מתקשה להחליט

[shirael]

 

[זה מה יש10]

זו שאלה מעולה... אני מעולם לא הרגשתי בודדה יותר מעכשיו.

נשואה +ילדים.
פתאום אני מבינה שבדידות בתוך זוגיות, היא הבדידות הקשה ביותר שהרגשתי אי פעם.....

(מצד שני, אין לי שום יכולת לדעת איך זה מרגיש להיות רווקה בת 34 שמתה כבר להתניע את המשפחה שלה ואין עם מי...... כי לא הייתי שם. כן ראיתי מהצד חברות, ומודה, זה נראה כואב וקשה מאוד גם מהצד...)

תראי, קחי את כל השרשור הזה בערבון מוגבל.
כתבת ברגע של חולשה/ יאוש/ חוסר בטחון... אפילו לאורך השרשור הזה, הטונציה שלך כבר משתנה... זה טבעי בתוך טלטלות רגשיות.
יכול להיות שהבחור שנדלקת עליו הוא תמרור אזהרה, ויכול להיות שוואלה, נדלקת. קורה. ולאו דווקא מעיד על החוסרים שיש לך במקום אחר. את בשר ודם.

וגם, קחי בחשבון שכל המגיבים פה, כל אחד יש לו את החבילה שלו ואת החבלה שלו...... ואנשים שומעים ומגיבים לסיפורים של אחרים דרך הראי של עצמם...

 

[מריוס זכריה]

התקבלת למועדון

והייתי אומר, בהצטיינות.
הטקסט שלך ראוי שיהיה חרוט באותיות זהב מעל השער למועדון הזה.
אין ספק שבמועדון הזה יש גם הרבה הנחמה הדדית. בבית אולי תהיי בודדה, אבל במועדון לעולם לא תהיי לבד.

 

[זה מה יש10]

אמר וודי אלן,אני לא רוצה להיות חלק ממועדון שמקבל אנשים כמוני

להגנתי יאמר שדברים שרואים מכאן, קשה לראות 20 שנה אחורה ממבט של ילדונת....
מה ידעתי אז? ולא ממש הרגשתי מתפשרת.
להיפך, "תפסתי מציאה". אבל החיים דינמיים, כיועץ מומחה, אתה ודאי יודע....

אגב, ברגע שמבינים... כבר פחות מפחדים לאבד. את הזוגיות.
הבעיה היא שיש עוד דברים שהולכים בדרך לאיבוד... והם חשובים לא פחות.

בקיצור, בשום שלב זה לא שחור ולבן, ואני הייתי מורידה טיפה מהנחרצות מהנחרצות..... תמיד תשאיר לאנשים גם מקום לקצת אויר. זה מה שיועצים עושים.

 

[לא יודעת איך ומה]

תודה על האמפתיה

מניחה שקל יותר לאזור אומץ כגבר שלא צריך לשבת עם סטופר ולשלם את המחיר על ההחלטות שלו, לא?

מפתיע אותי שכולם יוצאים מנקודת הנחה שהחיים בזוגיות בסדר גמור + הרבה יותר גרועים מהחיים לבד. זה לא נראה כך כשאני מסתכלת מסביב, אבל אני אצטרך לשקול את זה שוב.

 

[מריוס זכריה]

זה לא קל יותר לגבר

חפירה

לנשים יש שעון ביולוגי מתקתק, ואת זה באמת אין לגברים. גבר לעולם לא ייתקע בלי אפשרות לפחות לילד. אבל...

כמו תמיד במשחק הזוגיות, יש סימטריה. גברים לא נתקעים בלי ילדים, אבל הם נתקעים עם....

כלומר מתחתנים (או שלא) עם מישהי שעושה להם (ולעצמה) הצגה כאילו הם המציאה הגדולה של חייה, או לכל הפחות הטובה שבפשרות, ואחרי שני ילדים היא מגלה שהיא נמצאת במועדון המתפשרות, ואז היא מתגרשת, והגבר נשאר עם ילדים קטנים שהוא רואה על פי הסדרי ראייה (אם האקסית לא מסיתה את הילדים נגדו) ועם מזונות, ובלי בת זוג.

וכל זה רק בסיבוב הראשון. לפעמים אותו גבר עובר גם סיבוב שני, שעלול גם כן להיות עם מישהי מהמועדון.

כך שבשורה התחתונה, גם לגברים יש שעון ביולוגי, הוא רק מתקתק הפוך מזה של הנשים.

