משחק התפקידים מתחיל~~~*פםפםפם*!!11111
אוקיי, הזמן אמנם חלף עבר לו מאז שנעם ואני העלנו את הרעיון לראשונה, אבל תאמינו או לא, סיימנו אותו רק עכשיוXD אז קדימה, מתחיליםDDDDDDDDDDDDDDDDD:
התפקידים
: אינויאשה- ניא וירקות קאגומה- NoAmItA ChAn סאנגו- 13daniel13 מירוקו- shaoran li נאראקו- מיני מקגי קוהאקו- mikokikyo סאשומארו- bret the hitman hart קיקיו- Lust chan ג'אקוטסו- ילדת כוכבים באנקוטסו- אלונית 2006 נקודות ההתחלה: אינויאשה: עבר זמן מה מאז ששיפו עזב. אתה לא בטוח כמה זמן, כי זה נראה כמו נצח, בלי ההצקות שלו. איכשהו, נדמה לך שכולכם התבגרתם קצת מאז שהוא נשאר עם דודתו. בשבילך, זה רק פחות כאב ראש וחבורות מה"שב" של קאגומה. אבל יש לך יותר מרחב עכשיו, כאילו הוא תפס לך יותר מדי מקום. נכון שהוא לא היה מטרד רציני, אבל בלעדיו אתה קצת יותר רגוע, טיפה פחות קשוב לכל ענף שזז ברוח. יש לכם רבע מאבן ארבע הנשמות, ואתה יודע שלנאראקו יש כמעט את כל השאר. אתם במרדף צמוד אחר הרסיסים הנותרים, ואתה מקווה להשיג לפחות עוד אחד עד סוף היום. אתה מ בקאגומה, ורואה אותה מחייכת לעצמה. 'היא די חמודה ככה' אתה חושב, ואז נזכר באהובתך הנושנה, ומסיט את מבטך ממנה. מבולבל, אתה ושומע נחל זורם בקרבת מקום. אתה כבר רעב, ואתה מחליט שתעצרו כשתגיעו אל הנחל, למרות רצונך העז לאסוף עוד רסיסים עד שקיעת החמה. אולי תדחו את זה למחר, היום משום מה בא לך לנוח. הגיע הזמן לשכנע את כולם שהיום נחים קצת. קאגומה: עברו שבועיים מאז ששיפו נשאר אצל השדה ההיא. מי היה מאמין שתפגשו בדודתו ביער, ושהוא יחליט להשאר איתה? "העיקר שהוא מאושר", את אומרת לעצמך. למרות שעמוק בלב, את עדיין קצת מתגעגעת אליו. לעומת זאת, אינויאשה נראה יותר רגוע עכשיו. את יודעת שהוא לא שונא את שיפו... יכול להיות שהוא רגוע כי עכשיו שיפו נמצא במקום בטוח ואתם כבר לא צריכים לדאוג לו? נראה לך שאינויאשה באמת נעשה קצת יותר רגיש. אולי זה רק הדימיון שלך, אבל התקווה כבר ניצתה בליבך. בעודכם ממשיכים בחיפוש אחר רסיסי אבן, יכול להיות שעכשיו, אחרי שיש פחות על מי להגן (ואם לומר את האמת, גם פחות מי שירגיז את אינויאשה, ושמדי פעם יגרום לו לנטוש כל טיפת רומנטיקה שהייתה בו) והמתיחות באוויר ירדה קמעה, תוכלי לפתח את אהבתך לאינויאשה? בקרוב תעצרו לארוחת צהריים ומנוחה, אולי שווה לנסות. סאנגו: את לא מצליחה לשכוח את העובדה ששיפו עזב. אמנם חיבבת את השד הקטן, אבל חסרונו אינו הדבר העיקרי שמטריד אותך כרגע. כשהשארתם אותו עם דודתו, מוקף בבני דודיו הקטנים, ראית אותו מוצא מחדש שרידים למשפחתו. הוא היה מאושר, והתמונה הזו חקוקה בזכרונך, מנוגדת למה שהגורל הועיד לך. חסרונו מזכיר לך את חסרונו של אדם יקר לך בהרבה, בן המשפחה היחיד שנותר לך. את רוצה להיות קצת לבד, כדי לחשוב על הכל, אבל לנזיר היו תוכניות אחרות. הוא היה חייב להסיח את דעתך בצורה כל כך פוגעת? את אוהבת אותו, זה נכון, אבל הוא לא רגיש למצבי הרוח שלך. הדבר האחרון שאת רוצה עכשיו הוא להגרר לשטויות שלו. כולם מדברים על עצירה, ואין הזדמנות טובה מזו כדי להתבודד קצת ולסדר את המחשבות. מירוקו: אתה מביט לכיוונה של סאנגו, מחייך בהתנצלות. שוב לא התגברת על הדחף שלך, ומהלומה מאדימה על לחייך. היית רוצה לתפוס איתה איזה ערב רומנטי, אולי כדאי שתקדיש את היום הזה בשבילה. משום מה היא נראית נפגעת יותר מתמיד, והיא מסרבת לדבר איתך. אתה חושב שכדאי שתגיד לאינויאשה שאתה מעדיף לעצור להיום. נאראקו: הכהנת הזו, זו שהגנב עלוב הנפש ממנו נוצרת, אוניגומו, חשק בה, עומדת בדרכך זמן רב מדי. ניסית להפטר ממנה כבר פעמיים, אבל היא חזרה לחיים שוב ושוב. לפני זמן מה היא פגעה קשות בזה המחזיק אותך בחיים- ליבו של אוניגומו. כדי לא לתת לה את ההזדמנות להתקרב אליו