נבואה מלפני עשרים שנה. צפו:

יחסם של אנשים מוסריים לתוכניות מדיניות

אינו מגדיר תוכניות אלו והמעשים הנעשים במסגרתם, אלא זה יחסם אליהן, והיא אינדיפרנטית כלל למושג המוסר - על אף שניתן לומר שרוב מכריע של בני האדם מייחסים למעשים אלו כללים מוסריים "תקפים", ואין צורך לומר שישנם אמנות וכללים בינלאומיים אשר מגדירים אותם ככאלו. אך למעשה, אין הדבר כך כלל וכלל.

קטיגוריה מוסרית תחול אך ורק כלפי בין אדם לזולתו. בזמן שהאקטים המבוצעים על ידי אותו אינדיבידואל כלפי זולתו אוטנומיים לחלוטין, ואינם מושפעים לא על ידי חוקי מדינה, פקודה צבאית וכיו"ב.

אני כמובן אוכל לשפוט אדם אשר במסגרת זו, תוך ציות לפקודות או חוקי מדינה בלתי חוקיות בעליל (שאני רואה אותן כבלתי חוקיות בעליל), עשה מעשים אשר הם בעיניי תועבה ומיאוס, וכך עושה האנושות למעלה משבעים שנים, אך היא עושה זאת משום שלדעתה ערכיה שלה נעלים יותר על אחרים (זאת למרות שהיא מכניסה לערכים אלו הנמקות מוסריות, ולטעמי בטעות רבה).

קטיגוריה מוסרית - תחול רק על אדם אשר מרצונו השלם, ומדעתו האוטנומית, החליט לפגוע או לסייע לבני אדם אחרים ולא במסגרת השתייכותו למוסד פוליטי/דתי/מדיני/לאומי כזה או אחר.
 
אתה שוב חוזר ל"קטגוריה המוסרית" הלא רלוונטית.

בהודעתי הקודמת היצגתי לך שני הגדים: הם לא דנים כלל בשום קטגוריה מוסרית, אלא ביחסו הנפשי של האדם המוסרי לתמיכתם של אינדיבידואלים מסויימים בתוכנייות מדיניות מסויימות. בשני ההגדים הללו נטען, שהאדם המוסרי לא יבחין בין תמיכתו של האינדיבידואל יריב לוין בתוכנית הימנית, לבין תמיכתו של האינדיבידואל עמרם מצנע בתוכנית השמאלית.

השאלה שלי היא פשוטה: האם אתה מסכים עם שני ההגדים הללו, או אינך מסכים?

ונא אל תזכיר שוב את הקטגוריה המוסרית, כי היא לא רלוונטית לאף אחת מהנקודות שהעליתי לאורך השירשור הזה, ובמיוחד אינה רלוונטית לשני ההגדים הנ"ל, אשר בכלל לא עוסקים בשום קטגוריה מוסרית, אלא כאמור עוסקים אך ורק ביחסם הנפשי של בני האדם המוסריים לאינדיבידואלים מסויימים, כפי שציינתי לעיל.
 
ומה זה רלוונטי כלל מה אני חש או לא חש?

אתה בוחן כרגע תחושות, מפענח סטרקטורה נפשית לאירועים מסויימים. סליחה, אני בטיפול ולא ידעתי??
 
לא דנתי על תחושותיך אלא על תחושות האדם המוסרי

להזכירך, אתה היית הראשון שדיבר כאן על תחושותיך (כגון על תחושת "המיאוס" שלך וכו'), למרות שאף אחד לא ממש שאל אותך מראש לגבי תחושותיך הנ"ל.
והנה, כשאני מנסה לברר את דעתך על כמה הגדים שלי הדנים בתחושותיו של האדם המוסרי (לא בתחושותיך), אז משום מה אתה מסיט את הדיון ומייחס לי ניסיון לדון בתחושותיך שלך...

על כל פנים, אחרי שכבר היספקת להתנדב לספר לנו, על תחושות ה"מיאוס" שלך, כמו גם על היותך "בז" לערכים שאותם אתה מייחס בטעות לארבע מאות אלף התושבים היהודיים שגרים בשטח סי ושברובם נולדו שם, אז רק זאת אגיד: תחושות המיאוס שיש לך כלפי תוכניות הימין, מקבילות לגמרי לתחושות המיאוס שיש לח"כ יריב לוין כלפי תוכניות השמאל.

