משחק התפקידים מתחיל~~~*פםפםפם*!!11111

../images/Emo15.gif באנקו

"למה לנו לחפש סתם מריבות?" אני שואל בתהיה "תראה, השמש זורחת הציפורים מצייצות ובכפר הקרוב יש יריד. לא בא לך ללכת לשחוט כמה אנשים, לרסק איזה בית או שניים ואז לבזוז את כל הדוכנים שמוכרים דברים יפים?" אני קם בהבעת אדם למוד סבל ומניח יד על כתפו של ג'אקוטסו. עזבו שאני צריך להרים אותה די גבוה בשביל לעשות את זה "בוא, נלך לסדר לעצמנו איזה בילוי קטן. ממש מתחשק לי אוקונומיאקי."
 
../images/Emo15.gif באנקי

"בסדר הזה או ההפך?" גיחכתי בזמן שהמשכלתי ללכת, מחכה שג'אקוטסו ישיג אותי "אני רעב נורא, הייתי בולע את האוקונומיאקי עם הדוכן. אבל זה היה עושה לי בעיות בעיכול אז כנראה שלא, אני לא קיוקוטסו אחרי הכול."
 
../images/Emo15.gif באנקו *______-

"אממ, בוא נראה" הרמתי את מבטי (מתחיל לעצבן אותי שאני נמוך ממנו. זו לא בדיוק עמדה אסטרטגית) התחלתי למנות "אם כך אז... דברים לעשות היום: לאכול אוקונומיאקי, לבזוז ולהרוס כמה כפרים, להרוג כמה אנשים- ואז-?" הרמתי גבה. כבר הזכרתי את העובדה שיש לי הבעות פנים מרשימות? אגב הבעות פנים, אם היו משלמים לאנשים על פי שווי חיוך ג'אקוטסו היה מליונר על החיוך המסויים הזה שהוא שלח אלי מלמעלה הרגע. גדול, ממזרי, מאוהב ורק עם רמיזה לפסיכופתיות קלה בקצה. בעצם תשכחו לגבי השאר- זה היה חיוך של פסיכי מאוהב. הזכרתי כמה שזה חמוד? הלוואי שיכולתי לנשק אותו, אבל אני אצטרך למשוך אותו למטה בשביל זה, וכמו שאני מכיר אותו, ואני מכיר אותו, זה יסתיים כששינונו מרוחים בבוץ. לגמרי לא מתחשק לי שזה יקרה, הרי ידוע שבוץ לא הולך עם אוקונומיאקי.
 
-'.'-

שיגרתי לעברו חיוך מסנוור. יש לבאנקי צ'אן הבעות פנים כל כך מרשימות! עכשיו הוא הפגין אחת מהן. אני מת על הבעות הפנים האלה שלו. הוא נראה כאילו הוא מתכנן משהו חשוב ורציני. הפעם זה היה לשדוד כפר ולאכול אוקונומיאקי. הוא עדיין נראה כאילו הוא מתכנן פעולה צבאית חשובה. "קאוואייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!1", צרחתי למראה הפרצוף הרציני שלו. התחשק לי לתפוס אות הפנים שלו ולנשק אותם. הבעיה הייתה שלא בטוח שבאנקי מרגיש לגביי את מה שאני מרגיש לגביו. ומכאן, אם אנשק אותו, אמצא את הגרון שלי מחולק לשניים. לא נעעם במיוחד. לא מומלץ במיוחד.
 
../images/Emo15.gif ^_-

"וואו, תזכיר לי לגנוב משקפי שמש" אני מגחך למראה החיוך הזורח שעל פניו של ג'אקוטסו "כמעט עיוורת אותי". עכשיו אני לוקח את הסיכון ומושך אותו קצת כלפי מטה בשביל להנחית לו טפיכה על השכם, מראה חצי חיוך שרומז על כוונות (לא משנה אילו. חצי חיוך זו המומחיות שלי. זה לאט סתם "היי, אני מתכוון לעשות משהו", זה היה "היי, אני מתכוון לעשות משהו, וזה עומד להיות גדול ומגניב, רק חכה ותראה"). "שלוף חרבך, הגענו" אני מניח יד על באנריו. הבילוי מתחיל!
 
ג'אקי

יי!", אמרתי בחיוך ושלפתי את ה... "לא את זה", נאנח באנקוטסו. "התכוונתי לחרב השנייה שלך". "אה. אז תגיד". שלפתי את החרב השנייה שלי. לא לפני שהחזרתי את הקודמת למקומה הראוי. "הבילוי מתחיל!".
 
