מערכת החיסון אצל תינוק

[rainbow i]

מערכת החיסון אצל תינוק

בהודעות קודמות שהעליתי לכאן, ניסיתי לגעת קצת בנושא הזה.
הנה מאמר מהארץ, כיצד מגיבה מערכת החיסון של תינוקות למזהמים.

אני מחזיקה בדעה שמערכת החיסון של תינוק - כל תינוק - לא יכולה לשאת בעומסים של חשיפה ישירה והחדרה של "אלפי מזהמים".
וטענתי גם בשרשורים קודמים כי ייתכן שאפילו לא דרושה נטייה גנטית על מנת "להיפגע" מחיסון.
יש לי עוד חוב להשלים בדברים שהעליתי ב"תבונה מעשית"...
ובינתיים אני מעלה את זה ומהרהרת בקול:
האם זה יוביל להפחתה משמעותית בכמות מנות החיסון הניתנות לתינוקות לפני גיל שנה, או אולי

זה ימריץ יצרני חיסונים וחוקרים ומומחים שונים לנסות לפתח חיסון "חדש" שאפשר יהיה לדחוף לעוברים בעודם ברחם.

לא יודעת אם לצחוק, או לבכות. ימים יגידו.

 

[פולספגן]

יש לך אפשרות לצרף את הכתבה כ-pdf או jpg?

 

[rainbow i]

לא מצליחה. מתנצלת. אולי מישהו אחר יכול?

 

[מור סגמון]

הכתבה מצורפת

 

[פולספגן]

באמת מדהים, איך כל הכתבה מדברת על משהו אחד והמסקנה בדיוק הפוכה

 

[מור סגמון]

כנראה לבכות

שווקים חדשים ליצרני התרופות בפתח.

"הם מציינים כי שיטה שתחזק את מערכת החיסון שלהם, למשל באמצעות צמצום מספר תאי ה-CD71+ או בהחדרת מולקולות שמגבירות את התגובה החיסונית, עשויה אולי לאפשר מתן חיסונים גם לתינוקות שזה עתה באו לעולם".
כלומר, הבעיה היא אינה מתן החיסונים (כמובן), אלא היעדר מנגנון התערבותי חדש שילמד את התינוק להתמודד עם החיסונים (ומה זה המטרד הזה CD71+ שמפריע לנו לחסן ילודים!!).

פתרון מתקדם זה פותח הזדמנויות נוספות לפריצות דרך בשוק הפארמה:
"ללא תאי CD71+, נוצרו דלקות בתאי המעיים שבאו במגע עם חיידקים. בנוסף, החוקרים גילו שהדם הטבורי של תינוקות מכיל יותר תאי CD71+ מדמם של בני אדם בוגרים".
אתם מבינים לכמה טכנולוגיות חדשות הביולוגיה המתינה כדי שאנו, בני האדם החכמים והתבוניים, נפתח סוף סוף ונגאל את הפעוטות מקלקולי הטבע? צריך לסלק את התאים הללו שלא יפריעו לחיסונים, ולייצר פתרונות חדשים לכל הבעיות החדשות שתצוצנה...

עכשיו הגעתי לגורם המממן את החוקר הזה, והבנתי הכל:
"לוי ממליץ לפעול כיום לפי מדיניות החיסונים הקיימת ומקווה שבעתיד ההגנה באמצעותם אף תהיה אפקטיבית יותר. במחקר הבא במעבדתו, שנעשה בתמיכתו של בייל גייטס ביותר מ-3 מיליון דולר, ינסו הוא וצוותו לייצר חיסונים חדשים שיהיו גם בטוחים וגם אפקטיביים מיד בסמוך ללידה."

קרן ביל ומלינדה גייטס... ברור.

קשת, באמת עברו אצלך הרהורים על הפחתה משמעותית בכמות מנות החיסונים? Try again...

אני לא יודע אם לבכות, אבל לצחוק ממש לא בא לי מזה...

 

[rainbow i]

הנבואה ניתנה לשוטים

אז אני מסתכנת פה, ואומרת כך:

אם זה ימשיך להתנהל באותה צורה ושיטה, ייתכן שייקח עוד זמן (אם כי לדעתי לא רב) - אבל כמו בדוגמה של הד"ר פלשר, ביחס של רופא אחד מול 24, יש כבר לא מעט רופאים שרואים את אותה התמונה העגומה, עוד בטרם נחשף המחקר הזה.