יתר על כן: אף בלא ההקבלה הנ"ל הקיימת בין תחושותיכם, עדין רב המשותף שביניכם על המפריד:

א. שניכם תומכים בתוכניות סיפוח: הוא תומך בסיפוח שטחי סי למדינה יהודית (כי הוא לא מסתפק במה שבתוך הקו הירוק), בעוד שאתה תומך בסיפוחם למדינה פלסטינית (כי אתה לא מסתפק בשטחי איי). .
ב. שניכם תומכים בתוכניות טרנספר: הוא תומך בטרנספר לתושביו הפלסטיניים של שטח סי, בעוד שאתה תומך בטרנספר לתושביו היהודיים של שטח סי.
ג. שניכם תומכים בתוכניתכם המדינית, מבלי שאתם טורחים לשאול את תושביו של השטח שלגביו מתייחסת תוכניתכם.
ד. שניכם מפלים בין שני סוגי אוכלוסיות, על רקע לאומי גרידא.
ה. שניכם מודים שאתם מתעלמים משיקולי מוסר (למשל בגלל טענתך שהקטגוריה המוסרית אינה חלה על תוכניתכם, וכל כיוצא בכך).

אז מה ההבדל שבינך לח"כ יריב לוין? ההבדל שביניכם הוא טכני בלבד, והוא קיים רק בתוך התחלופה ההדדית שבין שתי המילים "יהודי/פלסטיני": כל פעם שהוא אומר "מדינה יהודית" אתה אומר "מדינה פלסטינית", וכל פעם שאתה אומר "תושבים יהודיים" הוא אומר "תושבים פלסטיניים", אבל חוץ מההבדל הפעוט הזה, המתחשב באסקפט הלאומי, כל השאר ממש אותו דבר. אותה תוכנית בדיוק, המבוססת על אותם ערכים בדיוק.

לאור זאת, מסקנתי היא אחת: יש כאן במדינת ישראל שני יריב לוינים: יריב לוין הימני, ויריב לוין השמאלי. לכן, מכאן ולהבא לא אכנה אותך אשר אטדגי אלא אכנה אותך יריב לוין השמאלי. כמובן אפשר גם להפך: לכנות את יריב לוין הימני בשם אשר אטדגי הימני. בסופו של דבר, הכל אותו דבר.
 
אין שום הבדל ביני לבינו

מבחינת יחסנו לערכים שכל אחד מחזיק לעצמו. ולא אני ולא הוא יכולים לייחס זאת למוסר. אלא שנינו נאבקים על ערכים, ומקווים שערכו של השני יובס. שכן הוא י-ר-י-ב של ערכיי.

ואין צורך להזכיר שגם בני אדם שאינם הומניסטיים הרואים במוסר את הגשמת ערכיהם, יכולים לחוש את אותה תחושת מיאוס, גועל, בוז וקבס (הוספתי לך עוד מילה לרפרטואר) כלפי
לוין וסיעתו.
 
אז איך אתה מעדיף שאכנה את שניכם מכאן ולהבא?

האם אתה מעדיף את מערכת הכינויים: יריב לוין (הימני), לעומת יריב לוין (השמאלי)? או שמא אתה מעדיף את מערכת הכינויים: אשר אטדגי (הימני), לעומת אשר אטדגי (השמאלי)?

על כל פנים, תשכח מהאפשרות שמכאן ולהבא אכנה את שניכם בשמות שונים, כי זה פשוט לא יקרה.

לאור הפיסקה האחרונה של דבריך, אין לי אלא להפטיר, ממש כדבריך שלך, "שאין צורך להזכיר שגם בני אדם שאינם הומניסטיים הרואים במוסר את הגשמת ערכיהם, יכולים לחוש את אותה תחושת מיאוס, גועל, בוז קבס, תיעוב, וסלידה (הנה הוספתי לך עוד כמה מילים לרפרטואר) כלפי עמרם מצנע וסיעתו".
 
