מעוף בכל זאת יש סיפור היום

[אסתיהאחד]

מצטערת

אך לא מאמינה שרק האמא אשמה.זו נדנדה בשניים.תשאלו גם את עצמכם איפה אתם תורמים לאוירה ולקושי הזה

 

[blonda3]

גם לי יש הרגשה כמו לאסתי

שיש דברים שהמורכב אינו מודע אליהם...... שהוא עשה או עושה.... כי באמת לטנגו צריך שניים. ואני מכירה את הסיטואציות הללו מהצד השני כך שאני יודעת שאין כזה דבר שצד אחד תמיד הלא בסדר וצד שני תמיד צודק.

 

[noamic]

את פשוט נפלאה, עכשיו -

רק תדאגי שמורכב גם יראה כך את הדברים ולא יפגע כל כך. סה"כ חבל גם עליו שהוא כל כך כואב, אבל אם יבין את המהות אז אולי גם כאבו יפחת והוא יהיה פחות פגוע.

 

[אסתיהאחד]

נוח להאשים את הילדה

אבל אם היא עדיין בגילה מתנהגת כך זאת תעודת עניות למבוגרים שבחייה שלא השכילו להתעלות ולהביא את יחסיהם לטובת הילדים לרמה סבירה של כבוד הדדי בינהם. איך אתם הגבתם כשראיתם את אמא שלה?האם אמרתם לה שלום?האם בכלל אתם מתיחסים בכבוד לאמא כשהיא מדברת עליה או מתיחסת לגביה. כאמור זה סמפטום למכלול היחסים העכורים בין האם לאב

 

[maof]

אסתי ממש לא .........

אין כאן עינין של אשמה..... זה לא בית המשפט....ולא מחפשים אשמים אבל כהורה שיש לו ילד בוגר הייתי מצפה מהבן/בת שלי לדעה עצמית למרות שאני יודע שהאמא משפיעה ולא כל ילד שגדול בגיל...מגיע לבגרות נפשית אז היכן את רואה אשמים ?? ואם יש לך יסורי מצפון שלא שימשת דוגמא טובה עבור הילדים שלך .....אנחנו מוכנים לישמוע אבל למה את חושבת שגם לאחרים יש יסורי מצפון?? מעוף

 

[יונה לבנה 1]

גןם אני חושבת כמו מעוף

אין כאן עניין של אשמה יש כאן כאב גדול שאם לא מוותרים אפשר להצליח לשנות.

 

[אסתיהאחד]

אני שמשתי ומשמשת

דוגמא טובה ליילדי ואין לי שום צורך ברגשי אשמה

 

[יונה לבנה 1]

אסתי אחת

נכנסתי לרגע ועדיין לא סיימתי לקרוא אסתי ממתי את מחלקת תעודות הצטיינות? לפעמים נסיבות החיים לוקחות ומביאות אותנו למקומות שאנחנו הכי פחות רוצים להגיע ולגעת......מכירה?ולא תמיד כי לא איכפת לנו או כי רצינו להרע לעצמנו או לקרובנו.(במקרה הזה ילדנו) אסתי, מורכב הוציא מנשמתו זעקת כאב ,לא בכדי שתתני לו ציונים או תשאירי אותו כיתה. אמנם אני חושבת שמכאן הדרך יכולה להיות קלה יותר ע"י ההבנה של מה שקרה בארוע,אך מכאן ועד לשפוט לבקר או לחלק ציונים קטונתי ......

 

[אסתיהאחד]

היא גילתה לויאליות לאמא שלה

וחוץ מזה תבדקו את עצמכם ביחסים איתה לאורך כל הדרך.מה שראיתם זה שיקוף היחסים בינכם עין בעין

 

[blonda3]

אני חושבת שאתם טועים לגבי האמא

שלה. קראתי. אני מכירה מקרוב מצבים כאלו, לכאן ולכאן. הילדה בחרה באמא שלה. היא יודעת בדיוק מה אתם חושבים על אמא שלה. היא יודעת שלא יכלה לשבת במחיצת כולכם ביחד. פיזית היא לא יכלה לחצות את עצמה לשניים- לו יכלה-היתה עושה זאת. אז נכון-עשיתם דרך מאד ארוכה בשביל 20 דקות..... נכון-זה באמת מתסכל ופוגע מה שקרה שם אבל-כנראה שזה מה שהבת מרגישה. אנחנו פה מעולם לא שמענו את הצד של האמא-נכון? רק שמענו השמצות וגידופים וביקורת עליה. אז אולי היא לא כזאת נוראית כפי שאתם מנסים להציג אותה כי אילו היתה אמא כזאת איומה-הבת לא היתה הולכת איתה, לא היתה נשארת איתה רגע וגם לא היתה רוצה שהיא בכלל תבוא לטכס שלה. תראו-אני הייתי בשני הצדדים. אצלי היו גם פעמים שהילדים שלי הלכו עם אבא ואשתו. אז אני השמצתי אותה בגלל זה? טענתי שהאבא מסיט אותם נגדי בגלל זה?או ששתקתי והבנתי שזאת הבחירה שלהם באותו רגע- ושהם לא יכולים לחצות את עצמם לשניים.ובטח שהם ואני לא יכולים להיות אתם ביחד.... אתם יכולים רק ללמוד לקח מהמקרה הזה ולהתחיל לחפש-איפה טעיתם, איפה אתם-לא בסדר, הכי קל זה להעביר ביקורת ולהשמיץ. והילד?מסכן-גם הוא נקרע בין שניכם. לדעתי-אתם הבעייה-לא הם.

