מסכנות שלי, אני באמת מרחמת עליכן.

[gertrude]

../images/Emo39.gif../images/Emo141.gif (לחבובניק כמובן)

 

[QueenOfMagic]

הייתי חייבת להגיב

על העול של - לחבק ילד ולא להחזיר אותו להוריו המקוריים עושים לי בחילה. אני אוהבת להיות לבד ויש לי חבר כבר 3 וחצי שנים והוא ילד בעצמו אז אני לא צריכה ילד ממנו או בכלל ילד משלי. וכל העול של - לשמוע אותו צורח בלילה לנקות לו את החרא לא עושה לי את זה. אני מעדיפה את החתולות שלי שהן בשבילי כמו ילדות. אני נותנת להן אהבה ללא גבולות בדיוק כמו שאמא תתן לילד.. אני רק לא מבינה לפעמים את הסבלנות שיש לאנשים לילדים קטנים ומגעילים. תינוקות דוחים אותי... אני אוהבת ילדים מעל גיל 4...לכן אימוץ כשיבוא היום יהיה הדבר הכי מתאים. אם טוב לך ההשחטה שעשית לגופך והטראומה שהעברת את גופך..מי אני שאגיד לך שאת טועה..אני לא מרגישה רע וגם את לא..

 

[sipor]

היא בת 21 , תני לה לגדול.

היא בעצמה ילדה, למה שתלווה עכשיו חתולות או ילדים לכיתה א', בשלב הזה של חייה באמת מגיע לה לחיות ובגדול... מקווה שתתבגרי תרצי כן ללוות ילדים לכיתה א', ולשמוע את המילה הענקית הזאת - אמא, מלאה רגש של אהבה. בנתיים תעשי חיים באמת מגיע לך. את צעירה וילדה בעצמך. ובכלל יפה שבגיל כזה את מחוייבת לחתולים זה משהו שבגילך גם לא הייתי מוכנה לעשות.

 

[מרי טיטפר]

אני התבגרתי, אבל אני עדין חושבת

שלהביא ילדים זה ממש ממש לא חובה. כל אחד יכול למצוא לו בחיים את הדבר שממלא אותו. אם יש לך יכולת נתינה כה רבה, למה שלא תתני לאדם שכבר נולד וכה זקוק לעזרתך?

 

[פשטידת תירס]

אין לי דבר נגד אנשים שלא רוצות

לחוות אמהות. אבל אולי מספיק להשוות בין ילדים לחתולים וכלבים? זה כ"כ לא נכון וזה מטופש וילדותי. מה הקשר? איך אשפר להשוות גידול ילדים (לי יש 2, אחד מאומץ) לגידול של בעל חיים?! ממש לא מבינה, זה מחשבה שמתאימה לילדים בני 4.

 

[רווינסרה]

יקירה אבל זה העניין

כותבות ההודעות הן ילדות. חבל על הדיון. אין לנו מה לעשות?

 

[פשטידת תירס]

זה באמת ילדותי ההשוואה הזו

זה מה שמראה על חוסר בשלות להביא ילדים, ההשוואה הדיבילית הזו בין גידול ילד לגידול חתול. אחותי בת 28 וילדה את הילד הראשון שלה לפני חודש. לפני 4 חודשים היא אמרה: "בעלי יהיה אבא טוב, הוא יודע לטפל בחתול שלנו נפלא". ממש התרגזתי מהאימרה הזו. טמטום. הלוואי ולגדל ילדים היה כ"כ קל כמו לגדל חתול...

 

[גין דו]

מי את שתקבעי בשבילן מה טוב להן?

אני לא יודעת עדיין אם אני רוצה ילדים. ככל הנראה את רוצה ילדים, ואולי כבר יש לך ילדים. אני מקווה שתהיי מאוד מאושרת עם המשפחה שלך. וכפי שאת תהיי מאושרת בדרך חיים שאת בחרת, הן יהיו מאושרות עם דרך החיים שהן תבחרנה!

