מעוף בכל זאת יש סיפור היום
אתמול עזבנו את העבודה מאוד מוקדם לפני הצהרים כדי לנסוע לטכס סיום קורס המכים של הבת. נסענו אני ועלמתי היפה והמתוקה וכמובן הילדים המקסימים כשלוש שעות נסיעה בחום האיום בצהרים כדי להגיע לטכס בשעה חמש (17:00) הגענו קצת אחרי השעה 16:30 ובחנייה רץ אילנו הבן אח של החיילת וצעק אבא אבא והצתרף אילנו בהליכה קרבית לתוך הבסיס, כאשר התקרבנו ראינו את בתי עומדת מחכה, אמרתי לעצמי איזה כיף והיא שראתה אותנו אמרה היי הנה אבא שלי ובאה לקראתינו חבוק קצר והיי ומיד אמרה לנו לכו לרחבה יש שם ספסלים ותשבו שם מה כבר הרי רק הגענו אמרנו לה שאנחנו ולכים לשקם לשתות והיא הצביע על הכיוון הסתכלתי לאחור וראיתי את הגרגמלה וחבר של הבת ועוד חברה שלה מתקרבים ואז הלכנו לשקם. קנינו שתייה וראיתי שאת הגרגמלית חיא לא שולחת מיד לשבת בספסלים הקרביים אבל מי שהפתיע זה הבן שכל הזמן נצמד אילנוץ הלכנו לבסוף לשבת תפסנו מקום טוב אז התחיל הטקס צילמנו תמונות היה קצר ולאחר שהסתיים התקרבנו אל הבת שהייתה עם אמא שלה והנספחים עמדנו בצד ואז נגשה אילנו ושאלנו אותה מה קורה עכשין ואז אמרה לנו זהו נגמר עכשיו מתפזרים, שאלנו אותה מה זאת אומרת והיא אמרה זהו הולכים הביתה. אני הייתי בהלם מוחלט, לא טוטלי פשוט לא האמנתי למשמע אוזני נסענו למעלה משלוש שעות בשביל 20 דקות ואז אמרנו לבת שנחנו הולכים לשבת על הדשא וראינו שבאת הכינו לכל האורחים שולחנות עמוסים שתיה חמה עוגות פירות הלכנו וישבנו לנו על הדשא והיא כמובן חזרה לאמא שלה ולקחה את כולם לשולחנות ואנחנו ישבנו בצד כמו זרים. פשוט ניסתה לנפנף אותנו משם הרגישה לחוצה כאילו אנחנו מצורעים לאחר מכן ניגשה אילנו ועלמתי אמרה לה את לא צריכה להיות נבוכה זה בסדר אנחנו מבינים והיא פשוט אמרה לא רק באתי להגיד שלום כי אתם הולכים הולכים? מי אמר שאנחנו הולכים ועלמתי שאלה אותה מה עם חבר שלה אולי תכירי לנו אותו והיא אמרה בסדר נגשה לגרגמלית והחבורה ולא אמרה לו דבר ורק הבן כל הזמן היה לידינו לדעתי הרגיש לא נעים. לאחר מכן נגשה אילנו אם אנחנו רוצים לבוא להרצהה באודיטוריום אבל לפי הסגנון ציפתה שנגיד לא ונתנו לה את מבוקשה והם הלכו והבן לא רצה ללכת ונשאר איתנו. במשך כ 10 דקות צלצלו איליו איזה 70 פעם שיבוא איתם עד שהתיאש והלך אילהם
אתמול עזבנו את העבודה מאוד מוקדם לפני הצהרים כדי לנסוע לטכס סיום קורס המכים של הבת. נסענו אני ועלמתי היפה והמתוקה וכמובן הילדים המקסימים כשלוש שעות נסיעה בחום האיום בצהרים כדי להגיע לטכס בשעה חמש (17:00) הגענו קצת אחרי השעה 16:30 ובחנייה רץ אילנו הבן אח של החיילת וצעק אבא אבא והצתרף אילנו בהליכה קרבית לתוך הבסיס, כאשר התקרבנו ראינו את בתי עומדת מחכה, אמרתי לעצמי איזה כיף והיא שראתה אותנו אמרה היי הנה אבא שלי ובאה לקראתינו חבוק קצר והיי ומיד אמרה לנו לכו לרחבה יש שם ספסלים ותשבו שם מה כבר הרי רק הגענו אמרנו לה שאנחנו ולכים לשקם לשתות והיא הצביע על הכיוון הסתכלתי לאחור וראיתי את הגרגמלה וחבר של הבת ועוד חברה שלה מתקרבים ואז הלכנו לשקם. קנינו שתייה וראיתי שאת הגרגמלית חיא לא שולחת מיד לשבת בספסלים הקרביים אבל מי שהפתיע זה הבן שכל הזמן נצמד אילנוץ הלכנו לבסוף לשבת תפסנו מקום טוב אז התחיל הטקס צילמנו תמונות היה קצר ולאחר שהסתיים התקרבנו אל הבת שהייתה עם אמא שלה והנספחים עמדנו בצד ואז נגשה אילנו ושאלנו אותה מה קורה עכשין ואז אמרה לנו זהו נגמר עכשיו מתפזרים, שאלנו אותה מה זאת אומרת והיא אמרה זהו הולכים הביתה. אני הייתי בהלם מוחלט, לא טוטלי פשוט לא האמנתי למשמע אוזני נסענו למעלה משלוש שעות בשביל 20 דקות ואז אמרנו לבת שנחנו הולכים לשבת על הדשא וראינו שבאת הכינו לכל האורחים שולחנות עמוסים שתיה חמה עוגות פירות הלכנו וישבנו לנו על הדשא והיא כמובן חזרה לאמא שלה ולקחה את כולם לשולחנות ואנחנו ישבנו בצד כמו זרים. פשוט ניסתה לנפנף אותנו משם הרגישה לחוצה כאילו אנחנו מצורעים לאחר מכן ניגשה אילנו ועלמתי אמרה לה את לא צריכה להיות נבוכה זה בסדר אנחנו מבינים והיא פשוט אמרה לא רק באתי להגיד שלום כי אתם הולכים הולכים? מי אמר שאנחנו הולכים ועלמתי שאלה אותה מה עם חבר שלה אולי תכירי לנו אותו והיא אמרה בסדר נגשה לגרגמלית והחבורה ולא אמרה לו דבר ורק הבן כל הזמן היה לידינו לדעתי הרגיש לא נעים. לאחר מכן נגשה אילנו אם אנחנו רוצים לבוא להרצהה באודיטוריום אבל לפי הסגנון ציפתה שנגיד לא ונתנו לה את מבוקשה והם הלכו והבן לא רצה ללכת ונשאר איתנו. במשך כ 10 דקות צלצלו איליו איזה 70 פעם שיבוא איתם עד שהתיאש והלך אילהם