 

[blonda3]

תיקון-לגבי "אתם הבעייה"

שורה תחתונה-המצב בעייתי,הפתרון קשה. וזה אחרי שקראתי את תאורי הזוועה של עלמה על המפלצת..... מקווה שתצליחו למצוא דרך לפתור את הבעיות.

 

[יונה לבנה 1]

מורכב יקר

זה נורא עצוב,אך זה המחיר שכולם משלמים על היחסים הלא ברורים והמרוחקים,כולם הרגישו אי נוחות והילדים הסתובבו במעגלים מבלי להרגיש נוח. מורכב שאלה לי אליך,כתבת את הסיפור כסיפור,אך מה אתה מרגיש? לדעתי היה ניתן למנוע את המצוקה שהילדים עברו והרגישו,אני חושבת שהיה מקום להקל עליהם ולהתקרב לאמם ולהיות יחד.להקדיש ערב לטובת הילדים ,להתגבר על הכעסים ,ועל האגו ולתת לכולם להרגיש נוח.

 

[מורכב]

זה לא יקרא עד יום מותי

 

[maof]

אני קורא את ההיתרחשיות ..והרגשות

ואני אומר לעצמי ......... כן מכיר את ההרגשה שברגע מסוים אני רוצה להיות רחוק מהמקום שאני נימצא בו להיתרחק מהמקום שאני לא רצוי השאלה שמיתרוצצת במוחי ..... למה הם מיתנהגים כלפי בצורה כזאת??? הם כבר ילדים גדולים ...ויש להם את היכולת להבין ולהחליט לבד ברגע של כעס ותיסכול אני אומר לעצמי לא רץ אחריהם יותר ....לא מיתחנף יותר הם ילדים גדולים וזאת הבעיה שלהם אבל אחרי שאני מצליח להרגע ולעשות סדר במחשבות אני אומר לעצמי ראבקקקקקקקק אמא שלהם שיגעה אותי 18 שנה עד שהצלחתי לומר די והיום מהמקום שאני נימצא בו קל לי לומר להם אתם לא רואים שמוליכים אותכם שולל ומשפיעים עליכם אני מאמין שהזמן יעשה את שלו והם יפקחו עינים ויבינו את הדברים והכל יחזור חזרה לאמא שלהם כבומרנג ענק הם יבינו שהיא עשתה עכל בכדי להרחיק אותם ממך כבר היום אני שומע על מריבות בין הבת שלי ואמא שלה מספרים לי על זה שהיא מחזירה לאמא שלה (בקללות או בפליקים) אני לא יודע עדין אם אני צריך לומר משהו לבת שלי על הנושא...... אני לא יודע אם אני צריך לומר לאמא שלה "בישלת את הדיסה תוכלי אותה" אני יודע שיבוא הזמן הנכון אלוהים ינחה אותי לדרך הנכונה ....ולתגובה המתאימה אל תישבר מורכב זה כואב אבל הכל עינין של זמן מעוף

 

[אסתיהאחד]

אם הבת שלך מחזירה

לאאמא שלה זה סימן ששניכם לא השכלתם לטובת הילדים להתעלות על עצמכם.כדאי שבימקום שתאחל לבת שלך לקום על אמה ולנקום את נקמתך למעשה שתגיע לבשלות מספיק טובה כדי לאהב את שניכם בלי תסכולים

 

[maof]

אסתי אני קורא אותך ולא מאמין

יש פשוט שני אפשרויות...... אפשרות אחת שאני כותב דברים הפוכים ממה שאני מיתכוון לכתוב..... אפשרות שניה שאת לא מבינה את הנכתב ולכן את גם לא קוראת את מה שאת כותבת.... תנסי להצביע לי היכן כתבתי שאני מנחה את הבת שלי לענות ולהחזיר לאמא שלה והיכן כתוב שאני מחפש אדם שינקום גב' אסתי היקרה זכות לשפוט ולהעניש אחרים היא בידיו של בורא עולם מעוף

 

[b4icu]