מסתבר שלא רק הדשא של השכן ירוק יותר, גם הצרות של השכן קלות יותר... ככה זה.

---

ואומץ הוא תכונה הכרחית לכל אדם - גבר, אישה, טרנס או אחר.

---

אגב, אני לא יוצא משום נקודת הנחה. אני מסתמך על מה שאת כתבת שאת מחפשת, וזה: זוגיות טובה מכל הבחינות. זה הרצון שלך - לא שלי.

כמו שכתבתי בפוסט הראשון, אני לא נגד פשרות!!! אני בעד!!! אבל כתבתי גם מה התנאי לפשרה סבירה: שאף גורם הכרחי לא נעדר ממנה. מתפשרים על nice to have, לא על העיקר.

ואם את לא יודעת המ אצלך עיקר ומה לא, תתבונני עוד פעם בהתאהבות שקרתה לך. היא לא קרתה בטעות או במקרה.

אז אם יצאת מבולבלת מהפורום, זה דווקא טוב. חשיבה מחודשת היא דבר חשוב מאוד.

מאחל לך הצלחה, מה שלא תבחרי.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[איש המתח]

האהבה שמדברים עליה הנ"ל

הוא דבר שנבנה.
זה משהו שדורש עבודה (וכמובן, הדרכה).

 

[מיים שקטים1]

אולי הקפאת ביציות תשחרר אותך מהלחץ המיידי להרות

תוכלי להיפרד ולנסות למצוא את בן זוג מתאים יותר.

 

[תמרה 448]

טיפול זוגי

אני אישית במקרה הזה כן הייתי הולכת איתו לכמה פגישות של טיפול זוגי לראות האם הדברים החסרים ברי תיקון במידה ותעבדו על זה. אני לא שולחת כל אחד לייעוץ, אבל פה יש בסיס טוב, משהו חסר..במיוחד בקטע הפיסי..יש סיכוי טוב שעם תקשורת נכונה ועזרה מגורם שלישי הבעיות תפתרנה ותתאהבו מחדש. ואם לא- תפרדו בצורה יותר שלמה ומושכלת עם פחות רגשות חרטה. זו דעתי.

 

[אם כבר אז שיהיה]

זה שאלה של אומץ וכמה את משוגעת וכמה את מוכנה

ללכת אחרי הלב. אני אישית הייתי נשארת עם הנוכחי וחייה כל החיים עם החוסר. אני מכירה את עצמי - הייתי מעדיפה ככה.
יש לי חברה שבחרה אחרת. היא ויתרה על הכל עם הנוכחי והלכה עם החדש ובסוף זה נגמר. אז תשאלי אותי מי מבין שתינו יצאה חכמה - היא.
אני לא יודעת בדיוק מה יש לאישה הזאת אבל היא ניראת מאושרת. היא הולכת לפי הלב, לא לפי הכסף ולא לפי כמה זמן נישאר לה להביא ילד. שום שיקול כזה. והיא פשוט מרגישה לי אישה מאושרת. יש לה שריטות אבל זה חלק מהאישיות שלה שהיא עושה מה שנכון לה והיא כזאת חופשיה ואני מאמינה גברים נמשכים לאנרגיה הזאת. לא חסרים לה מחזרים.
מצד שני היא החליטה שאם היא לא מוצאת אחד שממש ממש היא תתלהב ממנו אז היא מוותרת על הבאת ילדים לעולם. ופה המקום שאני נפלתי בו כי אני נורא רציתי ילדים אז כמו שאמרת. הבאתי ילד - כמו כולם...
(דרך אגב, אצלה, הדבר היחיד שכאילו מעיב על האושר שלה עם הבחירות שלה זה העובדה שהיא כלכלית צריכה לעשות הכל בעצמה. לקנות דירה, לחסוך לפנסייה. פה היא מלאת חששות מה יהיה.. )
אבל מה שלא תבחרי, בסופו של יום, הכל מתורגם להתפשרות על אושר. אם תשארי איתו אז תהיי פחות שמחה. אבל כמו שאמרת - כן, יש לנו בעיות, אבל מה, לאחרים אין? סיכמת את הדברים יפה.
&nbsp

 

[לא יודעת איך ומה]

תודה על כל התגובות

רק סיבכתם יותר

אם למישהי יש המלצה על מטפלת טובה בתל אביב אשמח שתשלחו לי הודעה. תודה!