שום קשר לניטשה

ניטשה, אם הבנתי אותו נכונה, היה נוטה דווקא לטובת האיסלאם והערכים הכוחניים, לטובת דיכוי נשים, לטובת חלוקה מעמדית, נגד שוויון, נגד חירות, נגד אחווה. אלו היו בעיניו ערכים המוניים. הדמוקרטיה היתה בעיניו בזויה.
ניטשה היה מרוצה ומוקסם ממצב העניינים של העולם הערבי, בו לקסטת שליטים דתית יש מוסר אדונים משל עצמה ודרגת שליטה מטורפת בנתינים, עד כדי התאבדות מרצון.
אז לא, אני לא מושפע פה מהאדם העליון של ניטשה, ובמידה מסויימת אני חותר תחתיו. הערכים של האיסלאם הם נאצלים ואילו אני איזה יהודון שרוצה להמריד את העבדים כנגד אדוניהם, ולהשליט אידאות מודרניות על תרבות עתיקה. אני מהרס צעקני והמוני של העולם הישן והאצילי, עולם של תהום פעורה בין אדונים ועבדים, ניטשה היה שונא אותי ללא ספק. וקראתי מספיק ממנו כדי להבין את זה.
אבל זה מה שאני רוצה ופה אני עומד.
אתייחס לסעיפים שהעלית בקצרה:
א. התרבות אכן פטריאכלית ושוביניסטית. זה לא אומר שאי אפשר להנחיל לה דמוקרטיה אלא שצריך לשחרר את האישה בתרבות ערב. כבר מזמן טענתי שמאד יתכן שכל שמה שצריך לעשות זה רק את זה- שיחרור האישה הערביה, וכל חומות המבצר האיסלמופאשיסטי יתמוטטו כלא היו.
ב. אתה מצדד בכיבוש וסיפוח כפיתרון. זו הכוונה שלי ב"מטרה עליונה". אך מה זה פותר? שום דבר בעצם.
ג. נו, אז סיפחת את שטח C או ווטאבר. מה עשית? כלום. קיבלת עוד אדמה (כלומר אדוניך הטייקונים והפוליטיקאים קיבלו). האם פתרת משהו ביחסי היהודים ערבים? לא. מה הקשר לפיתרון? שום קשר.
ד. הפיתרון שלך רדוד מכיוון שאינו מתייחס לבעיה של תודעת הערבים. אתה מראש מניח שאין מה לעשות בנידון וכך יוצא ידי חובה ומתפנה לעסקי הנדל"ן. אבל מה לעשות שגם אם אתה מזיל ריר לנוכח המחשבה על מילוי כרסך בנדל"ן שטח C, עדיין אין לזה שום קשר לפיתרון הבעיה הזו- תודעת הערבים. נשמע שמרוב שאתה מביט בעוגה, שכחת את הבור שנמצא לפניה ואם מזהירים אותך מפני קיומו אתה ממציא תירוץ דחוק שהעוגה היא הפיתרון לבור. אתה רוצה ליפול לבור? עד כדי כך אתה מסומא ע"י תאוותך לעוגה? פתאטי.
ה. אפשר לחנך כל בן אדם, ללא הבדל דת, גזע ומין. זו עובדה.
 
הנדעתי על ניטשה לא כוונה לתוכן דבריך

גם אני לא הבנתי כיצד מדבריך הבינו ניטשיאנית. אני פשוט אוהב לחבוט בפסוידו ניהיליסט הזה, כל אימת ששמו עולה.
 
הוא לא היה ניהליסט בכלל

ניכר שאין לך הבנה בו, כך שמדוע אתה חפץ לחבוט בו?
הוא היה ההוגה העמוק ביותר ושופע אהבת האנושות ביותר במאה וחמישים שנים האחרונות.
אלא מה, הוא היה רשע. בחירתו האישית היתה ברשע, במוסר האדונים. אולם זה לא מנע משפע האור שלו להאיר גם למי שבוחרים אחרת.
 
ודאי שלא. הוא היה אקלקטיקן פושר ביותר

אבקש ממך להבא, לא לתת לי ציונים לגבי הבנת דבר מסויים או אי הבנת דבר מסויים, אני מבין את אשר אני חושב שאני מבין, במידה ותמצא בדבריי חוסר "ידיעה" כלשהי, או הבנה לא נכונה על משהו, באר לי אותה, ואפשר שטעיתי ואפשר שלא. לא שוחחת איתי עליו מעולם, אינך יודע מה אני יודע, ואם קראתי את דבריו בשפת מקור, ולא בתרגום אלדדי כמתנה לחברתי בת ה-16.. חלק מהתזה הגדולה שכתבתי בנושא "אלוהים באסכולה הגרמנית" הושקע בחלקה להוכיח שביקורתו נגד הדת לא הייתה ניהיליסטית..

