אני כבר שעות חופרת באתר הזה ועם כל מה שקראתי בימים האחרונים, את לגמרי צודקת.
הוא ישב ובכה ואמר כמה שהוא אוהב אותי ואני הכל בחייו. אם זה ככה למה הוא משך את זה, למה הוא לא כבר קבע תור ליעוץ, למה הוא משפיל אותי ככה?
אני לא יודעת אם יש בי את האומץ לספר למשפחה.
אני לא יודעת אם יש בי את האומץ לבקש ממנו יעוף.
נראה לי שאני צריכה לקבל עוד כמה בוקסים לפנים לפני שזה יקרה.
קראתי באתר שלך אישה אחרי אשה מספרת על נסיון הגמילה, על הכאב, על המאמץ המשותף ועל הכשלון. שוב ושוב ושוב. הכשלון עד שהחליטו שדי, הן לא יכולות יותר. נדמה לי שרק מנהלת האתר מדווחת על הצלחה של שנתיים בנתיים אף אחת אחרת לא.
אני הכי לא מבינה למה זה קרה לו, לי, לנו.
היתי מוכרת את הבית ומטיסה אותו לקצה העולם אם היתי חושבת שיש מי שירפא אותו. אבל מכל הקריאה בכל מיני אתרים אין. רק הוא יכול לרפא את עצמו.
די, אני רוצה למות.
