נאמנות

[עוזי שחף]

התכוונתי

"שאישה" חשה שאני לא חושב כמוה,יותר מידי בזמן האחרון,וחששתי שהיא סבורה שזה מכיון שמדובר בה. ואני תיקנתי,וטוען שמדובר בי,ובאופן החשיבה שלי. לגבי דירסט,התכוונתי שאם היא היתה כותבת כמוהו,אז כנראה שהייתי מסכים איתה יותר,זה סביר לא? והיא צריכה "להיכנס לראש של דירסט",ולכתוב פחות או יותר כמוהו בכדי שאני אסכים איתה... לגבי השאלה איך להיכנס לראש? אפשר אחרי הכרות עמוקה,והרבה שיחות "להיכנס לראש",וטוב שאני לא זוכר שדיברנו על זה,כי יותר קל לי להתבטא. יום נעים,עוזי

 

[Deerest]

ונראה לי שהיא מנסה דרך ../images/Emo3.gif

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

כשאתה חושב, שאתה יכול "להכנס"

לראש של מישהו, אתה בעצם סוגר אותו. איך? לך נדמה שאתה יכול לעשות את זה. ובעצם אתה אומר לעצמך, אני מכיר אותה/ה. הוא בטח יגיב כך וכך... וכשזה לא קורה, אתה מופתע ולעיתים עלול לכעוס... מסכימה עם זה שטוב לפעמים לא לזכור.אני משתדלת לשכוח כמה שיותר מהר, ובמיוחד פרטים שאין בהם תועלת. וגם... אף אחד לא יכול לכתוב כמו דירסט, כמו שאף אחד לא יכול לכתוב כמוך. העבודה היא ללמוד, ולהשתדל "לדבר" עם כל אחד בשפה שלו, עד כמה שאפשר.מראש, לכל אחד מאיתנו יכולת לדבר עם מספר מסויים של שפות, אנשים. מגדל בבל, האגדי, תנכי, דיבר בדיוק על זה. על זה שלמרות שכולנו "מדברים" שפה שנקראת עברית, לכל אחד מאיתנו יש את השפה שלו, בעברית עצמה. עכשיו, תגיד לי עוזי, מה זה קשור לנאמנות? אחת הדרכים הכי ברורות להבנה, שיקול דעת, נאמנות, ועוד הרבה דברים אחרים ששוחחנו עליהם כאן, ועוד נשוחח, היא השפה.יש שפה שאני "לא מתעסקת" איתה, ויש שפה שאני יש קופצת להשתחשך במים שלה. בכיף. זה גם תלוי בשפה שלי באותו יום, וגם בשפה שאני מסוגלת להבין באותו רגע... וגם... אנחנו מדברים שפות שונות, בימים שונים, ומכאן השינויים בכתיבה של כל אחד ששמת לב אליהם לעיתים. נאמנות, היא מילה בתוך השפה, שמעלה אצלנו הרבה מאוד דברים, אישיים ופרטיים. אני אני "צריכה להכנס לראש של ציפי" (למשל), אז מה אני אעשה עם הראש שלי? בינתיים? איפה הוא יהיה? בוקר טוב, יום נעים ותראה כמה גם וגם יש כאן...

 

[עוזי שחף]

שיקלול וסטטיסטיקה!

אביבה,לגבי מה שכתבת על ה"סכנות",שבלהיכנס לראש,אז אני צריך לשקלל מה קרה תמיד כשציפיתי,או כשנכנסתי לראש.. מצד שני,הרבה פעמים אנשים הפתיעו אותי,וזו היתה חוויה שרק בשבילה היה שווה לחוות 3 אחרות,פחות מהנות... מכירה את זה? או שאת סגורה על מה שכתבת ממש עד הסוף...? כמובן שאף אחד לא יכול לכתוב כמו אף אחד אחר,וזה ידוע לי אביבה,רק שאני התכוונתי לאמר ל"אישה אורחת",שבכדי שאני אסכים איתה רוב הפעמים היא כנראה תצטרך להצליח לכתוב כמוהו,ולחשוב דומה לו,ואז הייתי כנראה מסכים איתה,לא התכוונתי לאמר שהיא ממש אמורה להיכנס לראש שלו בכדי לרצות אותי. זאת אומרת,שאם הייתי מסכים איתה,אז כנראה שהיא חושבת כמוהו! אופס.... האמת היא שאני מסוגל להסכים עם 2 דעות שיכולים להראות שונות.... אביבה,הגם וגם כנראה ישאר לנצח משהו חזק,משהו אינסופי... רציתי לאמר משהו חשוב בקשר לשפה,ואם זה לא ממש מתחבר אז לדעתי זה משהו שמאד חשוב שישב במודעות של כל אחד. אתן דוגמא: אני נכנס להום סנטר,ביום שבו יש "מבצע",כמו כל ה"מבצעים החארטטיביים" שנערכים בכל יום בכל חנות בישראל,ואני שואל שאלה זו את איש המכירות: גישה א': "תגיד לי,איך אתם מוכרים כל כך זול,כל הכבוד איך הורדתם ככה את המחיר"? התשובה שלו תהיה בדרך כלל,משהו כמו,"תשמע,הבאנו מזה כמות,ואנחנו מעיפים הכל ביום יומיים,בשביל "לחסל"... גישה ב': "תגיד אחי,יש מי שאוכל את החארטה הזו"? והתשובה שלו כמעט תמיד: "תשמע,יש מי שצריך לקנות,ואין לו זמן לרוץ לחפש במקום אחר".... זה מתחבר לי עם שפה,וכבר הרבה זמן רציתי להביא את הדוגמא הזו.. ביי עוזי