בשנית, תלך לסיים את המלאכה שבה כל יצירי כפיך נכשלו לעשות בעצמם- להרוג אותה. המשפט 'כדי שמשהו יצליח, עליך לעשות זאת בעצמך', מוכיח את עצמו. אתה לא מוכן לסבול עוד מפלות, אז אתה יוצא אליה בעצמך. אתה מתגנב אליה, מסתיר את נוכחותך היטב. היא נעצרה לרגע, ואז המשיכה בדרכה. זוהי ההזדמנות שלך להשמיד אותה, סוף כל סוף. קוהאקו: אתה לא זוכר הכל, אבל אתה זוכר מספיק. עשית מעשים נוראיים בפקודתו של נאראקו, ואינך מוכן להמשיך לעשות זאת. אתה תחסל את נאראקו בכל מחיר. אתה אמנם לא זוכר מיהי האישה היפה והמסתורית, זו שממשיכה לרדוף את חלומותיך, אבל אתה יודע שהיא חשובה לך. אינך יודע מה קרה למשפחתך ואם בכלל יש לך אחת, אבל אתה לא נותן לבדידות להכשיל אותך. מטרתך היא להרוג את נאראקו, כדי שתוכל להתחיל לבנות חיים נורמליים. עקבת אחרי תינוקו של נאראקו, אשר משמש כליבו, וגילית את מקום המצאו. לפני יומיים נפגע היצור הזדוני מחיציה של הכהנת הקודרת, וכעת אין הוא מתפקד. רק ליבו ממשיך לפעום, ואתה לא יכול להרשות זאת. התינוק נעלם באיזור הררי ומיוער, ואתה מחפש אותו במטרה להרגו. רשרוש המים העדין בנחל קרוב מרגיע אותך, ואתה חושב על עצירה קצרה בקרוב. אך לפתע אתה שומע קולות מעברו השני. הם נשמעים די מוכרים, אולי שווה לבדוק מה קורה שם? סאשומארו: בדיוק חזרת לבדך מהשד הזקן ההוא, זה שידוע בכך שאין איש שיכול לפרוץ את מחסומיו. לאחר מעט שיכנוע הוא יצר מחסום חזק סביב חלקת היער ההיא, בה השארת את רין וג'אקן, כי עכשיו פניך מועדות אל משימה מסוכנת. אתה מתכוון להרוג את נאראקו, הפעם הוא לא יתחמק ממך. אתה מתקרב אל מיקומו, מתבסס על חושיך, כשמבטך נתקל בשתי גוויות מהלכות. הן לא שוות את זמנך, לכן אתה ממשיך ללכת. אבל הגוויה חלקלקת-הלשון תופסת את תשומת ליבך. אם הוא רוצה לחזור אל העפר, אין לך שום כוונה למנוע ממנו את מבוקשו. אתה מסתובב להביט בו, ומגיע להחלטה. זה לא יקח יותר משניות ספורות. קיקיו: חלפו יומיים שלמים מאז שפגשת בתינוקו של נאראקו וכמעט חיסלת אותו סופית. אחד מיציריו האחרים של נאראקו הגן עליו ומת במקומו, אבל את בטוחה שגם התינוק נפגע. ביומיים האלה חיפשת אחר מקום המצאו של התינוק, ואת מתקדמת בכיוון שאליו נלקח התינוק ע"י אחת הדבורים של נאראקו. את מה סביבך, חושייך אומרים לך שאת קרובה. 'הנוף ההררי והמיוער עשוי להסתיר בחובו סודות רבים', חשבת לעצמך. את ממשיכה להתקדם, אבל כעבור זמן קצר נעצרת, מה סביבך בחשדנות. את מרגישה ג'אקי חלוש מתקרב אליך, ככל הנראה שד חלש. אבל את כבר למדת לזהות את ההילה הזו, הוא לא יכול להטעות אותך. ואת מוכנה לקראתו, עם חידוש משלך. הוא לא יודע שהשתפרת מאוד מאז הפעם האחרונה שפגשת בו. 'הפעם', את חושבת בליבך, 'הוא זה שיובס!' ג'אקוטסו ובאנקוטסו: אתם מסתובבים לכם באזור העמקים, נהנים מכל רגע. אתם מעלים בהנאה זכרונות מהכפר שהחרבתם ביום האתמול, ומשוטטים בכיוון הכללי שבו אתם חושבים לפגוש בחבורתו של אינויאשה. אתם היחידים ששרדו מחבורת השבעה, ואתם מתכוונים לנקום בנאראקו על כך שהוא שיחק בכם. אבל לג'אקוטסו מתחשק לשחק קצת בפרצוף יפה. ההזדמנות נקרית בדרככם כשאחיו למחצה של אינויאשה, השד סאשומארו, מתגלה בוהה בכם בחוסר עניין וממשיך בדרכו. ג'אקוטסו רוצה לטעום שוב את טעמו של הדם, ובאנקוטסו מתישב על גדם עץ, מוכן לצפות בקרב. חרבו של ג'אקוטסו נשלפת וניצוץ שובבי נדלק בעיניו. הוא מחליט לפתוח את הקרב בשיחה קצרה עם השד האדיש. מילים חלקלקות יוצאות מפיו בעוד סאשומארו נעצר. ג'אקוטסו השיג לעצמו קרב. טוב, נעם ואני ממש השקענו, אז בבקשה, תשתתפו ותשחקו בכיף וברצינות ^^
אוקיי, הזמן אמנם חלף עבר לו מאז שנעם ואני העלנו את הרעיון לראשונה, אבל תאמינו או לא, סיימנו אותו רק עכשיוXD אז קדימה, מתחיליםDDDDDDDDDDDDDDDDD:
