות זרע לא תקינות אצל בעלי ומורפולוגיה גרועה ....התחלנו אצל ד"ר מאג´ר שהיה אמור לנתח את בעלי בזמנו בגלל גילוי וריקוצלה בדרגה 2-3 אך הוא לא התחבב עליי למרות שמו הגדול ..אז עברנו לרופא אחר שבמיקרה למד עם ד"ר מאגר והוא ניתח אותו ברמת מרפא הניתוח עבר יפה אך שינויים משמעותיים לא היו בכלל רק הוצאות כי זה היה פרטי ...ומשם הפנו אותנו לרופא פוריות ואז שמעתי על ברקוביץ עשיתי אצלו 2 הזרעות שלא הצליחו ...ואח"כ שמענו על שיטת ברטוב אך בגלל שלא הינו מכוסים מטעם מכבי לא יכולנו להרשות לעצמנו את השיטה אז החלטנו לנסות הפריות רגילות עברתי לביה"ח השרון לד"ר בר חוה והוא שלח אותנו ישר להפריה ראשונה שהיתה ב. 29.3.01ממש רעדתי כשהייתי צריכה להתקשר ולשאול מה הבטא אומרת והייתי דיי פסימית כמו תמיד אך חברתי שעברה אותו דבר וניכנסה להריון בהפריה ראשונה שינתה את דעותיי ועודדה אותי וכמובן גם אתן בפורום הניפלא הזה שאין שני לו !! הרמתי טלפון לשרון ואמרו לי זה חיובי לא ידעתי עם לבכות או לצחוק לא האמנתי אמרו לנו שיהיה לנו קשה כי לבעלי יש 2% תקנים סה"כ ובכול זאת היה הריון כשבאתי בפעם השניה והשלישית ואף הרבעית לעשות בדיקות דם הבטא עלתה יפה מאוד ....אך התחילו מין דימומים קטנים שחששתי בגללם אחרי חודש מההחזרה באתי לאולטרסאונד ראשון זה היה מרגש כשהרופא אמר לי רואים שק הריון 14 מ"מ ושליה ...ופתאום אמר שאין דופק כמעט התעלפתי ...אמרו לי שאולי העובר קטן שאני יבוא עוד שבוע באתי אחרי שבוע עם לחץ דם בשמים ושוב לא היה דופק זה היה שבוע 7-8 בערך מפה הדרך היתה להפלה בלבד זה היה נורא המילים עדיין חקוקות באוזניי זהו אחרי 3 חודשים עברתי שוב החזרת מוקפאים שלא הצליחה ובסוף אוגוסט עברתי הפריה שניה ששוב לא הצליחה אני בדרך לשלישית בשיטת ברטוב ע"י עם ברקוביץ ומקווה לגאולה התפלל טוב טוב ביום כיפור שיגאל אותנו מיסורינו ויביא כבר את הנחמה ...מתפללת בשביל כולנו יונית
 

נוג

New member
מצטרפת חדשה ../images/Emo20.gif

שלום לכולם! גם אני מצטרפת. קצת על עצמי: בת 33 מנסה ומנסה . . . ועדין אין הצלחה. אני מקבלת כיום גונל פ וכריגון ועוברת הזרעות ואחר תמיכה עם כריגון. אחרי שלושה מחזורים רצופים אנחנו החודש נחים. עוד נפגש נוג
 

יעל@

New member
גם אני מתפקדת

אמנם התפקדתי גם היואל, וגם השם שלי עבר מוטציות, מיעל1 ליעליעל ועכשיו יעל@ - מקווה שזה האחרון. אני שוב אספר את סיפורנו כי התקדמנו מאז. אני בת 27 בקרוב, בעלי בן 30. אנחנו נשואים שלוש שנים ומנסים מהיום שהתחתנו. אולי זו נבואה שמגשימה את עצמה אך הייתה לי תחושה שיהיו לנו בעיות. ואכן שחלות פוליצסטיות, וזרע שלא תמיד מדהים באיכותו. מאחוריינו 8 טיפולים באיקקלומין, 4 הזרעות והזרקות, וטיפול כושל ב- IVF ועכשיו אנחנו מתחילים את הבא...
 

מיכל ק-ש

New member
מיכל מתפקדת

אני בת 31, בעלי בן 36. אנחנו ביחד 7 שנים, נשואים 3 שנים ומנסים להכנס להריון במשך שנה ו-7 חודשים. אנחנו מהזוגות שבעייתם מוגדרת כ"אי פריון על רקע לא מוסבר". במשך כשנה ניסינו להתמודד עם ה"רקע הלא מוסבר" הזה באופן טבעי ועם קצת עזרה מצד הרפואה הסינית. אחרי שנה פנינו לטיפולים קונבנציונליים. בינתיים עשינו בסה"כ 2 נסיונות עם איקקלומין, כוריגון ומעקב דם ואולטרסאונד. לפני כחודש וחצי נכנסתי באופן טבעי להריון. דימומים שהתחילו וחשבתי שהם המחזור שהגיע, המשיכו במשך השבועיים של ההריון הקצר הזה. בשל פרוגסטרון ו-E2 נמוכים קיבלתי זריקות ג´סטון וכדורי אסטרופם שלא עזרו ואחרי שבועיים הכל הסתיים. חוויתי את כל תחושות ההריון הפיסיות ש"כתובות בספר"- בחילות, ציצי כואב ועייפות. לשמחתי הגוף התאושש מהר, התנקה מהשאריות בעצמו ולא היה צורך בגרידה. אפילו נזק נפשי לא נותר. רק רצון להרגיש שוב את אותן תחושות פיסיות, אך הפעם למשך 9 חודשים שלמים... החודש אנחנו עולים כיתה וננסה הזרעה. צילום רחם עדיין לא עברתי ובכלל אין לי חשק לבדיקות פולשניות ויש לי תחושה שבאמת הכל בסדר וזה רק עניין של זמן. מקווה שאני לא טועה ושבאמת אין שום בעיה. מאחלת לכולנו הצלחה מהירה. מיכל.
 
למעלה