באמת../images/Emo35.gif

שלום לך מורכב יקר תרשה לי להביע אמפטיה לסיפורך. ראיתי את עצמי גם בצד שלך וגם בצד של גרגמלית. ראיתי גם את הברבור (ה) שלי במצב של בתך. ולא עוד... אני אנסה לתת לך כיוון ראיה נוכך אמירתך המאוד קשה "זה לא יקרא עד יום מותי". קח אוויר ותנסה להכנס ל-"ראש" שלי. באמירה שלך, אתה מרוויח משהו ומפסיד משהו: הרווח: אתה צודק! ההפסד: המון...מע' יחסים טובה עם הבת, המשפחה המורחבת, הרגשה רעה, תסכול, אירועים עתידיים (קורס קצינים מי יודע) ועוד. זה לא שווה (ההפסד את הרווח! אף פעם... אבל קשה לנו לצאת מהפינה שלנו (זה לא יקרא עד יום מותי) בוא נדבר על היום הזה. (זה יהיה קשה, בוטא אבל חיוני!) יום אחד תמות. יזרקו אותך לבור, ישפכו אפר על פרצופך ותעלם לנצח. דור או שתיים אחרי, תשאר מצבה מיותמת שאיש לא יכיר את זה שנטמן תחתה. אז מה כל החיים המסריחים שיש לך פה שווים? והתשובה היא (לא נתנה על ידי גדולי הפילוסופים בכל הזמנים), שאת המשמעות לחיים שלך אתה בעצם נותן ובוחר. היום בחרת להיות צודק! ולהפסיד. יכולת להיות אדם בלתי רגיל ולהתעלות, לגשת לקבוצה השניה, ולחבק במילים, להגיד לילדה כמה שאתה גאה בה, שאתה אוהב אותה (בלי שום קשר לתגובות שלה, כי מה שחשוב זה מה אתה מרגיש וחווה) ולא לוקח ללב כלום. היית נותן נשיקה לגרגמלית שלך ואומר לה כמה אתה שמח וגאה בילדה. היית יוצא גדול, מרגיש גדול והם היו נותרים במחשבה שאולי זו הדרך... כי מול טוב, אהבה, פרגון, חיוך, חיבוק אי אפשר לעמוד. קסמם שובה. יום נפלא לך וסליחה אם הגזמתי כדי לנסות והביא אותך לחשוב קצת אחרת... האמן לי זה עובד נפלא. בחיוך ונשיקה תסיג בחיים פי 10 ממכות וצעקות.

 

[yaeli4]

ביפור, מורכב לא צועק ולא מכה.

הוא כואב. והכאב שלו עמוק וצרוב-שנים ארוכות. לא תמיד אנחנו יכולים לספוג סטירה ולהגיש את הלחי השנייה. ויש לי גם עוד סוד קטן בשבילך, בעוד דור או שניים, גם אתה, גם אני וגם כולנו, נישאר מצבה מיותמת שאיש לא יכיר את זה שנטמן תחתיה. החיים חשובים יותר מהמצבות שתחתיהן ניטמן. אנחנו צריכים לחיות חיי אור ואהבה ושלווה ולא חיים מלאי ויתור שנובע מתסכול (בשונה מוויתורים שאנחנו עושים בגלל שאנו אוהבים וחיים חיי שיוויון עם זה שאנו מוותרים לו) החוויה שמורכב מתאר מוכרת מאוד. הילדים האלה שגדלים עם אימהות מסיתות ומרירות, לא רק ילדיו של מורכב כמובן, הם ילדים שנעים כל הזמן על הרצף של לרַצות ולפייס את האם המרירה והכועסת. הרי היא לא יכולה להראות שהיא אוהבת יותר מדי את אבא ואשתו וילדיהם.... אחרת תחטוף כבר דלי של קיתונות על הראש... אני מבינה את מורכב. זה כבד. זה כואב ואני מאושרת שטוב לו היום במשפחתו התומכת והחדשה. לעומת זאת, ילדים לא זורקים לפח... כמו שאומרים, ולכן אין לי ספק שהוא אוהב את ילדיו הגדולים מפרק א' וכואב לו כאב רב לאן שהגיעו ביחס שלהם אליו. ולגבי התגובה של היונה, ותגובתו של מורכב אליה - "זה לא יקרה עד יום מותי." יש דברים שלא שוכחים לעולם. יש כאב ויגון וצער שלא נמחק לנצח. ואני, כמו מורכב, לא הייתי עושה שום איחוד לצורך הילדים ביום כזה ולא בשום יום אחר. אפשר לשמור על כבוד לזולת, להנהן לשלום במנוד ראש ולא צריך להתאחד ולגשת ולעמוד יחד, אם לא מסוגלים לזה. ולך מורכב יקר, מאחלת לך ימים טובים יותר ומעיקים פחות. וד"ש ונשיקות לעלמתך האצילה.

 

[b4icu]

YYY ../images/Emo176.gif

יעל הכוונה לצועק ומכה היא תאורית ולא מעשית. אל לך לקחת את המילים כמובנן. ולמה לי אין לך ברכות ונשיקות

 

[yaeli4]

ביפור, לרגע לא חשבתי

שהתכוונת באופן מעשי לצעקות ומכות... היה לי ברור שאתה מתכוון באופן מטאפורי ודווקא אני הסברתי לך, שמורכב כואב. דווקא כאב שקט ביותר. ולא כאב צעקני וכעוס כלפי חוץ. ולגבי הברכות והנשיקות... אני לא מחלקת ברכות ונשיקות לכל אחד. מה לעשות. אני אנטיפטית.