אני קובע חד משמעית, ואין אדם חושב, ואני מטעים את שתי המילים האחרונות, שיערער על כך, שרמת הגותו של ניטשה לעומת רמת הגותם של קאנט, ויטגנשטיין (אפילו הגל) ועוד ועוד. שקולה כנגד מומחיותו של פרופסור נוירוכירורגיה מאוקספורד למתנדב מד"א..

יש דיון רכלני ועקר אודות בליל דעותיו של ניטשה בנושאים שונים, והיעדר משנ\ה סדורה בכל עניין, והדעה הרוווחת והרכלנית הייתה כי אם הוא לא היה חולה נפש, אפשר שהיה משלים זאת לכדי משנה מוסברת יותר ומבוארת יותר, שכן לא ניתן להתעלם מכך שהיו לו כמה מכתמים מעוררי מחשבה.. ועל כך ענה (לפחות מיוחס לו) קרל פופר:
Es ist nicht Dies ist seine Meditation Kein vernünftiger

בתרגום חופשי, זה לא הוא שלא שפוי, זו הגותו שאינה שפויה..
 
הדיון הזה לא מעניין אותי

אתה יכול להאמין לפופר (משטח המדע המשעמם שמשמש היטב כעונש לסטודנטים, אולי כדי להרתיעם ממדע?) ולצטט מדבריו על ניטשה, או להעמיד נגד ניטשה הוגים שאין ביניהם לבינו דבר (מה יוצא לך מזה?) וזה לא ממש מאיר איזושהי סוגיה.
בכך שקראת לו פסאודו ניהליסט הבהרת שאינך מבין בהגותו- שכן האמין בעוז בערכי מוסר האדונים.
גם לא אקלקטיקן- יש קו ברור של הגות אצלו. הסגנון הוא של פרגמנטים אבל המהות אחידה.
זה כמו ציור של ואן גוך- אתה פשוט לא הצלחת להתרחק מספיק כדי לראות את המכלול. אתה רואה רק נקודות כי הסגנון הוא פרגמנטים קצרים שמתפזרים על פני נושאים רבים. אולם יש משהו שמאחד אותם וזה העיקר, שאותו אינך מבין וקשה להסבירו. או שאתה רואה שיש שם משהו או שאינך רואה זאת. אתה - אינך רואה זאת ולכן הדיון הזה לא מעניין אותי.
לגבי שפיות הגותו- מה זה בדיוק? הגותו של ליבוביץ' שפויה? הגותו של ויטגנשטיין שפויה?
 
אוקיי.. בוא נראה אם אתה הבנת אותו..

תסביר לי מהו אדם אצל ניטשה- ואם זו הגדרה אמורפית, נחדד אותה במהי עמדת המוצא של ניטשה אודות האדם במנותק מאֵקְזִיסְטֵנְצְיָאלִיזְם, במובן מהו תכליתו ומהי משמעות חייו.. אלא לפני כן, פשוט מהו אדם..?
 
חחח "גשר לעל אדם"

נו באמת, זה מבחן בציטוטים?
שמע, אני באמת לא יודע איך אפשר לקבוע רף אובייקטיבי להבנת ניטשה לאור העובדה שהוא עושה ככל יכולתו להסתיר את השיטה וכך למנוע איזושהי שיטת פרשנות כללית שאפשר לגזור ממנה גזירות. נתקלתי בלא מעט דיונים עליו וגם לא מעט פרשנויות שלו ומעולם לא הסכמתי עם אף אחת מהן. אנשים, גם חוקרים ידועי שם שלו, לוקחים אותו לכיוון הדעות שלהם ובמיוחד לכיוון השיגעון הפרטי שלהם, וזה מעניין.
אז לא הוא המטורף, וגם לא הגותו מטורפת, אלא יש משהו בהגותו שמעורר טירוף אצל הקוראים. טירוף שקיים כבר.
ולדעתי- יש גם משהו בהגותו שמאפשר לטירוף הזה לסיים את עצמו. איזושהי שפה שמובלעת בדבריו.
שפה פסיכולוגית עמוקה מאד. לומדים אותה מבלי משים כשמעמיקים בו.
אגב, פרויד אמר עליו שלא היה מי שהכיר את עצמו כמותו.
 
ניטשה, סיפוח, חינוך, וכו'. והכל בגלל סרט תמים

שים לב, איך שהסרטון התמים שלי על נבואת רבין, גרר אותנו למחוזות כאלה רחוקים, למרות שהוא בכלל עסק בדברים אחרים לגמרי!

