משחק המכללה כמעט מתחיל - פרולוג
- פותח הנושא DDN
- פורסם בתאריך
../images/Emo98.gif
איימי ישבה בחדרה במעונות התלמידים וניסתה להתרכז בציור החדש שהחלה, אף על פי שהרעש מהמסיבה שהתנהלה בקומה התחתונה הפך את המשימה לבילתי אפשרית למדי. לאחר כחצי שעה של ניסיונות כושלים היא וויתרה והחליקה באנחה אל הספה, מזפזפת בין הערוצים בתקווה שיצוץ משהו מעניין. לבסוף התייאשה גם מזה, ומחוסר כל דבר טוב יותר לעשות, החליפה בגדים וירדה לעבר מקור הרעש ההולם באוזניה. אולי היא תהנה בכל זאת. ברגע שפתחה את דלת המועדון, או ליתר דיוק נדחפה הצידה כשניסתה לעשות זאת ע"י זוג שיכור למראה שדידה לעבר איזורים המשדרים יותר פרטיות, הבינה שמחשבתה הקודמת הייתה מגוחכת לחלוטין. היום שבו היא תהנה בסוג כזה של כנסים יהיה גם היום בו היא לא תפיל/תשבור/תקלקל שום דבר. ומכיוון שלא היה סביר שזה יקרה בקרוב - או אי פעם בכלל - אירועים כאלה היו, הינם, ויהיו בגדר כמעט *עינוי* עבורה תמיד. אף על פי כל המילים הנחרצות היא צעדה לעבר בר במיקום דל אוכלוסין יחסית, ובעודה מפילה כמעט בחורה שעל פניה עברה, התיישבה בסמוך אליו ופנתה להביט בזעף בצעירים המפזזים בעליצות מכעיסה על רחבת הריקודים. "צריך לאסור על מסיבות ולעצור את הבטלנים שמשתתפים בהן", רטנה בנימה חמוצה, מתעלמת מחוסר ההגיון שבדבריה.
איימי ישבה בחדרה במעונות התלמידים וניסתה להתרכז בציור החדש שהחלה, אף על פי שהרעש מהמסיבה שהתנהלה בקומה התחתונה הפך את המשימה לבילתי אפשרית למדי. לאחר כחצי שעה של ניסיונות כושלים היא וויתרה והחליקה באנחה אל הספה, מזפזפת בין הערוצים בתקווה שיצוץ משהו מעניין. לבסוף התייאשה גם מזה, ומחוסר כל דבר טוב יותר לעשות, החליפה בגדים וירדה לעבר מקור הרעש ההולם באוזניה. אולי היא תהנה בכל זאת. ברגע שפתחה את דלת המועדון, או ליתר דיוק נדחפה הצידה כשניסתה לעשות זאת ע"י זוג שיכור למראה שדידה לעבר איזורים המשדרים יותר פרטיות, הבינה שמחשבתה הקודמת הייתה מגוחכת לחלוטין. היום שבו היא תהנה בסוג כזה של כנסים יהיה גם היום בו היא לא תפיל/תשבור/תקלקל שום דבר. ומכיוון שלא היה סביר שזה יקרה בקרוב - או אי פעם בכלל - אירועים כאלה היו, הינם, ויהיו בגדר כמעט *עינוי* עבורה תמיד. אף על פי כל המילים הנחרצות היא צעדה לעבר בר במיקום דל אוכלוסין יחסית, ובעודה מפילה כמעט בחורה שעל פניה עברה, התיישבה בסמוך אליו ופנתה להביט בזעף בצעירים המפזזים בעליצות מכעיסה על רחבת הריקודים. "צריך לאסור על מסיבות ולעצור את הבטלנים שמשתתפים בהן", רטנה בנימה חמוצה, מתעלמת מחוסר ההגיון שבדבריה.
Saint Jane
New member
"כי היא לא רוצה לרקוד?"
אנורה נעמדה ליד איימי.
אנורה נעמדה ליד איימי.
Saint Jane
New member
אנורה נעלמה והתערבבה בקהל
הרוקדים, נשענת על הבר וצופה באיימי. [כמובן שאיימי לא רואה אותה.] [הייתי חייבת להכניס את זה, אתמול המחשב שלי לא הסכים לשלוח את ההודעה...]
הרוקדים, נשענת על הבר וצופה באיימי. [כמובן שאיימי לא רואה אותה.] [הייתי חייבת להכניס את זה, אתמול המחשב שלי לא הסכים לשלוח את ההודעה...]
התשובה הראשונה שעלתה בראשה-> ../images/Emo98.gif
של איימי הייתה 'לא, אני תפוארת רקע.. מה את חושבת?', אך היא לא יצאה מפיה. במקום זאת היא מלמלה: "המ.. מה? לא... אה- זאת אומרת כן!...". ברגע ששמה לב לאוסף השטויות שיצא מפיה היא שבה לאיתנה בבת אחת, מקללת את עצמה בלב. 'לא... אה- זאת אומרת כן!'. איזו תשובה מתוחכמת, עכשיו הבחורה תחשוב שיש לה פיצול אישיות. אבל משום מה כשאנשים הסתכלו לה ישר בעיניים איימי לא יכלה לחשוב. היא הרגישה כאילו היא טובעת בעיניי הבן אדם השני, ונתקפה בהלה בילתי מוסברת שהוא מסוגל בעצם לראות מה שהיא חושבת. אכן, טיפשי. אבל ככה היא הייתה מורכבת.
