האמת שעל זה לא דיברנו
כי היה בינינו נתק ארוך שנים והקשר חזר רק לאחר שכבר היו לה ילדים אבל מהמשפטים שהיא אמרה לי אני לא חושבת שהיא הייתה אל הורית. להפך, היא הלכה עם הזרם, האמינה שילדים זה שמחה ושאשה זוהרת בהריון ואז חטפה כאפה לפרצוף בהריון עצמו, בלידות הקשות ובהורות. היום היא אומרת שבדיעבד הייתה יכולה להגשים את עצמה, לעבוד במשהו אחר שהיא כן אוהבת ולוקח זמן (היא עובדת היום במשרת אם קטנה במקום שהיא לא אוהבת ולכן תלויה כלכלית בבן זוגה שמרוויח הרבה. אם הם יתגרשו היא דיי תהיה בבעיה כלכלית כי בגילה כבר לא יקבלו אותה לשום עבודה "רצינית") ושבדיעבד, אם הייתה יודעת מה הריון ולידה יעשו לגוף שלה - לא הייתה עושה אותם. היה לה משפט (שזה מוזר, כי חברה שלי שלא מכירה אותה אמרה לי את אותו המשפט על הורות) ש"אני אוהבת את הילדים שלי אבל אם הייתי יכולה לאהוב אותם בלי הנטל של ההורות - הייתי הולכת על זה בלי למצמץ". אני חושבת שהיא הביאה ילדים כי "ככה צריך". כמו שהרבה זוגות עושים ולא ממש הפעילה מחשבה יתרה בנושא. היום היא הרבה יותר חושבת ומודעת, מחשבה ומודעות שהגיעו בעקבות הכאב של ההורות. תראי, את לא צריכה לשכנע אותי שבן זוגך אוהב אותך. זה נמצא בינך לבינו. האם את חושבת שגבר שבאמת אוהב יכול לעזוב את אהובתו ולו בשביל עשיית ילד עם אישה אחרת? את לא צריכה לענות לי על השאלה. התשובה היא אצלך ובשבילך. אני יודעת שאם בן זוגי היה אומר לי שהוא רוצה בילדים באופן כל כך חזק שהוא מעדיף להיות עם אישה אחרת בשביל ילד - הייתי משחררת אותו מחיי. גבר שאוהב את הילד שלו, שעוד לא קיים בכלל, יותר ממני - לא צריך להיות בחיי. הוא אמור לאהוב אותי ולא ילד שלא נמצא בכלל. אבל את זה לא אני. את רק צריכה לדעת שאם את מחליטה להמשיך את חייך עם גבר שלא מוכן גם הוא להתפשר (הרי אימוץ זו פשרה של שניכם ובזוגיות שני הצדדים צריכים להתפשר ולא רק אחד!) את עושה ויתור מאוד גדול וזה משהו שאת, ורק את - צריכה לחשוב עליו ולקחת בחשבון. אני מניחה שיש נשים שמרגישות שהויתור הזה נכון עבורן ויש כאלה שלא. עבורי הוא לא יהיה נכון אבל יכול להיות שלך הוא יתאים. אני לא יודעת. אני לא חושבת שזה שהוא לא עוזב אותך עכשיו מראה על נכונות גדולה מצידו. צר לי. יכול להיות שאת נחמדה, שלבינתיים נחמד לו שאת בסביבה או שהוא מדחיק את הקץ כי פרידה זה דבר שכואב לשני הצדדים אבל זה שהוא לא מוכן להתפשר וגם את לא (ולא לשכוח - שניכם, אבל שניכם צריכים לעשות צעד אחד לקראת השני כדי שהעסקה תהיה הוגנת) - יש לקשר שלכם כיוון אחד בלבד. כנראה שאני לא אשת בשורה. זה לא כדי לדכא אותך, אבל מה לעשות - המציאות אינה דרך מלאת שושנים.