מנסיוני האישי, היחס כיום עומד יותר על חצי חציי - ורבים הרופאים שמודעים לבעיה החמורה שנוצרה כאן. רובם מוכנים להודות בדברים בקול רם בשיחות שלא לפרוטוקול.
במשרד הבריאות אין לי ספק שמודעים לחלוטין לעמדתם האישית והפרטית של רופאים רבים, ובתוך דקות ספורות יש ביכולתם לרכז מידע מתוך מאגרי המידע ולראות מי המרופאים מחסן את ילדיו באיזה חיסון, ובאיזה מועד ביחס לגיל.

המאמר הזה כורת ענף מרכזי וראשי מתוך הטיעון הקודם ביחס למערכת החיסון של תינוק ויכולתה להתמודד עם מזהמים.
להוסיף לזה את הבעיה של מנגנוני ויסות חום גוף אצל תינוקות, ולכן הפוטנציאל לגרימת נזק מוחי על ידי "הקפצת" החום באמצעים מלאכותיים, ייתן את המנוף לרופאים רבים ששתקו עד היום, להגיד בקול רם עד כאן

המאמר הזה גם מחליש עד מאוד את הנסיונות לטעון שאוטיזם ושאר לקויות נוירולוגיות - מקורן גנטי בלבד.
ואין ספק בכלל שהחיסונים, כפי שהם בנויים כיום, אינם יפים לבריאות כפי שהוצג בפני הציבור הרחב.

אני הקדמתי ממש במעט לרכז כאן את ההשערות האישיות שהתאספו אצלי במהלך השנים האחרונות.
עבדתי קשה והרבה, באמת בלי שום כישורים מדעיים או כלים מחקריים - כדי להגיע למסקנות בדרך של היגיון פשוט.
לא היה לי רופא, או חוקר שעזר לי באיסוף או מיון החומרים שקראתי.
אילו המאמר הזה היה מתפרסם לפני חודש - זה היה חוסך ממני את כל ההודעות הארוכות שבהן ניסיתי לארגן את התובנות שלי.

אני רוצה להאמין שיש גבול לציניות.
אני רוצה להאמין שגם אם ביל גייטס יסכים בטובו לפתח מה שזה לא יהיה - רופאים יסרבו לגעת בזה.
יסרבו לתת את זה לילדיהם, ולמטופליהם.

אני רוצה להאמין שכל אותם רופאים שקוראים כאן בפורום הזה יקומו ויגידו "עד כאן".

ראוי ש"קובעי המדיניות" יכירו בנזקים שנגרמו עד היום, שימצאו את הדרך המשפטית לצמצם נזקים מהמחדל הבלתי נתפס הזה.

ולדעתי מתחזקת עד מאוד הבקשה הדחופה - במיוחד מציבור הרופאים - לפעול נמרצות, במהירות, על מנת לשפר את החיסונים הקיימים כיום, להוריד את אלו שאינם חיוניים (לפחות ממוחם של תינוקות רכים), לבנות תכנית חיסונים מתונה ומרווחת שתאפשר מצד אחד הגנה מיטבית ומצד שני אחריות להימנעות מגרימת עוד נזק.

זו דעתי, אולי תמימה ושוטה...
אני באמת רוצה להאמין כך.

 

[אנפילד]

המידע הזה לא ממש חדש

אני לא מדבר ספציפית על הפרטים, אלא באופן כללי על מערכת החיסון של תינוקות.
כולם יודעים כבר עשרות שנים ש:
- המדע לא יודע הרבה על המערכת החיסונית של התינוק (ועל כן לנסות ולהתעסק איתה זה חוסר אחריות פושע).
- המערכת החיסונית של התינוק נסמכת על זה של האם (הנקה) ועל כן, למשל, היא פועלת באופן חלקי מאוד ע"מ לאפשר זאת.

כיוון שהידע הזה קיים שנים רבות, ברור לך שתקוותך שהרופאים פתאום יתעוררו ויצאו נגד החיסונים היא תמימה בצורה קיצונית.
זה לא יקרה, הגיהנום יקפא קודם.