של איימי הייתה 'לא, אני תפוארת רקע.. מה את חושבת?', אך היא לא יצאה מפיה. במקום זאת היא מלמלה: "המ.. מה? לא... אה- זאת אומרת כן!...". ברגע ששמה לב לאוסף השטויות שיצא מפיה היא שבה לאיתנה בבת אחת, מקללת את עצמה בלב. 'לא... אה- זאת אומרת כן!'. איזו תשובה מתוחכמת, עכשיו הבחורה תחשוב שיש לה פיצול אישיות. אבל משום מה כשאנשים הסתכלו לה ישר בעיניים איימי לא יכלה לחשוב. היא הרגישה כאילו היא טובעת בעיניי הבן אדם השני, ונתקפה בהלה בילתי מוסברת שהוא מסוגל בעצם לראות מה שהיא חושבת. אכן, טיפשי. אבל ככה היא הייתה מורכבת.
../images/Emo98.gif
"החלטת?" איימי מצמצה. נו טוב, לפחות זה היה חביב יותר מ-'שכחת לקחת את התרופות שלך היום או מה?'. "אז, איך קוראים לך? אני שרון גולדמן, נעים מאוד! סטודנטית שנה א' בכלכלה ומנהל עסקים" איימי התרשמה. נשמעת בחורה רצינית... לא מעופפת שלא מסוגלת לזכור היכן היא הניחה את המשקפיים שלה בפעם האחרונה. הן לא יתאימו. למרות שבעצם יש כאלה שטוענים שניגודים מסתדרים הכי טוב. "איימי ארנסון. שנה שניה שלי.. אני בת 19, לומדת אומנות. נעים גם", היא אמרה ועשתה ככל יכולתה שהעווית שלה תזכיר יותר חיוך מאשר תגובה לכאב בטן חריף.
"החלטת?" איימי מצמצה. נו טוב, לפחות זה היה חביב יותר מ-'שכחת לקחת את התרופות שלך היום או מה?'. "אז, איך קוראים לך? אני שרון גולדמן, נעים מאוד! סטודנטית שנה א' בכלכלה ומנהל עסקים" איימי התרשמה. נשמעת בחורה רצינית... לא מעופפת שלא מסוגלת לזכור היכן היא הניחה את המשקפיים שלה בפעם האחרונה. הן לא יתאימו. למרות שבעצם יש כאלה שטוענים שניגודים מסתדרים הכי טוב. "איימי ארנסון. שנה שניה שלי.. אני בת 19, לומדת אומנות. נעים גם", היא אמרה ועשתה ככל יכולתה שהעווית שלה תזכיר יותר חיוך מאשר תגובה לכאב בטן חריף.
../images/Emo98.gif
"את נראית כאילו אני מכריחה אותך לחייך! אבל לא משנה..." טוב, שחקנית היא כבר לא תהיה... האמת היא שהיא פשוט הייתה לחוצה מידי ולא ממש הצליחה להיזכר איך חיוך אמור להראות. "...למה שלא נלך לרחבה ונתנענע קצת, בכל זאת מחר היום ה"גדול" חוזרים ללימודים" איימי בלעה את רוקה. לרקוד. או בשפה שלה- לנסות למצא צעדים סבירים ולקבל תוצאות לא ממש סבירות, בעודה דוחפת בטעות כל מי שמסביבה. האם היא ציינה כבר שריקודים *בהחלט* לא היו השטח שלה? "אה...", היא הסמיקה ומלמלה, מחפשת בקדחתנות אחר תירוץ מתוחכם כלשהו, "בטח...". מאוחר מידי. היא קמה ונאנחה בצורה בילתי מורגשת, מגיעה למסקנה שעדיף היה לו הייתה צופה בטלטאביז במקום לרדת לכאן...
"את נראית כאילו אני מכריחה אותך לחייך! אבל לא משנה..." טוב, שחקנית היא כבר לא תהיה... האמת היא שהיא פשוט הייתה לחוצה מידי ולא ממש הצליחה להיזכר איך חיוך אמור להראות. "...למה שלא נלך לרחבה ונתנענע קצת, בכל זאת מחר היום ה"גדול" חוזרים ללימודים" איימי בלעה את רוקה. לרקוד. או בשפה שלה- לנסות למצא צעדים סבירים ולקבל תוצאות לא ממש סבירות, בעודה דוחפת בטעות כל מי שמסביבה. האם היא ציינה כבר שריקודים *בהחלט* לא היו השטח שלה? "אה...", היא הסמיקה ומלמלה, מחפשת בקדחתנות אחר תירוץ מתוחכם כלשהו, "בטח...". מאוחר מידי. היא קמה ונאנחה בצורה בילתי מורגשת, מגיעה למסקנה שעדיף היה לו הייתה צופה בטלטאביז במקום לרדת לכאן...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.