אבל כיון שכבר נגענו גם בנקודות הרחוקות ההן, אז הבה ננסה למצות גם אותן:

ניטשה: אספר לך כיצד ניחשתי שקראת אותו. כזכור אתה הרי ציינת את "תת-התרבות" של הערבים, ואת הצעתך "לחנך" אותם לטובת ערכי התרבות המערבית. זה הביא אותי אפוא לתובנה הבלתי נמנעת, שאתה פשוט סבור שיש תרבות שנעלה מאחרות! תהיתי אפוא: מה מביא את רועי החושב, שבסך הכל הוא באמת נשמע אדם שחושב, להיתפס לרעיון כל כך משונה (כמובן משונה רק בעיניי), כמו הרעיון שתיתכן תרבות שנעלה על אחרות? כלום יש דבר כזה בכלל, תרבות נעלה? הרי כל העדפה תרבותית היא בסופו של דבר ענין אישי, המבוסס למשל על ביוגרפיה אישית, על טעם אישי, וכדומה! איש ואיש וטעמו, איש איש והביוגרפיה שלו, ומה אפוא ענין העליונות לכאן? כלום יש "טעם נעלה", או "ביוגרפיה נעלה", או שמא "איש נעלה", וכל כיוצא בכך? הרי אין דבר כזה! אבל כשהמשכתי לתהות עוד ועוד על מה שהיה יכול להביא אותך לרעיון המשונה הנ"ל על תרבות נעלה (כאמור משונה בעיניי), הגיע איזשהו רגע שבו תפסתי את עצמי ואמרתי: זהו! אאורקה! ניטשה! בדיוק פה קבור הכלב! כנראה האידיאה של רועי על תרבות נעלה, אינה אקראית נקודתית, אלא היא בעצם כלולה בתוך תפיסת עולם הרבה יותר כללית ומגובשת שלו, כלומר כנראה שאצל רועי זה לא רק תרבות נעלה, אלא זה גם הקונצפט היותר כללי של אדם נעלה! כי הלא מבלי להניח את קיומו של אדם נעלה, איך אפשר בכלל לדבר על תרבות נעלה? אמור מעתה: רועי פשוט מושפע עמוקות, במודע או שלא מודע, מניטשה! ככה חשבתי לעצמי, ומייד הזדרזתי להעלות בפניך את הניחוש שלי, המנחש שאתה כנראה קראת את "כה אמר זרתוסטרא". בדיעבד התברר לי, שהניחוש שלי צלח מעל ומעבר, כי אתה הסכמת שאתה מכיר את כתביו עד לזרא ("קראתי מספיק ממנו"), ואף אין ספק שבתת-מודע שלך אתה מושפע ממנו עמוקות (שהרי כינית אותו כאן בתגובתך לאשר אטדגי "ההוגה העמוק ביותר...במאה וחמיישים השנים האחרונות")! אלא שאתה גם הוספת, שלדעתך ניטשה היה עשוי להעדיף דווקא את התרבות הערבית. אוקי, יכול להיות, אבל לדעתי זו נקודה שולית בכל הסיפור הזה. הסיפור האמיתי כאן הוא, שכאשר אתה תומך ברעיון של תרבות נעלה, אתה למעשה מושפע בתת המודע שלך מרעיון האדם העליון של ניטשה (למרות שלדעתך ניטשה היה לוקח את זה לכיוון שונה משלך, אבל הלא עדין תסכים אתי שעצם הרעיון של אדם עליון הוא במקורו של ניטשה). לדעתי, מבלי לקרוא את ניטשה, לא היה עולה כלל בדעתך לדבר על "התת-תרבות הערבית", ועל הצורך "לחנך" את הערבים.

