נו, מתי תתבגר/י? (נושא בשאיפה)
אני לא סגורה על עצמי, אבל אני חושבת ש"אינפנטיליות" הוא מונח שמצליח (פחות או יותר) לשקף לא מעט קשיים שמשותפים לרבים מאתנו. החל ברצון הגדול להשמיע אבל בקושי הקל לשמוע, עבור ברצון להתאים את עצמנו ו/או את ההתנהלות שלנו לטעמם וטעמן של האנשים בהם אנו רואים מודל לחיקוי, בקושי להתנהל בתוך מצבים חברתיים מורכבים (או סתם מול בני/בנות המין השני) וכלה בקושי להתאים את רמת הציפיות שלנו לסיטואציה, ואת עצמנו לציפיות מאתנו.
איך מוצאים את הסטאטוס קוו בין הרצוי למצוי? בין מה שמצופה מאתנו כאנשים בוגרים בעולם המבוגרים, לבין מה שבא לנו, שנוח ומתאים לנו? יותר חשוב: כיצד אתם ואתן מפשרות בין ההעדפות האישיות שלכן בכל נושא, החל ממגורים וכלה בצורת פנייה והתנהלות מול בני המין השני, לבין מה שמקובל בסביבתכן הקרובה?
אני לא סגורה על עצמי, אבל אני חושבת ש"אינפנטיליות" הוא מונח שמצליח (פחות או יותר) לשקף לא מעט קשיים שמשותפים לרבים מאתנו. החל ברצון הגדול להשמיע אבל בקושי הקל לשמוע, עבור ברצון להתאים את עצמנו ו/או את ההתנהלות שלנו לטעמם וטעמן של האנשים בהם אנו רואים מודל לחיקוי, בקושי להתנהל בתוך מצבים חברתיים מורכבים (או סתם מול בני/בנות המין השני) וכלה בקושי להתאים את רמת הציפיות שלנו לסיטואציה, ואת עצמנו לציפיות מאתנו.
איך מוצאים את הסטאטוס קוו בין הרצוי למצוי? בין מה שמצופה מאתנו כאנשים בוגרים בעולם המבוגרים, לבין מה שבא לנו, שנוח ומתאים לנו? יותר חשוב: כיצד אתם ואתן מפשרות בין ההעדפות האישיות שלכן בכל נושא, החל ממגורים וכלה בצורת פנייה והתנהלות מול בני המין השני, לבין מה שמקובל בסביבתכן הקרובה?