ניטשה, סיפוח, חינוך, וכו'. והכל בגלל סרט תמים
שים לב, איך שהסרטון התמים שלי על נבואת רבין, גרר אותנו למחוזות כאלה רחוקים, למרות שהוא בכלל עסק בדברים אחרים לגמרי!
אבל כיון שכבר נגענו גם בנקודות הרחוקות ההן, אז הבה ננסה למצות גם אותן:
ניטשה: אספר לך כיצד ניחשתי שקראת אותו. כזכור אתה הרי ציינת את "תת-התרבות" של הערבים, ואת הצעתך "לחנך" אותם לטובת ערכי התרבות המערבית. זה הביא אותי אפוא לתובנה הבלתי נמנעת, שאתה פשוט סבור שיש תרבות שנעלה מאחרות! תהיתי אפוא: מה מביא את רועי החושב, שבסך הכל הוא באמת נשמע אדם שחושב, להיתפס לרעיון כל כך משונה (כמובן משונה רק בעיניי), כמו הרעיון שתיתכן תרבות שנעלה על אחרות? כלום יש דבר כזה בכלל, תרבות נעלה? הרי כל העדפה תרבותית היא בסופו של דבר ענין אישי, המבוסס למשל על ביוגרפיה אישית, על טעם אישי, וכדומה! איש ואיש וטעמו, איש איש והביוגרפיה שלו, ומה אפוא ענין העליונות לכאן? כלום יש "טעם נעלה", או "ביוגרפיה נעלה", או שמא "איש נעלה", וכל כיוצא בכך? הרי אין דבר כזה! אבל כשהמשכתי לתהות עוד ועוד על מה שהיה יכול להביא אותך לרעיון המשונה הנ"ל על תרבות נעלה (כאמור משונה בעיניי), הגיע איזשהו רגע שבו תפסתי את עצמי ואמרתי: זהו! אאורקה! ניטשה! בדיוק פה קבור הכלב! כנראה האידיאה של רועי על תרבות נעלה, אינה אקראית נקודתית, אלא היא בעצם כלולה בתוך תפיסת עולם הרבה יותר כללית ומגובשת שלו, כלומר כנראה שאצל רועי זה לא רק תרבות נעלה, אלא זה גם הקונצפט היותר כללי של אדם נעלה! כי הלא מבלי להניח את קיומו של אדם נעלה, איך אפשר בכלל לדבר על תרבות נעלה? אמור מעתה: רועי פשוט מושפע עמוקות, במודע או שלא מודע, מניטשה! ככה חשבתי לעצמי, ומייד הזדרזתי להעלות בפניך את הניחוש שלי, המנחש שאתה כנראה קראת את "כה אמר זרתוסטרא". בדיעבד התברר לי, שהניחוש שלי צלח מעל ומעבר, כי אתה הסכמת שאתה מכיר את כתביו עד לזרא ("קראתי מספיק ממנו"), ואף אין ספק שבתת-מודע שלך אתה מושפע ממנו עמוקות (שהרי כינית אותו כאן בתגובתך לאשר אטדגי "ההוגה העמוק ביותר...במאה וחמיישים השנים האחרונות")! אלא שאתה גם הוספת, שלדעתך ניטשה היה עשוי להעדיף דווקא את התרבות הערבית. אוקי, יכול להיות, אבל לדעתי זו נקודה שולית בכל הסיפור הזה. הסיפור האמיתי כאן הוא, שכאשר אתה תומך ברעיון של תרבות נעלה, אתה למעשה מושפע בתת המודע שלך מרעיון האדם העליון של ניטשה (למרות שלדעתך ניטשה היה לוקח את זה לכיוון שונה משלך, אבל הלא עדין תסכים אתי שעצם הרעיון של אדם עליון הוא במקורו של ניטשה). לדעתי, מבלי לקרוא את ניטשה, לא היה עולה כלל בדעתך לדבר על "התת-תרבות הערבית", ועל הצורך "לחנך" את הערבים.