 

[ליטל ו]

תודה

 

[דנטל]

../images/Emo5.gif את המסכנה

כי את לא מסוגלת להבין מעבר לראיה הצרה שלך שמושתתת בעיקר על נורמות. (המחשבה שמישהו אי פעם יקרא לי "אמא" מחרידה אותי עד עמקי נשמתי)

 

[ailag]

מסכנה שכמוך

החיים שלך מוגבלים טכנית ע"י הילד, ואם את לא אמא מושלמת (לא, אמהות טובה זה לא מולד - הרבה מההורים לא טובים) הילד שלך ידפק. אגב, הרבה אנשים נהדרים פשוט לא יהיו טובים בלהיות הורים, וזה בסדר - גם לא כולם טובים בפיזיקה או בספרות. חבל שאת הולכת על מה שלימדו אותך בגיל 5 ("אני אמצא את הנסיך שלי ויהיו לנו הרבה ילדים קטנים") במקום לחשוב בצורה עצמאית. בגלל שלא נימקת את עצמך בשום דבר מלבד קיטש אניח שאת טרולית, ולכן לא אענה לתגובה שלא תהיה מנומקת - לפי ההגיון, לא לפי רחשי הלב שלך. כי רחשי הלב שלך קובעים שה"צורך" של אשה לשמוע ילד קורא לה אמא גובר על טובת הילד, למשל. ולא, הנימוק של "לא ישארו אנשים כי אף אחד לא ילד" לא מספיק, כרגע אוכלוסית העולם במגמת גדילה, לקראת פיצוץ אוכלוסין. יש צורך בפיקוח על ילודה.

 

[גברברת]

מצרפת שרשור מהפורום שלי מלפני

כמעט שנה בדיוק בנושא הזה... דעתי כמובן וכאמור מאוד תואמת את הפורום.

 

[ליטל ו]

ואת מוצאת לנכון לספר לנו על זה-למה?

משהו אומר לי שאילו באמת היה לך אכפת או שהיית מרגישה משהו מלבד מאויימת, הטון שלך היה שונה. אם אני טועה - תודה, אבל באמת שאין צורך ברחמים.

 

[danagal]

אני אמנם אמא אבל ממש לא מבינה את

ההודעה שלך - למה מרחמת? איך הבחירה של אחרות קשורה לשלך? למה היא טובה פחות משלך? כל הכבוד לנשות הפורום שאתן הולכות בדרך שלכן - אל תתיחסו לאנשים קטנים שחושבים שהם יודעים הכל! דנה

 

[ליטל ו]

ותודה

גם לך

 

[לישי בת]

עוד תגובה עצובה

אני קוראת את הכתוב פה. אני לא חושבת שיש למישהו לשפוט אתכם. אני במקרה אישה שרצתה בכל רמ"ח איבריה להביא אוצרות לעולם. שאוכל לתת ללא גבולות. לא הצליחה במשימה ונאלצתי לעבור הפריות רבות. עברתי כל אחת בגבורה ולו בכדי לחוש את תחושת העולם של לאחוז בידיי את קסם הייקום. אני רק יכולה לשתף ולומר , ושוב, מבלי לשפוט. זכותכן לעשות כרצונכן בגופכן. הכמיהה לילד היא בעוריקנו, בליבנו, הרצון העז של הענקה אינסופית. אם אין לכן את כל הרצונות הללו, אזי תמצאו אושר במקומות אחרים ןחסרי משמעות לטווח הרחוק. להזדקן ולמות לבד. תארו לכן איזו תחושת בדידות היא זו. אבל....... זוהי החלטה שלכן ואני רק יכולה לשבת מהצד, במקום האושר הפרטי שלי, כמו שלכן יש את הפינות הפרטיות שלה ולאחל לכן כל טוב.

 

[ליטל ו]

ראי תשובות במאמרי הפורום.