משהו נוסף שרציתי לשתף אותכם בו...

amitmis

New member
אז בזאת אני מפסיד את אמונם של הקוראים!

כי רוב היצירות של מוצארט (ששמעתי) שיעממו אותי, וכנ"ל לגבי באך.
 

cut2

New member
מקווה שתרוויח אותו בחזרה

יום אחד.
 

L m a o

New member
../images/Emo13.gif

לא מסכים. אולי אתה סתם חושב שהן ילדותיות ומשעממות, חסרות רגש ונחותות מהרומנטיות- או נדושות.. בדיוק היום אמא שלי הביאה לי ארבע אופרות של וולפי- את חלקן אני מכיר(לא במלואן) ואת חלקן לא- וזה פשוט מקסים, כל פעם מחדש.. באך- תשמע את קירי אליסון בתור התחלה
יש כל כך הרבה.. קונצ'רטו לצ'מבלו ברה מינור, קנטטות, מה לא..? לא נתקלתי ביצירה של באך שלא אהבתי
ודרך אגב- יש הרבה יצירות מהבארוק שדורשות קצת ריכוז בהאזנה.. לגבי הקלאסית- תשמע את הסימפוניות של היידן מס' 8, 92, ו94- הן האהובות עלי ביותר. אצל מוצארט לא חסר- קונצ'רטו לפסנתר מס' 20 הוא בעל אופי רומנטי וסגנון קלאסי- מקסים בעיני, יש את הרקוויאם הנהדר, מוסיקת לילה זעירה
, סימפוניות(נתחיל עם יופיטר?), וריאציות, סונטות, לא חסר, יש כל כך הרבה.. דרך אגב- ממליץ מאוד על שוקולד מוצארט של מיראבל- השילוב בין אגוזים, שוקולד ומרציפן נהדר- וגם האריזות נהדרות! הרווחתי גם שוקולד, גם ספל,וגם תווים של נאכטמוזיק(מוסיקת לילה זעירה)
וכמובן שיש את מארז הפרח, והכינור
-הביאו לי אותו כשהייתי בכיתה ד', והשתמשתי בכינור לעבודה בשיעור מוסיקה, שהגשתי למורה שלא יודעת לנצח אבל עושה את עצמה
 

amitmis

New member
אני שמעתי הרבה יצירות של באך ומוצארט...

אי-לכך, אף על פי שרוב היצירות ששמעתי לא מצאו-חן בעיניי, מצאתי הרבה שמאוד אהבתי, את חלקן הזכרת.
 

L m a o

New member
היידן.

כל סימפוניה חגיגה עשירה. לא נתקלתי בסימפוניה שלא אהבתי(לא שמעתי את כולן, בכל זאת יש לו יותר ממאה
)
 
את היידן העדפתי זמן רב על מוצרט

את היידן צריך לדעת לבצע. בפילהרמונית שמעתי ביצוע חוור ומשעמם כזה (המנצח ושם היצירה לא זכורים לי ) שרציתי ממש לבכות.
 

GustavM

New member
הפילהרמונית במשבר רציני

יש שם שורה של פאקים שמתנגשים זה בזה ומונעים פתרון.... ראשית כל יש את נגני המיתרים (בעיקר כינורות) המשועממים, שלא משנה מה המנצח יגיד תמיד ישתרעו לאחור על הכסא שלהם בקונצרט כאילו הוא כורסת טלוויזיה, וינגנו בלי לתת כלל את הדעת להוראות הביצוע מעבר לתוים הכתובים. ואז מה שקורה הוא שהמיתרים בפילהרמונית כמעט תמיד נשמעים אנמיים (ואז נגני כלי הנשיפה מעץ, שהם ברובם הגדול נהדרים בפילהרמונית, אצלם אפילו חליל או קלרינט אחד יכול לכסות על כינור ראשון ושני ביחד לפעמים). הבעיה השניה היא בורות המנויים - קהל שדורש לשמוע כל הזמן רק עוד פעם ועוד פעם דבוז'אק ובראהמס ומנדלסון הוא קהל גרוע בעיני, ובעיני הרבה אחרים, שמחכים בכליון עיניים לקונצרטים הבודדים של הפילהרמונית בהן מבצעים יצירות קצת פחות נדושות, או בכלל יצירות שנכתבו אחרי 1900. אני הייתי לא מזמן בקונצרט בו ביצעו את "פלאס ומליסנד" של שנברג. היה מדהים לראות שחצי-אולם היה ריק (זו יצירה מדהימה, שקהל נורמלי היה רץ לשמוע וחוטף את כל הכרטיסים), והחצי השני היה צריך שהמנצח ינתח לו את היצירה לפרטי פרטים וממש יגיש לו אותה על כפית של זהב, כדי שהוא בכלל יעשה את הטובה ויסכים לשמוע את זה. הצד השלישי הוא מנהל מוזיקלי שלא מסוגל להשתלט על הנגנים העצלנים שלו, ומיישר קו באופן עיוור עם הנהלה ומנויים שמכתיבים תוכנית בנאלית וחוזרת על-עצמה, למרות שאציין לטובה שהשנה יש לא מעט יציאות מרעננות מאוד מהרוטינה בהקשר הזה - וכן שורה ארוכה של אמנים אורחים בעלי שם שמגיעים. אגב מוזיקאיות, אתמול שמעתי בפילהרמונית את הילרי האן מנגנת דבוז'אק. ההדרן שלה (סרבנד מהפרטיטה ברה מינור של באך) היה יותר מרתק ומעניין (כמעט בכיתי בו) מכל הקונצ'רטו המצחיק של דבוז'אק גם יחד.
 
