רצוי להיות, קודם כל.
אחר כך לקרוא לזה בשמות. האדם מולי לא יודע מה זה חיים ולא יודע מה זה חופש. הוא צריך כסף. לא משנה איך כי הוא כלוא בחוסר מודעות במטריקס. אין לי מתודולוגיה, מתודולוגיה מרמזת על תבנית , תגובה מובנית מראש. יש לנו כבר מספיק מתודולוגיות ומספיק אנשים שכתבו על אנטי-מתודולוגיות , ומתודולוגיה של תיקון של מתודולוגיות. יש לי שאלה, אתה רוצה להלחם בסרטן? או להבין מה גורם לו ובכך להתחיל לרפא ולהסיר אותו, מבלי ששום זיהום יתפשט או סיבוך יתרחש. לתהות בשבילי זה לא להגיד כן או לא , אלא להטיל ספק. להתמודד ישירות עם המצב הקיים ללא אסקפיזם ומתוך מודעות מלאה. אני לא יודע מה יקרה מחר ואני לא בטוח מה השגתי עד כה, אם יש דבר אחד שאני בטוח בו הוא שהרגע הזה הוא היחיד שקובע ומחליט כיצד אני אגיב למה שיקרה לי עוד שניה, וכיצד אני אשתמש עם הידע שנאסף בי עד כה. אי אפשר לעזור לבני אדם מושלמים , כי הם לא צריכים עזרה. בן אדם שלא מודע לכך שהוא אנוכי(בן אדם מושלם) ימשיך להיות אנוכי. אנשים הם אנוכיים , צבועים , בעלי סטנדרט כפול ונטיה לאלימות - כל זה טבעי במונחים פזיולוגים ופסיכולוגים כל עוד לא קיימת מודעות ויש התעלמות וחוסר אכפתיות, תשומת לב - Ignorance. קראתי אפוריזם בויקידפיה לא מזמן שאומר, You can fix ignorance but you can't fix Stupid הבעיה היא להלחם במשהו . לחימה זו גוררת גם לחימה בכל ה"משוכנעים" שיקחו את זה אישית שאתה לא אוהב את המפית היפה שהם קנו היום ב19 שקל תשעים ועמלו עבור הכסף הזה קשה והם יכולים לאבד אותו בקלות ללא מקום עבודה וללא בטחון מדיני, כלכלי ורפואי. במילים אחרות, "אם אני לא אעבוד, לא יהיה לי כסף ואז אני אמות". לכל בן אדם יש חופש, אבל חופש לא יכול להתקיים לצד פחד. לכל בן אדם יש פחד. כל עוד הוא לא נעשה מודע לפחדים ולמגבלות שלו - הוא חסר ערך. כלומר חלק מצירי המכונה, המטריקס. !Tyler Durden: Fuck damnation, man! Fuck redemption! We are God's unwanted children? So be it !Narrator: OK. Give me some water ...Tyler Durden: Listen, you can run water over your hand and make it worse or [shouts] .Tyler Durden: look at me... or you can use vinegar and neutralize the burn !*Narrator: Please let me have it... *Please Tyler Durden: First you have to give up, first you have to *know*... not fear... *know*... that someday you're gonna die. או כפי שזה מופיע בשיר הסרט , You have to give up, you have to give up You have to realize that someday you will die Until you know that, you are useless (Dust Brothers - This is your life) עכשיו, מודעות אינטלקטואלית לדבר איננה מודעות אמיתית. בן אדם שתדבר אליו ויסכים איתך ויתמוך במה שאתה מאמין ויודע את מה שאתה יודע יכול לעשות את כל זה ועדיין לדחות את ההתמודדות הזו. הוא זוכר את מה שאתה זוכר- מילים , תבניות קונספטים. מתודולוגיות ,מערכות מוסר, חוקים על הנייר. הוא לא מתמודד עם הכאב, חוסר האונים , חוסר הבטחון, אי הנוחות - פנים מול פנים. זאת צביעות. להגיד כן, להאמין במשהו אחד, ואז לעשות את ההפך. שמגיע רגע האמת , לבחור במה שנוח- ולא במה ש"ההגיון" שהוא טיפח כל כך יפה , הורה לו לעשות. תציץ בספרות אקזיסטנציאליסטית , פילוסופיה אקזיסטנציאליסטית , הם מדברים רק על ההתמודדות הזו. אבל הם לא נותרים פתרון. אני פונה אל ספרות שכן מציעה פתרון. וזה עובד. זה משלים את מה שהיה חסר עד כה.