סיפוח: לדעתי אתה שוגה באיבחון מגמתי שלשמה בכלל טרחתי לציין רעיון זה. ובכן אני ציינתי אותו, רק בתור קונטרה רעיונית, או איזון רעיוני (עם תרצה), נוכח תוכנית המדינה הפלסטינית שלך, תוכנית הכרוכה בסיפוח פלסטיני של כל השטחים שממזרח לקו הירוק! (הפלסטינים כבר הכריזו כי אין מדינה פלסטינית בלי להתבסס על הקו הירוק). אז כנגד תוכנית זו, שכזכור יצאה לראשונה לאור ב-67 מתוך בית מדרשו של השמאל הקיצוני, היצגתי לך תוכנית נגדית, שיצאה לראשונה לאור מתוך בית מדרשו של הימין הקיצוני: סיפוח של שטחי סי למדינת ישראל. וכאשר חושבים טיפה, מהו אחוז האוכלוסיה היהודית בשטחי סי (85%), לעומת הכמות האבסולוטית של האוכלוסיה הפלסטינית שם (48 אלף), אז גם ניתן לשער בקלות איזה רעיון ניתן ליישום פשוט יותר: האם זהו הרעיון שבא מבית מדרשו של השמאל הקיצוני, או שמא הרעיון הנגד שבא מבית מדרשו של הימין הקיצוני. על כל פנים, אני מבטיחך, שלולי טרחת לציין את תוכניתם של אנשי שמאל להקמת מדינה פלסטינית, גם אני לא הייתי טורח לציין בפניך את תוכניתם של אנשי ימין לספח את את שטחי סי למדינה היהודית. אז הבה נעשה עסק: אם אתה רוצה שלא אשוב להעלות את נושא הסיפוח, אז גם אתה אנא נסה להימנע מלהעלות שוב את נושא המדינה הפלסטינית. הרי בסופו של דבר, אף אחת משתי התוכניות הנ"ל אינה באמת קשורה לסירטון שהוצג בפתח השירשור.

חינוך. ראשית אני מזכיר לך, שגם האיסלאמיסטים רוצים לחנך אותך להיות מוסלמי. איך לחנך? כמובן בַּדרך הכופה שלהם: כלומר בסיף; או: על פי הפתגם הערבי (שמומלץ לך לשנן אותו כי במקרה מילותיו זהות הן בערבית והן בעברית כשתי שפות שמיות אחיות): "דין מוחמד בסיף" (אגב, אנקדוטה לשונית מעניינת: למילה "בסיף" יש בערבית שני פירושים: "בחרב", וגם "בכח"). והנה מתברר כעת, שכשם שהאיסלאמיסטים רוצים לחנך אותך להיות מוסלמי בַּדרך הכופה שלהם, ככה באותה מידה, גם אתה רוצה לחנך את המוסלמים להיות מערביים. איך לחנך? כמובן בַּדרך הכופה שלך: כפיית הדמוקרטיה, בראש ובראשונה ע"י חיסול כפוי של הגישה הפאטריארכאלית. המשותף אפוא לשניכם, הוא שכל אחד מכם שבוי בקונצפציה האומרת שאפשר לחנך את השני, בדרך כופה (כמובן עם כל ההבדלים שבין הדרך הכופה שלך לבין הדרך הכופה שלהם). אבל רק מי שמכיר היטב, מקרוב, הן את התרבות המערבית, והן התרבות המוסלמית הדוברת את שפתו של מוחמד, יודע את האמת המרה: אין סיכוי שמישהו משניכם יחנך את זולתו. זהו חלום באספמיה, בלתי ישים בעליל. אני אפילו הייתי אומר משהו יותר חמור, אם כי לצערנו יותר ריאלי: הסיכוי שבעזה תיוסד מדינה דמוקרטית בשלושים השנים הקרובות, הרבה הרבה יותר קטן מהסיכוי שמתישהו בשלושים השנים הקרובות יבחרו הישראלים כראש ממשלתם את נפתלי בנט, אשר בסקר האחרון של ערוץ הכנסת זכה ל-19 מנדטים בעוד שהליכוד זכה שם רק ל-24. ואני רק מזכיר לך, שתוכנית הסיפוח של שטחי סי, היא של בנט, לא שלי (אני אישית מתנגד לה, למרות מה שהיצגתי לך כאן כקונטרה רעיונית לתוכנית המדינה הפלסטינית שלך).

אבל איך כל הנושאים הללו קשורים לסירטון שהבאתי בפתח השירשור?
 
...................................

