משחק התפקידים מתחיל~~~*פםפםפם*!!11111

[ילדת כוכבים]

ג'אקי

"או, סליחה", אמרתי ומשכתי את באנקוטסו למעלה.

 

[ניא וירקות]

וורום, וורום.

'טוב, אחת הלכה, שניים נותרו.' חשבתי, שראיתי את דמותה של סאנגו מתרחקת. "הוי!" קראתי לעבר קאגומה ומירוקו. "תתקדמו מהר יותר! אנחנו צריכים למצוא את שאר הרסיסים עוד היום!" כבר ידעתי שהם ירצו לעצור. לא הייתי זקוק לבשר להם את המובן מאליו. המשכתי בדרכי.

 

[NoAmItA ChAn]

הונגה~

מה אני עושה? מצד אחד אני רוצה להתקרב אליו, אך מצד שני אני חוששת שהוא עדיין מרגיש משהו כלפי קיקיו. כדאי לנסות לדבר איתו? "הוי! תתקדמו מהר יותר! אנחנו צריכים למצוא את שאר הרסיסים עוד היום!" שמעתי את אינויאשה קורא לנו. אני חושבת שכדאי שנעצור לנוח. "אני חושבת שכדאי שנעצור לנוח".

 

[ניא וירקות]

קה~!

נעצרתי במקומי, והסתכלתי לעברה בזילזול. "לנוח? אי אפשר פשוט לעצור ולהתעצל!" קראתי לעברה בעצבים. באיזה מקום זה היה נכון. לא תמיד אפשר לדחות את מה שחייבים לעשות.

 

[NoAmItA ChAn]

איי ביי סאסג'!

הוא שוב פעם מתווכח איתי. הוא באמת רוצה להיכנס לריב שוב? "אינויאשה!", הבטתי בו ברוגז. "הרבה זמן לא עצרנו לנוח! וגם ככה כואבת לי הרגל ואני רוצה לנוח קצת". אני מאוד מקווה שהם יסכים לעצור. אם לא, אני מוכנה עם הקריאה.

 

[ניא וירקות]

רררררר.

"קה! את כזו חלשה! אני לא מתכוון לעצור!" כנראה ששחכתי מהתוכנית הקודמת שלי. איך היא יכולה להיות כזו חלשה?

 

[NoAmItA ChAn]

~O~

"אינויאשה", הבטתי בו בזעם. "אוסווארי!" צפיתי באינויאשה נופל על האדמה בקול חבטה. "ועכשיו", אמרתי בחיוך שבע רצון, "הגיע הזמן לנוח". פרשתי את הסדין שהבאתי מהבית והתיישבתי עליו.

 

[ניא וירקות]

בום!

'נקבה מזורגגת..' מלמלתי שראשי קבור באדמה. שהרמתי את ראשי, נדהמתי איך היא כבר הספיקה למקם את עצמה על הסדין. אני מניח שאין דבר שאפשר לעשות. "שיהיה. עדיף עכשיו מאשר שתבכי לי אחר כך." התיישבתי מחוץ לסדין כאות מחאה בשילוב ידיים. (בואי לצ'אט, כוסית.)

 

[NoAmItA ChAn]

קאבום!

"אינויאשה!" קראתי לו, "רוצה צ'יפס?"

 

[ניא וירקות]

פוף!

"כמה רעש את עושה.." חיפשתי אחר האוכל שאני באמת רוצה בתוך תיקה. כמה דברים יש לה שם. אני תוהה מה היא באמת עושה עם כל זה..

 

[NoAmItA ChAn]

פוך!

"מה אתה עושה?" שאלתי בכעס. "זוז לי מהתיק!" הדפתי אותו לאחור ושלפתי מהתיק את שקית התפוצ'יפס האחרונה שנותרה לי. נפנתי בשקית אל מול פרצופו ושאלתי בקול ילדותי: "רוצה?"

 

[ניא וירקות]

מוך. ("מוזיקה=מוך ששווה לתחת.")

חטפתי את השקית מידה והסתכלתי עליה בזלזול. "מי שואל אותך, נקבה ארורה?" פתחתי את השקית והתחלתי לאכול בעצבים.

 

[NoAmItA ChAn]

XDDDDDDD

"באקה", סיננתי בכעס. "שלא תחשוב שאני אביא לך צ'יפס בפעם הבאה שאני אחזור הביתה!"

 

[ניא וירקות]

שיו.

"תעשי מה שבא לך." הסטתי את מבטי והמשכתי לאכול.

 

[NoAmItA ChAn]

שין צ'אן.

כבר נמאס לי לריב איתו. נכון שזה כיף ומרענן לפעמים להוציא על מישהו את העצבים שלי, אבל אולי אנחנו... לא. אין מצב. כלומר, נכון שאני מרגישה כלפיו משהו, אבל אין מצב שזה הדדי. חוץ מזה, יש לו את קיקיו. והוא הרי עדיין אוהב אותה. נכון?

 

[ניא וירקות]

.(Say Hey-Hey! (You-you

זרקתי את השקית, (או מה שנותר ממנה)-לאדמה, והסתכלתי על האדמה. לא רציתי להסתכל עליה. על קאגומה. הריבים האלו נעשו חסרי טעם בזמן האחרון. אולי זה רק הכעס שלי שאני לא יכול לומר לה מה שאני מנסה לומר מזמן, אז..

 

[NoAmItA ChAn]

!I don't like your bamba

"אינויאשה", קראתי לעברו, "ראיתי מקודם שדה תותים ואני רוצה ללכת לקחת כמה. אתה בא?" אני מקווה שהוא ירצה לבוא.

 

[shaoran li]

../images/Emo189.gifמירוקו ממשיך

אינויאשה בו רגע אני רוצה לדבר איתך שהלילה נעצורה ביביל שאנגו ובישיבילי אני אלך אחריה והתחלתי ללכת אחריי סאנגו למזלי האצ'י היה לידי ושינה את צורתו ועפנו לאחר מרחק מה מהמעיין החם אמרתי להאצ'י ללכת והלכתי אל בין השיחים לאיפו שסאנגו היתה עד שהבומארנג פגע בי אז הששארתי לאחר ההיתאוששות שלי חזרתי לכיונן שבו האצ'י היה שם עפנו וחיכי שסאנגו תבוא רק כדי לדבר איתה ואלי לתפוס איתה ערב רומנטי

 

[shaoran li]

../images/Emo189.gif עוד המשך

אינויאשה בוא נעצור אמרתי לאחר שראתי שסאנגו לא באה אני רוצה להכות לסאנגו אני דואג לה קאגומה סאן גם את בעד לעצור?

 

[ניא וירקות]

מתן, אתה לא מובן. +_+

תפעל על פי הנהלים של משחקי תפקידים.