אני אסביר לאט אולי תביני
ובמקום לקרוא לי מטומטמת, כמו שאת נהנית לעשות, אולי משהו ישקע.
 
כל פוליטיקאי שרת לנשיאות הכין את הקריירה שלו לזה. והמקצוע דורש אנשים נרקסיסטיים, לא נעימים, ושמתאימים את הספור לציבור השומעים. היחיד במאה השנים האחרונות שאולי לא הכין את הקריירה לזה, ושהנשיאות לקחה אותו בהפתעה (אם כי לא חסר לו באגף הנרקסיסטיות) זה טראמפ. בעצם גם טרומן, אבל טרומן היה נשיא מקליבר אחר לחלוטין, ודווקא דוגמא לחוסר תכנון של המפלגה הדמוקרטית. ספור ארוך שלא שייך לפה.
 
סאנדרס הוא חלאה, לא פחות מטראמפ. אבל סוחף את השמאל הקצוני. הקשבתי לססמאות שלו, אני מבינה למה הוא סוחף, אני לא מסכימה איתו.
 
וורן, יש לה את השגעונות שלה, לדעתי היא לא מתאימה לנשיאות, אבל תהיה נהדרת כמזכירת המדינה. היא מתנוענעת בין השגעונות של סאנדרס והמיין סטרים דמוקרטים.
 
הבעייה של המיין סטרים דמוקרטים, כמוני, שצריך את השמאל הקיצוני, כמו AOC וחבריה על מנת לנצח בבחירות מול טראמפ. המיין סטרים דמוקרטים לא בדיוק מחבבים את AOC וחבריה, אבל אם סנדרס ייבחר יהיה לה קול יותר חזק. אם מישהו כמו בוטבג' (או איך שלא ייאיתו את השם שלו) ייבחר, AOC וחבריה ייעלמו מהאופק, סכ"ה הרעיונות שלה די קיצוניים ולא תואמי מציאות. דרך אגב, לפחות אחת מחברותיה נטשה אותה מסיבה זו.
 
אבל אם טראמפ ייבחר שוב (שזה לדעתי יוסיף שמן למדורה הקטנה שמבשרת משבר עולמי חמור) AOC וחברותיה ייקבלו זרקור בוהר. כך שאם את רוצה להשתיק אותן, בחרי במועמד סולידי, סנטראליסטי מהשמאל.
 
דווקא את בלומברג אני רואה כהתפתחות מעניינת. פשוט כי אני מאמינה שאם יצא שסאנדרס יהיה המועמד הדמוקרטי, בלומברג ייצא כמועמד עצמאי.