- אין שום קשר לקונספט התרבות הנעלה. יש קשר לאלימות. במקום להגיב לאלימותם באלימות פיסית גסה, אני תומך באלימות מעודנת- כפיית ערכים מערביים.
אני לא מתייחס בכלל לאיזוהי התרבות הנעלה. זה ממש לא מעניין אותי.
התפיסה שלי היא תפיסה של נשק מעודן כנגד האויב. האויב הוא אויב לא כי אני החלטתי בגלל שאני מאמין במושג הניטשיאני של התרבות הנעלה או האדם העליון. האויב הוא אויב כי מתחשק לו להכריח אותי לחיות תחת חוקי האיסלאם ופשוט לא בא לי בטוב העניין הזה.
אז אני שולף את הנשק המעודן- כפיית ערכים מערביים של שוויון, חירות ואחווה בין כל בני האדם.
מה אכפת לי מה נעלה? אני חושב באופן אנוכי. סביר להניח שמבחינות מסויימות התרבות הנעלה היא של קסטת שליטי הדת הפרזיטית. הם חיים ברמה של חצרות מלוכה עם עושר מופלג ויכולים להרשות לעצמם מותרות, גם תרבותיות, שאין בכוחי להשיג. אז הם התרבות הנעלה, אבל אני אויב שלהם מכיוון שהם רוצים להפוך אותי לתת התרבות הנשלטת שלהם. הם לא יתנו לי את עושרם, ולא את מותרות תרבותם. יש לעצור אותם.
וכדי לעצור אותם יש לנטרל את השפעתם על נתיניהם. זה לא בעיה כל כך גדולה. כל המאה העשרים היתה מוקדשת להתעסקויות מעין זו- התססות ומהפיכות ובלאגנים.
והתוצאה- בכלל לא רעה לדעתי. יש דמוקרטיות פורחות, מדע, תרבות, ואפילו תרבות גבוהה (פה ושם). נכון שיש רעש דמוקרטי מטמטם ומלא בעיות שצצות כתוצאה מכך- אבל האם יש אלטרנטיבה? לא חושב, אבל בכל מקרה אני אוהב את הדמוקרטיה ואת האורבניות ואת הרעש של כל המטומטמים שצועקים. זה מרגיש לי נכון.
- אמור לי בבקשה מה הסיפוח אמור לפתור? אתה קורא לו "פיתרון" אבל מה הוא אמור לפתור בדיוק? מדינה פלסטינאית אמורה לפתור בעיות מוגדרות כמו ביזבוז המשאבים הפיסיים והרוחניים והפוליטיים על שליטה בעם אחר, ואפילו יש בה תקווה קטנה לפיתרון של מצב המלחמה בכללותו. אבל איזה "פיתרון" יש בסיפוח שטח C ? אני פשוט מתקשה להבין איך אתה קורא למעשה הזה, בין אם יביא תועלת או לא, "פיתרון" כאשר אין לו איזשהו קשר לאותן בעיות!
- כאמור, אני בהחלט מבקש לחנך בכפיה (באופן ערמומי, עם זאת, בדרך של תעמולה וכ"ו) את האיסלאמיסטים שרוצים לחנך אותי. זו מלחמה, ואני מודה בכך. אלא שההבדל בינינו הוא שאתה תבוסתן מראש במלחמה הזו ואני טוען שאפשר לנצח בקלות רבה בה אילו היו מפנים אליה משאבים. מנגנוני התעמולה והפרסום במערב הם כל כך מפותחים! לאיסלאמיסטים אין שום סיכוי שהוא נגדם. אילו המערב היה בוחר לשווק את הערכים המערביים הדמוקרטיים לארצות ערב, לשחרר את האישה וכ"ו- הן היו מצטרפות מרצונן למערב.
במידה מסויימת והתחלתית מאד זה מתרחש כבר כרגע, בשנים האחרונות, כסייד אפקט של מוצר אחר שאותו ואת מוצריו הנלווים מוכר המערב- אינטרנט.
 
האמנם "אין שום קשר לקונספט התרבות הנעלה"?

אתה טוען כי "אין שום קשר לקונספט התרבות הנעלה": האמנם? אתה הרי דיברת מפורשות על "התת-תרבות" של הערבים, ועל הצעתך לחנכם לאור ערכי התרבות המערבית. משמע שלדעתך התרבות המערבית נעלה יותר מה"תת-תרבות הערבית", הלא כן?

