הרשה לי לספר לך סיפור על גברים
מזדקנים ואהבות נעוריהם, שאלמלא קרה באמת הייתי חושבת אותו למומצא: הלך לו זוג מבוגר (שהם במקרה הורי) לקופת חולים בחולון, לבדיקת רופא שהתור לה נקבע מזה ימים רבים מראש. והתור התארך והם ישבו על הספסל, וחיכו בהתחלה בסבלנות, ואחר כך בסבלנות קטנה יותר. לפתע הגיחה גברת בת גילם וביקשה להיכנס בתור לפניהם רק למרשם ושאלה. ,"גברת", אמר לה הגבר המבוגר, שהוא אבי, "זה לא מקובל אנחנו מחכים המון זמן בתור תקבעי לך תור מראש", "אדוני, מה אכפת לך רק שאלה, זה בכלל לא בעיה", וככה הלכו להם הטונים וגבהו, עד שהגברת והאדון (הלא הוא אבי) התיישבו כל אחד משני צידי הדלת וחיכו לפתיחתה על מנת להסתער עליה ולכבוש את התור אצל הרופא. בנתיים הגברת אמרה משהו בקול לבעלה, והסתבר שהיא בדיוק מקריית חיים, והווה ידוע לכל קוראי פורום זה שאבי הוא מהעיר השכנה קריית ביאליק. פנתה אליה אימי ושאלה, "את מקריית חיים? את יודעת, בעלי מקריית ביאליק". "אני", אמרה הגברת "מכירה רק בחור אחד מקרית ביאליק, שהיה חבר שלי פעם, וקוראים לו צבי". "גברת" אמרה לה אמא שלי, "הריהו לפנייך. החבר שלך מהתיכון הוא בעלי". "אתה צבי?" פנתה הגברת לאבא שלי, ששתי דקות קודם לכן היתה מוכנה להחטיף לו מכות בקרב על התור,. "אני נחמה". "אבל נחמה" אמר לה אבי" איפה הצמה הבלונדינית שלך.... ?" ומיותר לציין שאחרי זה לשניהם כבר לא היה חשוב התור, אמא שלי ובעלה נכנסו ביחד לרופא, ושניהם ישבו על הספסל ליד הדלת והחליפו חוויות... ואם אני לא טועה נעם שמע איתי את הסיפור הזה במפגש המשפחות שלנו.