 

[אישה אורחת]

עוזי

זהו נפרדתי מדיסו תראה דירסט כתב "האם לא, כל מעשה, מחשבה, תחושה, רגש, שמוביל למעשה כלשהו, בסופו של דבר, האם זה לא נובע מנאמנות לעצמנו?" ואני כתבתי לו "לצערי רבים פועלים לא מתוך נאמנות לעצמם הפחדות,איומים,מכות,הטעיות,השפלות,שליטה,אינטרסים,קונסנסוס,....זה רק חלק מרשימה ארוכה שגורמים לאנשים לא להיות נאמנים לעצמם הרבה אנשים רוצים/חושבים אחרת ולא יכולים כי קשה" לא התכוונתי לאנשים שמפחידים,מאיימים,מכים,.....אלה פחות מענינים אותי....ברור לי שיש אנשים שה"נאמנות לעצמם" היא גם מסוג כזה. התכוונתי לקורבנות של החיים....אלה שקשה להם.... אלה שנמצאים תחת לחץ ...ובגלל כל מיני סיבות ולא יכולים להיות נאמנים לעצמם למשל קח לדוגמא אישה מוכה שיש לה דרך משלה ....לא מצליחה להיות נאמנה לדרך/לעצמה בגלל שבתנאים כאלה קשה לה מאוד דוגמא מסוג אחר נער מתבגר נגד סיגריות ....מעשן בגלל הקונסנסוס....כדי להתקבל בחברה...ולמה ?....כי קשה לו להצליח להיות נאמן לעצמך דורש אומץ/כוחות נפש ....משימה לא קלה. אחרי ההסבר הזה אני אשמח לקרוא את דעתך

 

[Deerest]

לילך

חשבתי שלעולם לא תעזבי אותו, את דיסו. טוב, הכרת אותו כדיסו. מעל פני השטח, אכן זה מה שאנו וכולם רואים ושומעים. האשה המוכה והנער המתבגר נמצאים ב"תרדמת" הכרתית. וכך הם גם נאמנים לאותה תרדמת, שמאפיינת למעשה אותם. כאשר היא והוא "יתעוררו", הנאמנות תשאר לעצמם אבל תתבטא במעשים שונים. היא תחזיר לבעלה והוא יתחיל לעשן כי ככה הוא רוצה. או אחרת. אם תמצאי את מה המעשה משרת (אבל קודם צריך לחפש) תביני. למה הוא מעשן למרות... ולמה היא מוכה למרות... ואיך נאמנות קשורה לסתירות כבר שאלתי אותך?

 

[אישה אורחת]

עוזי

כי אני משנה סגנון מבין אחרת לכן גם לא צוחק איתי מקבלת, מה אני יכולה לעשות

אתה צודק שבכל עשייה ...המעשה משרת אותנו ואני אומרת אם אני מאמינה בדרך חיים משלי ואני מאמינה שהכי חשוב ולפני הכל להיות נאמנה לעצמי/לדרך חיים שבחרתי אני נמצאת בנקודת פתיחה אחרת לגמרי העשייה והמעשה יהיו שונים לגמרי בעקבות זה ואם כך השאלה היא מה מנחה אותנו? מה היא נקודת הפתיחה שלנו?