לגבי הסיפוח אתה טוען: "אתה קורא לו 'פיתרון'...". תסלח לי, אבל אני לא קראתי לו "פיתרון", אלא בסך הכל ציטטתי את דבריך שלך, כשטענת (ואני מצטט שוב): "הפיתרון שלך אלים...אתה מרדד את הפיתרונות לרמת כיבוש וסיפוח ומלחמה". על כך הגבתי לך (מבלי לשנות את מונחיך שלך שאינם שלי): "אינני מבין מדוע אתה סבור שה'פיתרון' שלי 'אלים'. טענתך החוזרת ונשנית, שאני 'מרדד את הפתרונות לרמת סיפוח כיבוש ומלחמה', היא סתם מכבסת מילים. אין שום כיבוש ושום מלחמה, בסיפוח הכרוך בהענקת זכויות אזרח מלאות לאוכלוסיה החיה בשטח המסופח. ברגע שאתה מייחס ל'פיתרון' שלי 'רידוד', אז גם אני יכול לייחס אל 'פיתרון המדינה הפלסטינית' שלך 'רידוד' (כי פיתרון זה מעיד על אי הבנת הצד השני, אשר במפורש מדבר על מדינה פלסטינית כמקפצה לקראת הגשמת תורת השלבים של אש"ף השואפת להשתלט לבסוף על כל פלסטין)".

אתה שואל: "מה הסיפוח אמור לפתור?...מה הוא אמור לפתור בדיוק?". תסלח לי, אבל מי אמר שהוא אמור לפתור משהו? ציינתי את הסיפוח, לא כדי למען פיתרון של משהו, אלא למען מטרה אחרת, שאותה פירטתי בהודעתי הקודמת, בפיסקה המתחילה במילה "סיפוח".

אתה טוען: "מדינה פלסטינאית אמורה לפתור בעיות מוגדרות כמו ביזבוז המשאבים הפיסיים והרוחניים והפוליטיים על שליטה בעם אחר". אין כיום שליטה על הפלסטינאים החיים בשטחי איי. אם וכאשר יסופחו שטחי סי למדינת ישראל, ומעמדם של 48,000 הפלסטינים החיים יהפוך להיות כמו מעמדם שוה-הזכויות של ערביי ישראל, ממילא נתפטר בכך גם מבעיית השליטה על עם אחר, אשר לצערנו עדין קיימת בשטחי סי כל עוד שהם אינם מסופחים. מסקנה: אין שום דבר שנפתר רק ע"י תוכנית השמאל למדינה פלסטינית, מבלי שיוכל להיפתר גם ע"י תוכנית הסיפוח המשמשת ע"י הימין כחלופה לתוכנית המדינה הפלסטינית. ואגב, גם מצב המלחמה בכללותו לא יפתר ע"י מדינה פלסטינית, יותר מכפי שיפתר ע"י סיפוח: בכך יוכל להיווכח רק מי שקורא ערבית, ושיודע היטב לאיזה תפקיד מייעדים הפלסטינים את המדינה הפלסטינית העתידית במסגרת תוכנית השלבים של אש"ף, האם אתה רוצה שאזכיר לך שוב מה אומרים (בערבית עם כתוביות) בכירי פת"ח על תורת השלבים הזו ועל תפקידה של המדינה הפלסטינית? מה שאין כן תוכנית הסיפוח, לפחות תפגע בקידום תורת השלבים של אש"ף, וגם זה יתרון שאין לזלזל בו (שלא לדבר על כך שאם וכאשר שטחי סי יסופחו, אזי המרחק שבין כפר סבא לבין הגבול, יתארך משמעותית, וגם זה יתרון משמעותי שאין לזלזל בו). ונא אל תטעה בדבריי: כל היתרונות הללו שעליהן הצבעתי כעת, לא נועדו לפתור משהו. הם רק נועדו להראות לך, שהמדינה הפלסטינית לא תפתור יותר ממה שיפתור הסיפוח (אם בכלל יפתור).

מובן לי לגמרי, לפחות ברמה התיאורטית, כל מה שכתבת על תפיסת החינוך שלך, כולל הערתך הסופית והחשובה על תקשורת האינטרנט (שאגב אתה יכולת להצמיד לה את איזכור התקשורת הטלויזיונית בדמות ערוצי אל-ג'זירה ואל-ערבייה). אבל יש עם זה רק בעיה אחת: אם אינך מתכוון לכבוש פיזית את העולם המוסלמי (דבר שכמובן שנינו מתנגדים לו), אז תוכנית החינוך המצויינת שלך היא פשוט בלתי ישימה באופן מעשי: היא פשוט חלומות באספמיה! ואת זה יודע, רק מי שקורא (לפחות כל שבוע) את אל-חייאת-אל-ג'דידה, וצופה (לפחות כל שבוע) בערוץ אל-ערבייה ובערוץ אל-ג'זירה (כמובן רק במהדורה הערבית, לא האנגלית).
 
למעלה