 

[נוסעת27]

עברתי על השרשור כולו

קראתי הכל, מכירה אישית את הדברים שחלק מהנפשות הפועלות שהגיבו לך, וגם מצאתי הרבה דברים דומים מאוד לדברים שעברו על חברות שלי וגם מצאתי את עצמי איפשהו בין כל הדברים.
&nbsp
המסקנה שאני הגעתי אליה היא כמו שכבר אמרו לך- אין שחור ולבן. חלק מאוד מחוברים למשהו מאוד מסויים שהם יודעים שהם צריכים וברגע שהם מצאו אותו יש להם אמת מאוד ברורה- להם.
&nbsp
יש לי חברה טובה שהכירה מישהו שהוא אחלה, אבל אני לא חושבת שהיא אי פעם ממש הייתה מאוהבת בו. היא כמוך התחבטה שנתיים, סחבה את המסכן לטיפול זוגי, לקחה את עצמה לטיפולים פרטניים, סקסולוגים להבין למה היא לא רוצה לשכב איתו. הכל.
הייתה מספרת לי שוב ושוב, מתייעצת, משתגעת, אפילו כתבתי עליה כאן בפורום. בסוף היא התחתנה איתו. אני חשבתי לכל אורך הדרך שהיא טועה אבל נראה שהיא בסוף באמת הצליחה להגיע להבנה שלמה שיש מספיק דברים בקשר שטובים לה והיא לא זו שתיכנס למשוואת הכוכבים בעיניים ולבבות בוערים. והאמת? היא נשואה כבר יותר מחצי שנה ונראה שממש טוב לה. אחרי כבר יותר משלוש שנים בקשר איתו טוב לה עם זה שהיא החליטה סוף סוף, טוב לה עם זה שהיא נכנסה לזה בעיניים פקוחות והיא מרוצה ממה שיש והשלימה עם מה שאין. ולי בתור חברה לא נותר אלא לפרגן, גם אם אני לא הייתי פועלת כמוה. מי אמר שלה פחות טוב ממישהי אחרת? אולי זה לגמרי מה שהיא צריכה אבל בגלל שאנחנו כחברה הכתבנו לה שהיא אמורה להרגיש אחרת, יצרנו אצלה קונפליקט שבכלל לא היה צריך להתקיים? אולי זה הכיוון שלה ומבחינתה זה דיי והותר.
&nbsp
פרספקטיבה של כל אדם היא שלו בלבד. יש כאלה שחיים חיי זוגיות שטחיים ומרוצים (מכירה גם כאלה) ויש כאלה שמחפשים אש בעיניים ויש כאלה שמחפשים משפחה כמוך. מי אמר שהצורך הזה שלך הוא פחות לגיטימי מאלה שמחפשים את האש? אף אחד.
&nbsp
העניין הוא, שאת כן מתארת מצב שנדלקת פתאום נורא על מישהו, ופתאום זה עורר ועירער אותך. משמע- כן חסר לך כאן משהו. את מרגישה פספוס כלשהו, שמתבטא גם בסקס שלכם. אני לא בהכרח חושבת שהדבר הזה שצץ לו אומר שאין את זה בקשר הזה ושזה לא יכול להיות. אולי כן ואולי לא. אבל נשמע לי שיש לך כאן עבודה לעשות. לא איתו אלא אם עצמך. גם זרקת שהוא אמר לך לגבי הסקס ש"אם את תתנהגי אחרת יהיה אפשר לשפר הרבה" משמע יש כאן מקום לעבוד, גם מנקודת הבמט שלו. אני במקומך בשלב זה הייתי מרימה את עצמי לטיפול לנסות ולברר מה קורה ומי נגד מי. ואגב כל מה שאני כותבת לך לגבי ללכת לטיפול כדי לעשות סדר- מביאה את זה לגמרי מהעולם שלי וממה שעובר עלי עכשיו. אז גם את זה את לגמרי מוזמנת לקחת בעירבון מוגבל ולקחת מזה מה שמתחבר ונכון לך

 

[אהובת הספרן]

יש עוד פתרון. פוליאמוריה. לא מתאים לכולם אבל

כך גם חלק מפתרונות בית הספר או התגובות הדיכוטומיות של או- או שהוצעו כאן.
בפוליאמוריה את יכולה להמשיך לחלוק את חייך עם הבנאדם הנפלא הזה שאת אוהבת, ולממש את המיניות שלך ועוד היבטים עם אדם נוסף שכנראה משלים את הצורך הזה שלך.

האם זה אפשרי לכולם? ברור שלא.
האם זאת אפשרות? ברור שכן.