סיפוח: לדעתי אתה שוגה באיבחון מגמתי שלשמה בכלל טרחתי לציין רעיון זה. ובכן אני ציינתי אותו, רק בתור קונטרה רעיונית, או איזון רעיוני (עם תרצה), נוכח תוכנית המדינה הפלסטינית שלך, תוכנית הכרוכה בסיפוח פלסטיני של כל השטחים שממזרח לקו הירוק! (הפלסטינים כבר הכריזו כי אין מדינה פלסטינית בלי להתבסס על הקו הירוק). אז כנגד תוכנית זו, שכזכור יצאה לראשונה לאור ב-67 מתוך בית מדרשו של השמאל הקיצוני, היצגתי לך תוכנית נגדית, שיצאה לראשונה לאור מתוך בית מדרשו של הימין הקיצוני: סיפוח של שטחי סי למדינת ישראל. וכאשר חושבים טיפה, מהו אחוז האוכלוסיה היהודית בשטחי סי (85%), לעומת הכמות האבסולוטית של האוכלוסיה הפלסטינית שם (48 אלף), אז גם ניתן לשער בקלות איזה רעיון ניתן ליישום פשוט יותר: האם זהו הרעיון שבא מבית מדרשו של השמאל הקיצוני, או שמא הרעיון הנגד שבא מבית מדרשו של הימין הקיצוני. על כל פנים, אני מבטיחך, שלולי טרחת לציין את תוכניתם של אנשי שמאל להקמת מדינה פלסטינית, גם אני לא הייתי טורח לציין בפניך את תוכניתם של אנשי ימין לספח את את שטחי סי למדינה היהודית. אז הבה נעשה עסק: אם אתה רוצה שלא אשוב להעלות את נושא הסיפוח, אז גם אתה אנא נסה להימנע מלהעלות שוב את נושא המדינה הפלסטינית. הרי בסופו של דבר, אף אחת משתי התוכניות הנ"ל אינה באמת קשורה לסירטון שהוצג בפתח השירשור.
חינוך. ראשית אני מזכיר לך, שגם האיסלאמיסטים רוצים לחנך אותך להיות מוסלמי. איך לחנך? כמובן בַּדרך הכופה שלהם: כלומר בסיף; או: על פי הפתגם הערבי (שמומלץ לך לשנן אותו כי במקרה מילותיו זהות הן בערבית והן בעברית כשתי שפות שמיות אחיות): "דין מוחמד בסיף" (אגב, אנקדוטה לשונית מעניינת: למילה "בסיף" יש בערבית שני פירושים: "בחרב", וגם "בכח"). והנה מתברר כעת, שכשם שהאיסלאמיסטים רוצים לחנך אותך להיות מוסלמי בַּדרך הכופה שלהם, ככה באותה מידה, גם אתה רוצה לחנך את המוסלמים להיות מערביים. איך לחנך? כמובן בַּדרך הכופה שלך: כפיית הדמוקרטיה, בראש ובראשונה ע"י חיסול כפוי של הגישה הפאטריארכאלית. המשותף אפוא לשניכם, הוא שכל אחד מכם שבוי בקונצפציה האומרת שאפשר לחנך את השני, בדרך כופה (כמובן עם כל ההבדלים שבין הדרך הכופה שלך לבין הדרך הכופה שלהם). אבל רק מי שמכיר היטב, מקרוב, הן את התרבות המערבית, והן התרבות המוסלמית הדוברת את שפתו של מוחמד, יודע את האמת המרה: אין סיכוי שמישהו משניכם יחנך את זולתו. זהו חלום באספמיה, בלתי ישים בעליל. אני אפילו הייתי אומר משהו יותר חמור, אם כי לצערנו יותר ריאלי: הסיכוי שבעזה תיוסד מדינה דמוקרטית בשלושים השנים הקרובות, הרבה הרבה יותר קטן מהסיכוי שמתישהו בשלושים השנים הקרובות יבחרו הישראלים כראש ממשלתם את נפתלי בנט, אשר בסקר האחרון של ערוץ הכנסת זכה ל-19 מנדטים בעוד שהליכוד זכה שם רק ל-24. ואני רק מזכיר לך, שתוכנית הסיפוח של שטחי סי, היא של בנט, לא שלי (אני אישית מתנגד לה, למרות מה שהיצגתי לך כאן כקונטרה רעיונית לתוכנית המדינה הפלסטינית שלך).
אבל איך כל הנושאים הללו קשורים לסירטון שהבאתי בפתח השירשור?