מתלבטת לגבי הזוגיות שלי

אייבורי

New member
באמת כדאי שתפרדו

&nbsp
ככה תוכלי לחפש את האהבה עליה את חולמת
והוא יוכל למצוא מישהי שתאהב אותו כפי שהוא.
כרגע
הוא סובל וגם את.
 
שמחה לומר

שבכל פעם שאני מתחילה להתלבט בעוונותיי האנושיים והחסרים, לגבי בן זוגי לחיים, פתאום מגיע אירוע או איזה מצב שבו אני מגלה אותו בעוד נדבך נעים, שגורם לי להבין שאני כן אוהבת אותו ולהרגיש שעם כל הקשיים- אנחנו באמת זוג לא רע בכלל.
מקווה שאצליח לעבוד על עצמי ועל הזוגיות הזו כדי שתמשיך ותתבגר. אין ספק שלגלות את זה שהזוגיות שלנו מתעצבת מתחת לפני השטח תוך כדי תנועה זה מעודד , משמח ונותן תקווה.
והכי חשוב שיש לנו אמונה אפילו שלעיתים היא נעשית קטנה מבד"כ והיא אמנם קטנטונת אבל קיימת. ואז שם היא רשת הצלה , ומצליחה להחזיק אותנו יחד. האמונה הקטנה הזו משמשת אחלה דבק בימים שאנחנו לא מסתדרים כדי לחזור ולהסתדר ולעלות שוב על הסוס.
תודה שליוויתם אותי בחששות שלי, שעזרתם לי להסתכל בעוד נקודות מבט, מעוד זוויות, ולבחון את המצב ואת עצמי שוב.
שומרת לעצמי את הזכות לקרוא פה שוב לפעמים, ואולי לחזור לכתוב כשיהיה קשה.
ובעיקר תודה למי שעזר מתוך לב טוב ומיטיב- ללא שמץ ציניות, ביקורת אלא נטו כדי לעזור לאדם שמבקש סיוע
 
לא הנפלא באדם

אני לא קיצונית, אבל להבין איך זה שאנחנו עדיין יחד אחרי הכל

עברתי הליך רפואי השבוע, והוא התעקש להגיע איתי וליווה אותי. חששתי שיעלו מתיחויות וזה לא יהיה נעים והוא יהיה לחוץ אבל היה ממש ההיפך. הרבה גם בזכות הגישה שלי, כן, אבל עובדה שזה עבד. הוא אפילו החזיק לי את התיק משהו שהוא לא מחבב במיוחד :)
בכל מקרה זה קירב. וזה הפתיע אותי לטובה. גיליתי אותו בסיטואציה הזו . הופתעתי שהיום הזה נגמר בלי מתיחות אחת אלא רק אמרתי איזה מזל שהוא כאן. והוא היה לגמרי איתי , רגיש וסבלן. זה הוציא ממנו איכויות בשעת אמת.
ובאותו הערב כשעשינו סיבוב עם הכלב שלנו דיברנו בפתיחות על זה שאנחנו עומדים בפני פרידות כי יש מריבות ומתחים אבל בעצם לא עושים עם זה כלום , והוא אמר שכנראה שתמיד יש לנו את האמונה שזה יעבוד. זה גם עשה טוב לדבר על זה ככה, בגובה העיניים, בפשטות, בלי מיסוכים של רוגז אלא בנועם, לומר בקול בין שנינו שאנחנו יודעים מה קורה, ולחשוב יחד איך זה הזוי ומדהים שאנחנו עדיין פה יחד, נלחמים על הקשר הזה. וכן להתחבק בסוף השיחה הזו ולהרגיש שסה"כ יש פה משהו. ושאחרי הכל, יש פה אהבה , שפעמים רבות מסתתרת מתחת שכבות של תסכולים\אכזבות\נפילות\ וכו' ובעיקר והכי חשוב- יש לנו מחוייבות שזה ילך וישתפר... כשהפערים הם לא עצומים, וכשיש רצון להצליח זה שווה הרבה.
לפעמים התסכול גדול וזה מכרסם לי ברצון הזה, אבל בסוף הוא שם. גם אם הוא מצטמצם. ויש לנו קשר סה"כ מאוד בריא. שנינו אנשים עם ראש על הכתפיים. בנויים לחיי משפחה. יודעים להתחשב. וגם יש הרבה נפילות של אסימונים כל הזמן מצד שנינו שיש הרגלים או התנהגויות שהן לא זוגיות או לא נכונות עם בן הזוג, ואז עבודה של כל אחד על הנקודות האלה . ומרגישים שיש שיפורים קטנים אצל שנינו. ההיכרות אחד עם הצרכים של השני מלמדת הרבה איך לחיות יחד....
יש לנו דרך ארוכה אבל אני בהחלט מרגישה שיש שיפור וכשהשיפור בולט זה מחזק אותי.
 

adam33

New member
אכן כך

אכן ישנה בעיה הנובעת מכך שאת פשוט לא בטוחה בעצמך.
רואה באחרים משהו שאוליי יועיל ל"אני" שבך.
אבל בעולם שלנו ישנם עליות וירידות ולפני שאנחנו קובעים משהו בצורה חד משמעית אנחנו צריכים לבחון זאת באופן יחסי.
למשל..אם הבן זוג שלך מתווכח איתך זה טבעי אבל אם אין לך למה להשוות הוויכוח אזיי תמיד זה יתעצם ויתעצם כאילו זה הדבר הכי גרוע בעולם.
מצד שני את מישהי שרוצה להריח ולהרגיש כל הזמן בחיות.
רוצה לנשום הרגע ולהרגיש שאת כל הזמן מאותגרת.
יכול להיות שעל אף שהוא יהיה כמו כפפה ליד את תשתעממי.
ולכן הצעתי היא קודם להנמיך ציפיות וללמד את עצמך שלא הכל בחיים שואף ל100.
 
למעלה