מכיוון שאני לא מכירה אותך, את בנזוגך ואת התקשורת ביניכם אני כמובן ממש לא ממליצה לך לדבר איתו על זה אבל זה עוד דבר שקיים בעולם ושבמסגרתו את לא צריכה להרגיש אשמה שאת אוהבת מישהו ושבמקביל הלב שלך גם נוטה למישהו אחר.

 

[dixie chick]

לא נכנסים לפולי בלי לתקן מערכת יחסים קיימת

כי להכניס פולי למיטה חולה זה להפוך את המיטה לעוד יותר חולה.
כמה זה קשה לנהל מערכת יחסים אחת? כפול מליון בפולי
&nbsp
בנוסף לזה, מערכות יחסים הן לא תוכנית כבקשתך, ואי אפשר להגיד לבן אדם אחר "אתה מוצר, תפקידך בחיים שלי זה למלא בשבילי צרכים XYZ ולא יותר או פחות או אחרת" ולצפות שזה תמיד יהיה נכון. גם כי יש להם בעצמם רצונות ורגשות וצרכים, גם כי כל אלו יכולים להשתנות גם אם הם חתמו והצהירו וראו את כל הסעיפים, גם הרצונות והרגשות והצרכים שלך יכולים להשתנות ולהתפתח.
&nbsp
להוסיף עוד מערכת יחסים בלי להבין שיכולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת עליך, על הזוגיות הנוכחית שלך ועל הבן זוג החדש זה פשוט מתכון לאסון ושברון לב ופגיעה מכל הצדדים בחבילה. כולם בעסקה הזאת הם בני אדם ולא איזה סיר חדש למטבח ולהתייחס אליהם אחרת זה פשוט לא אנושי ולא הוגן כלפיהם.
&nbsp

 

[אהובת הספרן]

לא התרשמתי שמערכת היחסים שלהם מקולקלת

על פניו ממה שהיא מתארת יש להם מערכת יחסים טובה ואוהבת
לא ברור לי למה כשיש ציפיה מבנאדם אחד שימלא את כל צרכיך זאת לא התייחסות אליו כאל מוצר וכשאין לך ציפיה כזאת אז זה כן.
ברור שהוספת מערכת יחסים כוללת השלכות
גם להמשך במערכת יחסים שיש בה חוסרים יש השלכות.
המטאפורות על התייחסות לבני אדם כאל סיר חדש למטבח היא כמובן בראש שלך ופרשנות שלך.
כשאדם פותח את עצמו למערכות יחסים עם אנשים נוספים הוא ממש לא בהכרח מתייחס לאנשים אחרים כאל מוצרים ואין בזה שום דבר "לא אנושי"

גם מערכות יחסים שאין בהן אנשים נוספים הן לפעמים מתכון לשברון לב ופגיעה וגם שם לעיתים מתייחסים לאנשים כאל כלי.
אני חוזרת על מה שאמרתי מכיוון שלא סתרת את זה:
זה לא מתאים לכולם אבל זה פתרון אפשרי
רק השואלת יכולה לדעת האם זה מתאים להעלות נושא כזה מול בן זוגה.

 

[dixie chick]

היא לא פרשנות שלי היא פרשנות נפוצה

"חסר לי סקס אז אני אחפש אדם שמעניין אותו רק סקס"
"חסר לי רק קינק אז אני אחפש בן אדם שמעניין אותו רק קינק"
"חסר לי רק שיחות נפש אז אני אחפש בן אדם שמעניין אותו רק שיחות נפש"
ואז כשמתברר פתאום שאותו אדם אינו דבר אחד בלבד, למשל הסקס מעולה אבל הוא רוצה גם להתכרבל ולראות טלויזיה, או שהשיחות נפש נפלאות אבל הוא רוצה שגם שתשאר לישון, אז מה עושים? אומרים לו- זה לא היה בחוזה, אומרים לו, אה אופס ביי, אומרים לו, אה בעצם גם אני התאהבתי בך בינתיים או רוצה את מה שלא סיכמנו עליו, אבל הבן זוג הקיים שלי לא יסכים? זאת גישה של סיר מטבח.
&nbsp
או אומרים לו "אתה בן אדם שיש לו רצונות וצרכים ויש לנו מערכת יחסים שהבשילה ורוצה דברים, ובוא נראה ביחד איך אפשר שכולם יהיו מרוצים ביחד"
&nbsp

 

[זה מה יש10]

אז איך זה עובד בעצם?