 

[amza]

אני קראתי את הכתבה באפליקציה שלהם בסמארטפון

משום מה שם עוד אפשר לקרוא בחינם. מוזר.

בכל מקרה, שימי לב שכתוב שם דווקא שמערכת החיסון של התינוק דווקא *טובה*
יותר ממה שהיית עשויה לחשוב לפני המחקר.
היא פשוט מדוכאת באופן אקטיבי, ולא כתוצאה מאי בשלות.
אחד מכותבי המאמר גם התראיין (מצורף) ואמר שבמקרה הצורך
(לא קראתי את המאמר - אני לא יודע אם זה כתוב) המערכת יכולה לבטל את הדיכוי הזה
ולתקוף פולשים.

אבל אני בהחלט מסכים שזה מידע מעניין מאוד, וצריך לבדוק ולראות כיצד הוא משפיע,
לא רק על חיסונים אלא גם על טיפול בתינוקות בכלל.

 

[rainbow i]

רגע

לא דיברתי על בשלות מערכת החיסון.
בשרשורים קודמים כתבתי על בשלות של מערכות בגוף של תינוקות - עיכול, ראיה, עצבים, מוח...
וטענתי שהגוף צריך להיות פנוי ככל האפשר להקצות את מרב המשאבים לתהליך הטבעי של ההבשלה הזאת.
עוד טענתי ש"איתגור יתר" של מערכת החיסון גוזל משאבים של הגוף, שהיו אמורים להיות מוקצים לטובת התהליך הטבעי הזה של הבשלה, לטובת מלחמות שלא הכרח שייתקיימו שם כלל.
כל מערכת ביולוגית יכולה לתקוף פולשים. השאלה היא כמה פולשים בעת אחת?
באיזה מחיר?
אילו משאבים אחרים ייגרעו לטובת המאבק הזה?
בטבע אין מצב שבו 10-15 מחלות תוקפים בו זמנית. בדרך כלל יש מחלה דומיננטית אחת או שתיים.

אולי המערכת יכולה לבטל את הדיכוי, ולעקוף אותו - אבל מה ההשפעה של זה על ראשית התהוות של בעיות אוטואימוניות?

האם ייתכן שכשמאלצים גוף להתמודד עם "מחלות מזויפות" בדמות חיסונים, בעצם מחלישים אותו לטווח הארוך?

אולי זה יופי שאפשר למצוא דרך "לעקוף", אבל האם זה נבון?

אני חושבת שמאמר שהעליתי של הד"ר מיכל הרן ממחיש בצורה די טובה את המחיר של אי הבנה שלמה בנושאים של נוירולוגיה, ואי הבנה שלמה בנושאי אלרגיה ותגובות אוטואימוניות כדי לשקול היטב-היטב האם כדאי לעשות עוד ניסויים של "מעקף" על בני אדם. בייחוד תינוקות.

 

[amza]

לא התכוונתי שאת העלית את טענת אי-הבשלות

זו הטענה של כותבי המאמר כנגד הקונצנזוס הנוכחי במדע.

את כמובן מעלה שאלות טובות (אם כי אני כלל לא בטוח שהגוף לא נלחם במספר גדול של מזהמים
בארגז החול, למשל).

ייתכן שמה שאת אומרת נכון, ולכן לא טענתי מיד, כמוהם,
שמסקנת המחקר היא שצריך לעקוף את המנגנון וליצור חיסונים יותר אפקטיביים.

כל מטרת ההערה שלי היא לומר שבעצם ייתכן שמערכת החיסון של תינוקות לא כ"כ חלשה.
זה לא אומר שאין מחיר לכל התערבות שלנו. בוודאי שצריך לשקול. אבל צריך תמיד תמיד גם לזכור
שגם לחלופות יש מחיר.

 

[rainbow i]

או קיי

גם בארגז החול יש מזהמים. מרבית התינוקות לא מגיעים לשם לפני גיל חצי שנה, אפילו יותר.
גם באבק הבית יש מזהמים, ועל הבגדים, ועל הגוף, ועל גוף האם. ובפה שרוצה לתת נשיקות...
לפעמים אני מזדעזעת כשאני רואה אם הולכת ברחוב עם עגלה שבה יש תינוק פצפון, ובדיוק עובר לידם אוטובוס, ודורך על הגז.
לא חסרות בעיות נוספות שתורמות פה לאנשים לחיות בתוך זיהום מתמיד, בנוסף למזהמים שנוצרו באדיבותו של הטבע.
פולספגן העלתה גם מאמר מעניין על קרינה סלולרית, באחד הדפים הקודמים.

