פלפל חריף מאוד
New member
מה שכיף עם בת הדוד הזו
שהיא הייתה מספיק כנה איתי לספר לי את האמת. יום אחד כשדיברנו על ילדים היא הייתה מאוד גלויה איתי ואמרה לי שאנשים גורמים להורות להיראות זוהרת אבל היא לא וכמה עצוב לה שהיא לא יכולה לומר ליד החברות שלה שהיא לא נהנית מההורות כי ישר מתנפלות עליה. ראיתי שמאוד הוקל לה שאיתי היא יכולה לדבר בפתיחות כזו (ושמחתי על זה כי זה חיזק את הקשר שלנו, למרות הפרש הגילאים בינינו). לפחות היא הייתה הוגנת לספר לי. היא אמרה לי שכל הזמן בהריון אמרו לה שהיא זוהרת והדגישה "איזה זוהרת? זוהרת בתחת שלי. יצאו לי מלא חצ'קונים על הפרצוף, הפכתי שעירה, מזיעה ועצבנית ולא הבנתי מה כולם אומרים שנהייתי דוגמנית. זה כאילו אוטומט, להגיד על כל אישה בהריון שהיא זוהרת". ואחר כך הראתה לי מה נשאר לה על הגוף מההריון - המשקל, הצלוליט והפיגמנטציה בבטן. אני חושבת שמי שלהביא ילדים מאוד חשוב לה - הדברים הללו היו נראים לה מצחיקים בכדי לבכות עליהם (כמו אמא שלי שגם לה ההריונות עשו את הדברים האלה אבל היא מקבלת את זה באהבה והבנה) אבל מי שהבאת ילדים בראש מעיינה - התזכורות שההריונות משאירים יכולים לעשות רע מאוד לאיכות החיים אחר כך. תוסיפי לזה את מיעוט שעות השינה והקושי הגדול לטפל בילד - וקיבלת פצצה מתקתקת. היא אמרה שהביטחון העצמי שלה מאז ההריונות מאוד מאוד נמוך (והיא אישה מאוד יפה! עור לבן, עיניי תכלת ענקיות, שיער אדום) ונהייתה לה אובססיה עם המשקל שלא הייתה קיימת קודם. פסיכולוגים מן הסתם יאמרו שכנראה היה לה פוטנציאל לפתח זאת וההריונות היו רק טריגר, אבל לולא מה שהטריגר הזה עשה לגוף שלה - זה לא היה מתפרץ. מה גם שמדובר באישה שהיה לה המון ביטחון עצמי לפני ההריונות.
שהיא הייתה מספיק כנה איתי לספר לי את האמת. יום אחד כשדיברנו על ילדים היא הייתה מאוד גלויה איתי ואמרה לי שאנשים גורמים להורות להיראות זוהרת אבל היא לא וכמה עצוב לה שהיא לא יכולה לומר ליד החברות שלה שהיא לא נהנית מההורות כי ישר מתנפלות עליה. ראיתי שמאוד הוקל לה שאיתי היא יכולה לדבר בפתיחות כזו (ושמחתי על זה כי זה חיזק את הקשר שלנו, למרות הפרש הגילאים בינינו). לפחות היא הייתה הוגנת לספר לי. היא אמרה לי שכל הזמן בהריון אמרו לה שהיא זוהרת והדגישה "איזה זוהרת? זוהרת בתחת שלי. יצאו לי מלא חצ'קונים על הפרצוף, הפכתי שעירה, מזיעה ועצבנית ולא הבנתי מה כולם אומרים שנהייתי דוגמנית. זה כאילו אוטומט, להגיד על כל אישה בהריון שהיא זוהרת". ואחר כך הראתה לי מה נשאר לה על הגוף מההריון - המשקל, הצלוליט והפיגמנטציה בבטן. אני חושבת שמי שלהביא ילדים מאוד חשוב לה - הדברים הללו היו נראים לה מצחיקים בכדי לבכות עליהם (כמו אמא שלי שגם לה ההריונות עשו את הדברים האלה אבל היא מקבלת את זה באהבה והבנה) אבל מי שהבאת ילדים בראש מעיינה - התזכורות שההריונות משאירים יכולים לעשות רע מאוד לאיכות החיים אחר כך. תוסיפי לזה את מיעוט שעות השינה והקושי הגדול לטפל בילד - וקיבלת פצצה מתקתקת. היא אמרה שהביטחון העצמי שלה מאז ההריונות מאוד מאוד נמוך (והיא אישה מאוד יפה! עור לבן, עיניי תכלת ענקיות, שיער אדום) ונהייתה לה אובססיה עם המשקל שלא הייתה קיימת קודם. פסיכולוגים מן הסתם יאמרו שכנראה היה לה פוטנציאל לפתח זאת וההריונות היו רק טריגר, אבל לולא מה שהטריגר הזה עשה לגוף שלה - זה לא היה מתפרץ. מה גם שמדובר באישה שהיה לה המון ביטחון עצמי לפני ההריונות.
