האק, מצאתי! כבר יש פסק דין שביטל את התקנה הזא
הזאת מכיוון שהתקנה סותרת את אחד הסעיפים בחוק היסוד - כבוד האדם וחירותו.
על כן, בפסיקה זו נקבע כי קביעה זו של פיצוי בגין איחור רכבת רק לאחר 30 דקות הינה בטלה עקב הסתירה שהוצגה לעיל.
זכרתי שקראתי את זה איפשהו לפני כמה שנים, לא זכרתי בדיוק מה, אבל הנה הפסיקה המאד מעניינת הזו:
http://www.lawguide.co.il/articles/1/תביעות-קטנות---ביטול-שלילת-פיצוי-מצד-רכבת-ישראל-על/
והנה הפסיקה הבאה והעוד יותר מעניינת של השופט טננבאום. שם הוא פסק כי אין יעלה על הדעת שהגוף שגרם לאיחור יהיה זה שיקבע את גובה הפיצוי.
בנוסף, ההסתכלות על לוח הזמנים הינה כמין חוזה בין המסיע לבין הנוסע וחלה החובה על המסיע לעמוד בלו"ז.
הנה הציטוט המעניין: "יש זרם בפסיקה, שאף רואה בלוח זמנים של נותן תחבורה ציבורית הצעה חוזית של הספק לעמוד בה."
הנה הפסיקה כולה:
http://www.lawforums.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=25213