לפי התרשמותי, אתה מגזים. כשיש מנצח טוב ורענן,

כמו גוסטאבו דודמל למשל, התזמורת מנגנת בהתלהבות. כולל הכנורות, שלא הבחנתי שדווקא הם הגרועים. אגב, את "פלאס ומליסנדה" הנהדר של שנברג, תחת ניצוחו של רוברטו אבאדו ,הם ניגנו יפה מאד. ייתכן שיצירות שכבר נוגנו עד זרא ונשחקו עד דק הם מנגנים מתוך נמנום, וגם חוסר יכולתו של מהטה בבטהובן ובהיידן (אולי בעוד מלחינים) מתבטאת בבצוע רע של התזמורת.
 

GustavM

New member
גם אבל לא רק

לא פעם באים מנצחים לא רעים בכלל שהתזמורת פשוט עושה להם את המוות. ברנשטיין, שניצח כאן בימי הזוהר של התזמורת, אמר עם כל ההערכה הרבה שהייתה לו לפילהרמונית, שזו התזמורת שהכי קשה לנצח עליה בעולם. כנראה שהוא צדק.
 

GustavM

New member
ממש לא!

אין לי שום דבר נגדם. תפסיקי לנסות לנתח כל תגובה של חבר פורום לעובי הקורה, ותקבלי את הדברים כפשוטם. הבעיות שיש לי עם הפילהרמונית הן בדיוק מה שאמרתי לך בהודעה - תוכניות שמרניות מדי ונגנים עצלנים מדי. אבל למרות זאת אני מקפיד להמשיך ולהגיע באופן קבוע לקונצרטים של הפילהרמונית. למה? קודם כל כי מדי פעם הם מפתיעים לטובה, ושנית כי הם מביאים מוזיקאים מאוד חשובים מהעולם לעבוד איתם, וחבל לפספס. ואני מסכים איתך בקשר למהטה, גם לו יש בעיות משלו.
 
ההערה הפותחת שלך אלימה, לא מתאים לגבר שמשתתף

בפורום אוהבי מוסיקה קלאסית. בקשר לפילהרמונית, גם אני באה אליהם מהסיבות שפרטת, וחוץ מזה האוירה הכללית מאד מתורבתת ונעימה, וגם מכך אין להתעלם. גם לא הייתי שופטת את הקהל לרעה - הם לא מפריעים לי עצמי לחשוב על היצירות מה שאני רוצה. מהטה את בטהובן לא מבין רגשית, כנראה לא מזדהה איתו.
 

GustavM

New member
מתנצל אם נפגעת מההערה שלי

הכוונה לא הייתה אלימה ואני מתנצל אם זה יצא ככה. ובקשר לאווירה כללית היא אכן נחמדה, אבל יש לי בעיה עם הקהל - הוא לא מבין מספיק... יש יותר מדי אנשים שהולכים לפילהרמונית כדי להגיד שהם הולכים לפילהרמונית ולהיראות "מתורבתים", ופחות מדי קהל שמבין מה שהוא שומע. והתוצאה היא שהתזמורת לא מרגישה שיש עליה יותר מדי לחץ מצד הקהל בכל הקשור לרמת הביצוע - וזה בא לידי ביטוי כמובן. ברגע שהקהל יתחיל לדרוש התזמורת בוודאי תגיב בהתאם. ועוד בעיה שיש לי עם הקהל זה השמרנות שלו. עם כל כמה שאני אוהב את בטהובן - כמה אפשר לנגן את הסימפוניות ה-5 וה7 שלו??? מתי בפעם האחרונה ניגנו בפילהרמונית סימפוניות של סיבליוס, פרוקופייב, או ברוקנר? (ד"א, השנה יש אחת של סיבליוס ואחת של ברוקנר, אחרי הרבה שנים שלא היו). הרפרטואר הסטנדרטי של התזמורת הוא מצומצם מדי, וללא ספק שמרני מדי. אני בהחלט חושב שיש מקום להרבה יותר מוזיקה ישראלית בתוכנית השנתית שלהם. אמירה כמו זו של זובין מהטה ש"4 יצירות ישראליות בשנה זה מעל ומעבר", מקוממת אותי מאוד. גם הנגנים חושבים ככה, וזה מאוד מצער. כי יש באמת מוזיקה ישראלית אמנותית טובה, ואני לא מתכוון רק להיום - יש כבר היסטוריה. אני בהחלט חושב שמלחינים כמו סתר, בן-חיים, בוסקוביץ', לברי, שטרנברג וכו' - צריכים להימצא הרבה יותר בתוכנית של התזמורת ממה שהם היום. שלא לדבר על עוד קצת מוזיקה מהמאה ה-20....
 
נכון הכל. אגב, יש להם עכשיו את המנצח המצוין

גוסטבו דודאמל, ותחת שרביטו התזמורת באמת עירנית וטובה. אם זכרוני אינו מטעה אותי, היה זה בניצוחו ששמעתי יצירה של שולמית רן, מרתקת, והביצוע היה מצוין.
 

L m a o

New member
לא מזמן שמעתי את אוקספורד בסינפונייטה

ביצוע נהדר של סלומון, אהבתי.
 
למעלה