לדעתי - וזה אולי בגלל עמדה אישית שהתגבשה אצלי - סדר העדיפויות צריך להיות ראשית עצירה של גרימת נזק ישיר, ובמקביל מציאת דרכים לצמצום זיהום באופן כללי.

 

[amza]

סליחה, התבלבלתי במונח

מזהמים - כגון פיח וכאלו - אני מסכים איתך, המצב גרוע מאוד (בטח בהשוואה לילדותי בקיבוץ )
אני התכוונתי דווקא לחיידקים גורמי מחלות, והבחירה במילה מזהמים היתה שגויה. יש לא מעט תפיסות שדווקא כדאי להחשף לכאלו, לא?

 

[rainbow i]

הבנתי את כוונתך הפעם

ארגז החול, פעוטון, ואפילו בני הבית ומשפחה - וירוסים וחיידקים נמצאים שם, ובכל מקום בעצם.
במנהגים "של פעם", לא היו מוציאים תינוק במשך חודש ימים מהבית. לא היו מוזמנים "נשאי" הצטננות או כדומה.
המהדרין אפילו כביסה של תינוק כיבסו בנפרד ותלו בתוך הבית (ככה, שהיונים לא יעשו על הבגדים סיבוב).
זה נשמע מטופש - אבל זה הפחית במשהו את מידת החשיפה של תינוק לתחלואים שונים. וודאי שלא מפני הכל אפשר להגן. אבל להפחית, אפשר.
אני חושבת שיש סוגים שכדאי ככל האפשר להימנע מלהחשף להם.
בין החיסונים היותר "רגישים", וודאי שלא הייתי רוצה ששום פעוט או תינוק יצטרך להתמודד עם דלקת קרום המוח. גם לא עם שום סוג של חיידק אגרסיבי כמו קבוצת הפנמאוקוקים. וגם לא עם שעלת. ויש עוד, שבפירוש הייתי רוצה שיהיה חיסון יעיל ובטוח על מנת להגן על תינוקות.
בנוגע למיקרובים אחרים, אני חושבת שמהלך התפתחות טבעי של תינוק מרחיב בעצמו בהדרגה את הטווח של החשיפות שהגוף יכול להתמודד איתו. אם הוא לא החל לזחול בעצמו, אין היגיון לשים אותו על הרצפה, או בארגז חול. אם הוא עדיין לא בררן ביחס למה מתאים או לא מתאים להכניס לפה, תמיד יש מבוגר שישמור עליו מפני לעיסת אבנים (שחשודות בשתן חתולים). וכן הלאה... התקדמויות איטיות, נסיגות קטנות, שוב התקדמות ובהדרגה הטווח גדל.
בהתאמה עם ההתפתחות, חשיפות לוירוסים או חיידקים, במיוחד בהינתן טיפול תומך ומתאים - והזדמנויות (בהחלט לא נעימות) לגוף ללמוד להתמודד בהדרגה עם מחלות.
גם ככה, איך שהדברים היום, למרות כל החיסונים - תינוקות ופעוטות מתמודדים עם וירוסים וחיידקים.
רק שהיום אנחנו כבר צריכים להתמודד גם עם יצירי כפינו - בדמות חיידקים עמידים, (שמרבים משום מה לשרוץ בעיקר בבתי חולים).

 

[amza]

לפחות הפעם הייתי ברור

אבל אני לא בטוח שלגמרי הבנתי אותך

אני חושב שהמנהגים "של פעם" שאת מדברת עליהם קיימים לכל היותר 150 שנה, מסוף המאה ה-19.
זהו פסיק קטן בהיסטוריה האנושית.
ברוב המוחלט שלה, אני די בטוח שתינוקות קטנים נחשפו מהר מאוד למזהמים, ואכן התמותה גם היתה לא קטנה.
יש לא מעט טענות, שאליהן כיוונתי, שבמאה ה-20 המטוטלת נעה יותר מדי לכיוון השני, וחוסר החשיפה גרם לעלייה במחלות כגון אסטמה ואלרגיה. אני לא יודע אם זה נכון, כמובן, אבל טוענים את זה לא מעט.

