גם אותי הוא נורא ריגש,אבל...(תגיבו)
עשינו מהלך גדול וכואב -ההתנתקות נתנו צ'נס גדול מאד לשלום. כולם כל השנים דיברו על לסיים עם הכיבוש הארור הזה אז הנה... מה עכשיו? הקאסמים התקרבו.... מה העם הפלשטיני הצביע? כ 90 אחוז לחמאס ומה עם ה 10 אחוז? הם הלכו לפת"ח,לא פחות גרוע אני מבין את הרצון לשלום,שלו,שלי...אבל המציאות הרבה יותר קשה ממילים אז לדבר עם סוריה ואז לחזור לגבולות 67? זה מה שנראה לו שימנע מנסראללה לכבוש את חיפה ואת השאר? לא מספיק שהוא הגיע עם הקטיושות שלו עד לבית שלי ומעבר? הבעיה היא גדולה הרבה יותר,זה לא סתם עוד וי עם אצבעות הידיים ושלום...זה מומחים צריכים לשבת ולהחליט מה יהיה טוב למדינה אזרחים היום לא יודעים מה באמת טוב למדינה,ימין,שמאל... צריכים לדעתי להקים וועדה של מומחים ואנשי צבא ,ימין ושמאל ,כולם ביחד,לשבת ולפתור את הבעיות האם ללכת בכח? האם ללכת בהסכמים? כי שום הסכם בין ראשי מדינה לא ימנע את השנאה ואת הפשעים של הקיצונים. אני כבר הפסקתי להיות נאיבי.."פיס" זו רק תקווה וחלום...יהיו ימים קשים,יהיו ימים פחות קשים,אבל בכל ההיסטוריה כולם מנסים להרוג אחד את השני. התורה הרסה הכל,התורה שלהם,שלנו...האנשים המאמינים ,הם מאמינים שהאדמה שלהם..והאלה מאמינים ששלהם,ויש מלחמות. והמצב הרבה יותר מורכב מלבחור אם ללכת בדרך הימין או השמאל. "הנה בא נשיא מצרים,איך שמחתי לקראתו,פירמידות בעיניים..ובליטה במיכנסו...אז אמרתי בוא נשלימה,ונחיה כמו אחים אז הוא אמר קידמה...וכבר שמחתי,אבל אז הוא אמר-רק תצאו מהשטחים" (שיניתי טיפה את המילים) יהיה טוב