באמת מסקרן אותי... פעם כשהייתי שומעת על זה אמרתי שזה יכול להיות ממש מגניב. להנות מהחיים, בלי הקטע של לשקר ולהסתיר ולבגוד באמון.

אבל היום, אחרי שחוויתי בגידה כואבת- ופתאום הבנתי שזה לא רק הקטע של השקר והמעילה באמון שכואב, אלא הכל.... ממש הכל..... ושזה פשוט בלתי נסבל, אז אני לא מבינה איך אפשר?!

מה זה כולל בעצם? איך זה עובד, טכנית?
אני למשל יוצאת לא מעט בערבים ללא בעלי, ותמיד הוא שואל לאן ועם מי...... אז מה אני אמורה להגיד לו? "קבעתי זיון עם איזה מישהו מהאינטרנט"? או בשלב מתקדם יותר להגיד לו "עם המאהב שלי, ואל תשכח לקפל כביסה"?
ומה הוא אמור לעשות בזמן הזה (חוץ מלקפל את הכביסה כמובן, וחסר לו
שלא

)?

ואם נגיד אני רוצה לצאת לוויקנד עם המאהב שלי.... זה תקין? ולסוע לחו"ל (שזו אהבת חיי...)? איפה עובר הגבול בעצם בין קצת לבלות מהצד לבין להעביר את מרכז החיים החוצה מהבית? והכוונה היא גם למשאבי זמן וגם לתקציב.....

אני מבינה שזה בנוי על תיאום ציפיות וחוסר קנאה מוחלט, אבל איך בכלל מגבשים הסכם כזה.... הרי בתחילת הדרך לאף אחד אין מושג לאן זה ילך....
ומה עושים אם מישהו פתאום מקבל רגליים קרות , מה שסביר להניח שיקרה ברגע שיראה שהשני מאוהב/ הולך לו קצת מעבר למצופה/ איבד עניין בבית.......

ועד כמה חושפים וכמה פרטיות שומרים? מספרים את הפרטים? קטנים הפיקנטיים? או לא? ואם כן? איך אני אמורה להרגיש איתו אחרי ששמעתי על החזה המושלם שלה, התחת ההורס שלה?

יש פה כל כך הרבה סעיפים שיכולה להתפתח סביבם עגמת נפש...
עכשיו אל תגידי שגם בנישואין רגילים אין ביטוח והנה המון בוגדים, יודעת. על בשרי

אבל לפחות היו לי כמה שנים שבהם חייתי בביטחון מוחלט....
זה קצת כמו המוות נראה לי... אנחנו יודעים שבסוף כולנו נמות, פשוט משתדלים שזה לא יהיה מול העיניים ובקדמת הראש כל היום.......

וזה באמת לא נכתב בביקורת ובשיפוטיות אלא מתוך רצון עמוק להבין... אולי פה נמצא הפתרון לפלונטר של החיים שלי ואני עדיין לא מבינה את זה.....

 

[dixie chick]

זה חלק מהסיכון שלוקחים

שום הסכם מראש לא יכול לכסות את החיים האמיתיים, לוקחים בחשבון שכל מה שכתבת יכול לקרות ועובדים על זה כשזה קורה.
&nbsp
היתרונות הם בדרך כלל שזה עושה טוב לכולם ורמת האושר עולה, זה בערבון מוגבל יחסית כי הרבה אנשים נופלים בדרך במלכודות הקנאה והשליטה ולא מגיעים לשלב שבו מבינים כמה כיף זה עושה לכל המעורבים בדבר, גם לאלו שלא נמצאים כרגע במערכת יחסים נוספת.

 

[אייבורי]

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

&nbsp
הטיעון הזה אצל הפוליאמורים תמיד הורג אותי מצחוק.
&nbsp
טיעון לויתור על אותניות ריגשית בשביל אמת גדולה.
&nbsp
כבר עדיף להזריק אלוהים לוריד.

 

[זה מה יש10]

תשמע, אני כבר לא יודעת... יש כאלו שזה מסתדר להם כנראה

אחרי שחשבתי שכבר ראיתי הכל בחיים, הסתבר שעוד לא התחלתי לגרד את קצה הקרחון...

אין לי מושג, אולי יש כאלו שלראות/ לדעת שהאישה שלהם אוהבת רגשית ופיזית עוד גבר לא מזיז להם.
ואולי יש נשים שבאמת באמת באמת לא איכפת להן.......

השאלה הגודלה היא האם אפשר להביא את עצמך למקום הזה שבאמת לא יהיה לך איכפת ולא תרגיש שזה מכרסם בך...?