בכל מקרה, אני מסכים שכמה מהמחלות שעבורן יש חיסון הן יחסית קלות, ואפשר להתמודד עימן באמצעות טיפול תומך. עם זאת, צריך לזכור שעדיין יש להן לפעמים סיבוכים, שעדיף לחסוך (ספציפית לגבי אדמת - הסיבוכים האלו להבנתי קשורים להריון אצל נשים, וייתכן שכאן רק שיקולי "בריאות הציבור" גברו, ואולי היה מקום לשקול את זה שוב).

חיידקים עמידים, כמובן, לא קשורים כלל לחיסונים. אכן מצער מאוד שאנחנו נאלצים להתמודד עם זה. כבר שמעתי בסביבתי היחסית קרובה על תינוקת בת שבועיים שנפטרה מחיידק שבו נדבקה בבית החולים. עצוב מאוד.

 

[מור סגמון]

למה חידקים עמידים לא קשורים כלל לחיסונים?

הדוגמא הקלאסית היא פרטוסיס. זה בדיוק מה שהפך את החיסון הנוכחי ללא רלוונטי - עמידות חיידקים.

 

[amza]

אולי זה תלוי הגדרה. לפי מה שאני מכיר:

אם תאמר שהחיידק עבר מוטציה והחיסון לא יעיל נגדו יותר - בסדר.
אבל זו לא עמידות, עמידות היא בפני טיפול (באנטיביוטיקה בד"כ), לא בפני מניעה.

 

[amza]

או אולי באופן יותר מדויק

בחיסונים - החיידקים לא עברו מתקפה ואלו ששרדו אותה הם העמידים,
מכיוון שהחיסון רק יצר נוגדנים אצל המחוסנים ואלו בתורם השמידו את החיידקים. אין קשר ישיר בין החיסון לחיידק.

 

[מור סגמון]

הניואנסים הטכנים אינם חשובים

מחקרים אשר יצאו בשנים 2008 ו- 2010 מצביעים על הסתגלות חיידק השעלת לחיסון וזאת באופן יצירת מוטציות ספיציפיות בחיידק השעלת אשר כנגדו מכוון החיסון. החוקרים מצביעים על קשר ישיר בין החיסון הניתן לבין יצירת אותן מוטציות, דבר הגורם לעלייה חדה במקרי השעלת באוכלוסיה המחוסנת והבלתי מחוסנת כאחד. החוקרים משתמשים במונחים כמו "persistence". זה לא כל כך משנה הטכניקה המדוייקת, מה שחשוב זה שהחיסונים תרמו (בעצמם) לעמידות/הסתגלות החיידקים וכך יצרנו במו ידנו בעיה חדשה.

Comparative genomic profiling of Dutch clinical Bordetella pertussis isolates using DNA microarrays: identification of genes absent from epidemic strains.King AJ, van Gorkom T, Pennings JL, van der Heide HG, He Q, Diavatopoulos D, Heuvelman K, van Gent M, van Leeuwen K, Mooi FR.BMC Genomics. 2008 9:311

Bordetella pertussis and vaccination: the persistence of a genetically monomorphic pathogen.Mooi FR.Infect Genet Evol. 2010 10(1):36-49

Comparative genomics of prevaccination and modern Bordetella pertussis strains.Bart MJ, van Gent M, van der Heide HG, Boekhorst J, Hermans P, Parkhill J, Mooi FR.BMC Genomics. 2010 11:627

 

[Markup]

מור, ככה זה בטבע, גם ביצור אנטיביוטיקה רגילה

תמיד יש אחוז ששורד ובגללו צריך להכין אנטיביוטיקה חדשה. כאשר אתה נלחם בחיידקים או בוירוסים, תמיד יש אחוז ששורד. זו מהות הרפואה המערבית. זו מלחמה שלא תיגמר לעולם. אתה יכול להפסיק לייצר תרופות וחיסונים ובכך לא "לייצר" פתוגנים חדשים, אבל אז תישאר חשוף לפתוגנים הקיימים. השאלה מה עדיף.