 

[אישה אורחת]

אני

חייבת לזוז מהמסך אז רק לפניכן רוצה להגיד שהיה לי נחמד הבוקר ומענין

נמשיך.....

 

[עוזי שחף]

אישה,תשובה קצרה כי אני יוצא,ולאביבה

לאביבה אשיב במועד מאוחר יותר... אז בכמה מילים,מה יכול להנחות אותנו חוץ מהנאמנות לעצמנו? ומדוע את לא סבורה עדיין,שזו נקודת הפתיחה לכל סוגי הנאמנות,גם ה"טובות" קרי חיוביות בעינייך,וגם ל"שליליות",קרי הרעות,קרי המעשנים,הנרקומנים.. את יודעת אישה כמה פעמים אני "תופס" את עצמי בחיים,שואל את דיסו: "בחיית ראבאק עוזי,איך זה שלפני חודשיים,רק לפני חודשיים חשבת ממש ההיפך..." ואז אני מגיע למסקנה הקלישאית (רק בעיני,כי זה קורה הרבה),שזו היתה כנראה נאמנות א ר ע י ת לעצמי,ועכשיו יש נאמנות אחרת. ברגשי נאמנות. עוזי. (אני ממהר,הצטרפתי לקבוצת מתופפים במעגל,12 חבר'ה בערך,מנגנים כל יום שישי במעגל מיקצבים שונים בטבע,והתאהבתי...תמיד הייתי.)

 

[Deerest]

נקודת פתיחה

למה היא חשובה? מה יש בה? נקודת פתיחה "מקבעת" אותך כי היא בעלת משמעות של "מתן כיוון" למה לא, שכל נקודה בדרך תהיה נקודת פתיחה? כך הדרך תהיה רב כוונית, רב ענינית, כך היא תהיה... רב דרך. אספר לך סיפור עם אנלוגיה לנקודת פתיחה (שוב זה עם הדוגמאות שלו): התארחו אצלנו חברים, אני במטבח עם הסכין ליד השיש, משטח העבודה שלי (זמנית, כן?). חברה שהתישבה במטבח אומרת לאשתי: תראי איך הוא מנקה אחרי כל שלב, אצלי זה לא ככה, יש נורא בלגן ורק בסוף אני מנקה". (חייכתי לעצמי, איך היא הולכת ליפול בפח, אני הרי "מכיר" אותה). שאלתי אותה "הרי כשאת מתחילה לעבוד, את דואגת שיהיה נקי, לפני שאת מתחילה, לא?" (נקודת פתיחה) "בוודאי" היא עונה "אני לא מסוגלת להתחיל לעבוד כשיש לכלוך ובלגן". "אז איך את מסוגלת להמשיך לעבוד עם לכלוך ובלגן"? שאלתי. בלי להכנס לסיבות למה היא לא מנקה תוך כדי עבודה (עצלנות?), יש כאן דבר מעניין. היא לא אוהבת לעבוד בלכלוך, ז"א שאת רוב הדרך היא עושה עם מטען רגשי "שלילי". למה? כי נקודת הפתיחה שלה הייתה נקיון ראשוני. מה עוד - בסוף העבודה יש לה הרבה לנקות, גם נקודת הסיום שלה מקבעת לה מטען רגשי "שלילי" - היא לא אוהבת לנקות, והרבה (לכן גם לא ניקתה באמצע הדרך). אם היו לה "נקודות פתיחה" גם באמצע הדרך אז העבודה הייתה נעשית ביתר חשק. או עם מטען רגשי "חיובי". "נקודת הסיום" המאוסה לא הייתה קיימת. היא הייתה יכולה לפרוש מהדרך (לעבור לדרך אחרת) בכל שלב ולהשאיר את המשטח נקי עבור המחליפ/ה, בלי להרגיש: אוף, לעזוב באמצע..." מה מנחה אותנו? הקשב העמוק עמוק לעצמנו. ושם, אין נקודת פתיחה. זה רצף אחד ארוך של נקודות - הדרך.