../images/Emo15.gif >>;באנקי

'תזכרות לעצמי- לדבר בלי רמיזות ליד ג'אקוטסו' רשמתי בפנקס המנטאלי שבראש שלי, ואז גם שמתי על המשפט הזה מרקר מנטאלי, רק ליתר ביטחון. תוךף כדי אני מניח שכמה אנשים מתו בצווחות. אלף ארבע מאות חמישים וש.. אלף ארבע מאות חמישים ושבע... מישהו צורח... אלף ארבע מאות חמישים ותשע... בניין, עוד בניין, מזנון... מזנון! אני חוטף אוקונומיאקי לנישנוש ואז שוחט את בעל המזנון. אוף! התבלבלתי בספירה. אחת... שתיים...
 
ג'אקי *_*

המשכתי לטבוח באנשים כשבאנקי צ'אן השיג לנו אוקונומיאקי. "הא! תמותי, אישה ארורה!", קראתי וחתכתי אישה לארבעה חלקים שווים. בסוף הבח, מצאנו את עצמינו בתוך הר חורבות וגופות אדם. "אוקונומיאקי!", קראתי והרמתי את מקלות האכילה שלי.
 
../images/Emo15.gif הודללולי אוקונומיאקי

"אני אומר לך, ג'אקוטסו" אמרתי בעודי בולס אוקונומיאקי ומביט בשקיעה אדומה מעל חורבות של בית וערימה מכובדת של גופות "אלו החיים טובים". אני נמתח לאחור, מביט במראה המלבב של אישה מבותרת לחלקים, ואז במראה המלבב עוד יותר של ג'אקוטסו מוערך אותה עם חיוך פסיכי משובח (אמרתי שההבעה הפסיכית שלו היא מהאהובות עליי? ג'אקוטסו פסיכי זה ג'אקוטסו שמח, וג'אקוטסו שמח עושה טוב על הלב).
 
ג'אקי

"כן", אמרתי בחיוך. "יש לנו חתיכת חיים טובים." המשכתי למעוך חתיכות של אנשים כשבאנקי בוהה בי במבט מאוהב ומחסל את שארית האוקנומיאקי לבדו.
 
../images/Emo15.gif באנקי

"אזזז מה נעשה עכשיו, ג'קוטסו?" שאלתי. אוקונומיאקי אין, והגופות כבר התחילו לשעמם.
 
../images/Emo15.gif באנקי

"בוא נלך לחפש אנשים לריב איתם" הצעתי בהרמת גבה "סתם, קצת מכות לא יזיקו לנו. זה לא באמת שווה אם זה לא נלחם חזרה. אלא אם זה גופה. גופות זה נחמד. אנחנו גופות". גיחכתי "אף פעם לא חשבתי שאתדרדר להיות גופה. אבל זה העלה בי תהיה.... שתי גופות ביחד, זה נחשב נקרופיליה? כי יש שם מישהי אחת דווקא די חמודה..." ג'אקוטסו נתן בי מבט מהובל/נגעל קלאסי, פרצתי בצחוק. "זו הייתה בדיחה!"
 
ג'אקי

הכיתי אותו בראש. "זה לא מצחיק!" "מה?", באנקוטסו נראה נעלב. "אני צוחק! באמת!". "אני לא מאמין לך! נעלבתי!", התחלתי לייבב.
 
../images/Emo15.gif באנקי

"אוח, די לייבב כמו אחת מהנקבות האלו שאתה שונא כל כך. גם ככה אני טיפוס של דברים קצת יותר... מלאי חיים" בחרתי את מילותי בזהירות "ואני מתכוון שרק אם הגופה מהלכת וגם מדברת, אז אולי יש לה סיכוי. והבחורה ההיא שם, ובכן, לא עושה לא זה ולא זה". אוי לא. הוא עושה לי פאפי אייז. גדולות כאלו. עם נוצצים בפנים. ויש לו גם רקע עם בועות סבון נוצצות. אההה, הגנקיות! זה מכאיב! אני לא מסוגל לעמוד בפני זה! מה הוא מתכנן לעזאזל?!
 
../images/Emo15.gif יאמי באנקי!

הפיזיקה הוכיחה את עצמה בכך שהתרסקתי אחורה בשנייה שבה הוא זינק עליי. שאני _שונא_ להיות נמוך! אבל אני חייב להודות שהוא מנשק לא רע...איזה מזל שאנחנו מתים, מחזור בחמצן לא יהרוג אותנו, חה חה.
 
למעלה