כבר התעמקתי בנושא ידידתי.
זה קשקוש מכמה סיבות: בכל ספר עם מספר אותיות זהה ניתן למצוא כמעט כל דבר. המבחן היחיד שאמור להוכיח שהתנ"ך הוא מיוחד בעניין הוא מבחן "מובהקות סטטיסטית"-אם ביטוי מסויים מופיע הרבה יותר פעמים ממה שהוא אמור להופיע. אבל מתעוררות כמה בעיות: ישנם המון דילוגים בתנ"ך בעלי מובהקות סטטיסטית מדהימה ש"מוכיחים" שהדת הנוצרית\ראשלית\מוסלמית וכו' היא הדת הנכונה. יש המון דילוגים בעלי מובהקות סטטיסטית ש"מוכיחים" שאלוהים לא קיים. כל אחד יכול למצוא כל דבר בעל מובהקות סטטיסטית. איך זה? נגיד ואת רוצה למצוא אירוע מסויים בדילוגים, נגיד "גירוש עראפת"(בהנחה שעראפת יגורש בעתיד) אז את יכולה לכתוב "גירוש עראפת"-לא מצאת מובהקות סטטיסטית? את יכולה לכתוב "סילוק עראפת" לא מצאת? כתבי "גירוש עאראפת" עדיין לא? "סילוק עארפת"-אפשר לשחק עם המילים עם שמגיעים לתוצאות הרצויות, ואת זה אפשר לעשות עם כל ספר. הדילוגים הם זילות התנ"ך(סתם לידיעתך, מי שהתחיל עם כל עניין הדילוגים היו מסיונרים נוצרים), פרופ' ויצטום וחבריו זכו בפרס איג-נובל(איג מלשון Ignorant, אני סומך עליך שאת יודעת את המשמעות
) בשנת 1997 על פרסום הספר שעסק בדילוגים, 55 פרופסורים למתמטיקה(חלקם דתיים) חתמו על הצהרה שאין ממש בדילוגים, ויש רוב עצום בקהילה המדעית לפסילת הדילוגים מכל וכל. וזה רק על קצה המזלג...