 

[אישה אורחת]

"שוב זה עם הדוגמאות שלו" חחחחחחח

זה בדיוק מה שאמרתי שקראתי את הדוגמא שהביאת אני מדברת על דרך חיים ואתה מדבר איתי על ניקוי משטח עבודה

אני אתן לך דוגמא נקודת פתיחה בחיים,נאמנות לעצמי...עד כאן ,אין ויכוח אני מקווה. מה שמנחה אותי זה לדאוג שהדרך תהיה יפה ונכונה לי. הדגש שלי הוא על ההווה לא העבר ולא העתיד. משתדלת שכל יום יהיה מיוחד ומרגש. היום/הרגע צריך להיות טוב לא מחר ומחרתיים. כל אחד/אחת ומה שמנחה אותם...אחד כסף....השניה קריירה.....השלישי מעמד .....ואחר לגור בטבע.... להצמד למה שמנחה אותך זה לא דבר פשוט. אני יודעת שעשיתי ועושה כל יום דברים למען.....כל תוכנית או רעיון שעולה עובר קודם מבחנים של הדרך.... זו עבודה קשה אבל משתלמת....הרבה חשיבה אומץ וכוחות נפש. ועכשיו למשטח העבודה אני אוהבת אותו נקי בהתחלה א- כי זה כיף ב-אני הולכת למלא אותו תכף עד אפס מקום חחחח אני לא מנקה בין השלבים כי א-בגלל שאני באמצע העשייה/ההתלהבות מרוכזת בעיקר ב-שומר לי על קצב עבודה ג-לא אוהבת בחלקים זהו בוקר טוב עולם

 

[Deerest]

הוא שאמרתי

נקודת פתיחה בתחילה מקבעת אותך בהמשך.

 

[אישה אורחת]

בעיני

זה החופש הכי גדול שאני יכולה לקחת לי מהחיים המקובעים האלה. כן בכל הכאוס הזה יש הרבה קבוע והכי חשוב שזה עושה אותי מאושרת.

 

[Deerest]

וזה

משמח אותי מאד לקרוא. את זוכרת סתירות? אחת מהן... לתחום כדי לתת חופש.

 

[אישה אורחת]

אחרי

חשיבה.... זו בחירה מתוך..... לא ניתן להיות הכל.... משהו בכל זאת מושך יותר... לכן אנחנו בוחרים עדיין חושבת על "לתחום כדי לתת חופש" מדהים

 

[Deerest]

אבל, אבל

את בשרשור של נאמנות. איך את יכולה עכשיו לחשוב על שרשור של סתירות? איפה הנאמנות שלך? רגע, אפשר להשתמש בזה כדוגמא?

 

[אישה אורחת]

ברגע

זה ממש ראש חלול יום ראשון צריך להתניע מחדש לוקיח זמן חחחחח פעם אחרת נחזור לזה עצמי ישן

 

[Deerest]

.O.K

חוסר אונים. אני כבר לא יכול יותר, אני רוצה להחליף עבודה, אבל... (כנ"ל), מזמן רציתי לעזוב את הבית, אבל... אני מת לעבור לראש התור הארוך הזה, אבל... אם אני מבין נכון את מדברת על אנשים שרוצים לעשות שינוי בחיים שלהם, שינוי "מהותי" אבל... הם לא יכולים, כי... כן? והשינוי שהם רוצים לעשות. אמור לבטא את נאמנותם לעצמם? כן? ומה שעוצר בעדם נוגד את נאמנותם לעצמם? כן?

 

[אישה אורחת]

כן

כל מעשה שלנו מבטא את היכולות שלנו יש הבדל בין יכולות לאמונות שלנו לעתים אנשים מאמינים/חושבים בדרך מסויימת ועושים אחרת בגלל כל מיני סיבות שהזכרתי בשרשור הזה אנחנו מדברים על החשיבות של להיות נאמנים לעצמינו....ההבנה יכולה לעזור להתגבר על המכשולים

 

[Deerest]

שלבים

אמונות? אני חושב שהתבלבלת בהסח מקלדת. אנחנו מדברים של נאמנות. או שאולי את אומרת: אני מאמין שכך וכך והיות ואני נאמן לעצמי אז אעשה בכוון שבו אני מאמין. אולי... מכל מקום נאמנות לעצמי היא תלויית תקופה. למה אני מתכוון, וזה קשור למכשולים שהזכרת. יש תקופה בה את לא מזהה את המכשולים, לא יודעת שהם קיימים, לא מודעת להם. יש תקופה בה את מתחילה להבין שהם קיימים והיא מתבטאת בהיסוסים, התלבטויות וכו' יש תקופה בה את מתגברת על המכשולים, רואה אותם, מזהה אותם, מדלגת... יש תקופה בה את כבר לא נתקלת בהם, את על מסלול אחר לגמרי. וחוזר חלילה. בכל תקופה ותקופה את נאמנה לעצמך, לא לך. ואני משאיר את זה כך. את מבינה את ההבדל? (וזו לא שאלה אלא בקשה לקשב)