מי נגד מי
התפקדות בפורום

טביקאט

New member
טביקאט מתפקדת ../images/Emo54.gif

בת 29 עוד מעט, שי בן 31, נשואים 4 שנים ומאושרים... חוץ מהציפיה מורטת העצבים לצאצא זב חוטם. לפני שנתיים החלטנו שזהו. הגיע הזמן לילד קטן. הפסקנו לקחת גלולות ברוב טקס, חגגנו את "תחילת ההורות" - וכלום. אפילו לא מחזור. הרופא קבע שאני פוליציסטית והדרך לאיקאקלומין היתה קצרה. באותה תקופה היינו רגועים, אמרנו "יבוא כשיבוא", לא היינו מודעים לצורך במעקב, לא נבהלנו כשהרופא הוריד/הגדיל את המינון מדי חודש ושכח מה עשינו בחודש שעבר. תרומתו היחידה לנושא ההריון שלי היתה לשאול כל פעם שהגעתי למרפאה "נו, מה יהיה? מתי תהיי בהריון?" שאלות כאלה שמעתי מספיק מקרובי משפחה והחלטתנו לעבור הלאה. עברנו לרופא מומחה. בדיקת זרע לבעלי, סוף סוף (הכל תקין), 6 מחזורי איקאקלומין, שתי הזרעות, ציסטה ענקית בשחלה, הפסקה של חודש עם גלולות, חופשה בראש (אבל לא מהפורום)- והחודש מתחילים זריקות! אז נכון שעוד אין תוצאות, אבל לפחות מרגישים התקדמות בכיוון הנכון! מאמינה שהשנה זה יצליח, ולא רק אצלנו. באותה הזדמנות תודה לכל משתתפות (ומשתתפי) הפורום- העזרה שקיבלתי פה נתנה לי את הכח להתמודד עם כל מה שעברנו! מחזיקה אצבעות לכולן טביקאט
 

רינתילה

New member
רינתילה מתפקדת ../images/Emo39.gif

לא מצאתי, משום מה, את התפקדותי בוואלה, אז אני כותבת מחדש... אני בת 32. אנחנו מנסים להרות מזה 8 שנים (כן!). לפני כ - 7 שנים ערכנו בירורים שמצאו שאני לא מבייצת ולבעלי יש ספירה נמוכה מאוד. התחלנו בטיפולים שכללו איקקלומין ופרוגינון C לי, ותרופות נוגדות דלקת לבעלי - כי חשבו שאולי מצב הזרע מושפע מדלקת כלשהי. בסופו של דבר אני בייצתי, אבל הספירה של בעלי נשארה נמוכה, ולכן הופנינו ישירות ל IVF, עם אפשרות להתחיל ישר במיקרומניפולציה אם המצב יהיה גרוע. באותו זמןכבר חיינו ביחד מספר שנים, אך בעלי לא היה גרוש כי אשתו לשעבר סירבה לתת לו גט. בבית החולים שאלו אותנו למה אין לנו את אותו השם, וכשהתברר להם שבעלי לא גרוש הם אמרו לנו שהם צריכים לברר האם ניתן לטפל בנו. נערך בירור משפטי, והיועץ המשפטי של משרד הבריאות קבע שאסור לטפל בנו. נאמר לנו שגם בתי חולים אחרים לא יטפלו בנו, ולכן לא ניסינו לחפש מקום אחר. הטיפולים נעצרו... לאחר כ - 3 שנים בעלי הצליח להתגרש ונישאנו, אבל אז למדתי לתואר ראשון והחלטנו לדחות את הטיפולים לאחר התואר. כעת אני סטודנטית לתואר שני, ואנחנו מתחילים שוב! עברנו בחודשים האחרונים הרבה תלאות של עיכובים ובירוקרטיות של קופ"ח, אבל אנחנו מקווים שכעת נוכל לצאת שוב לדרך, ולהצליח כמה שיותר מהר - כי כבר אין לנו סבלנות!!! בהצלחה לכולנו! רינת.
 
למעלה