נחשפת...

[מתמודדת27]

נחשפת...

שמי נ', בת 27, ילידת חוץ לארץ, אקדמאית. אומרים שאני בחורה יפה, חכמה, מצליחה, מצחיקה, מוסיקאלית, שאוהבת לתת, וליהנות מהדברים הקטנים. ואני בתולה. כן, ב-ת-ו-ל-ה. בעולם שאני חיה, נדמה כי זו מילה גסה, אין כבר כמעט בחורות בגילי שנשארו בתולות. אני אומרת "כמעט" מתוך ניסיון להיות אופטימית.
החברה של היום מאוד ליברלית, הכל חייב להיות "כאן ועכשיו", הכל זמין מדי, אבל אז שוכחים את העיקר – כבוד עצמי.
אנשים יוצאים לדייטים ונראה כאילו יש חוקים לא כתובים שאומרים מתי חייבים להגיע למיטה כדי ש"הוא לא יברח", כדי ש"לא תצאי זונה", כי "חייב" (באמת??), או כל מיני שטויות כאלה שממציאים במגזינים.
אני לא חושבת שאני "אישה קרה", כמו שכמה גברים יכולים לחשוב. דווקא יש שהעידו את ההפך, אבל עברתי לא מעט דברים: בגידות, אכזבות, הטרדות מיניות (קלות וקשות), הבטחות שווא, מה לא... בסופו של דבר הכל היה והסתכם סביב יחסי מין. התברכתי בגוף שמאוד מושך גברים, אבל ברגע שה"גברים" האלה (ותרשו לי להדגיש את המרכאות) לא קיבלו את מבוקשם, זה נגמר. הם לא יודעים עד כמה הפגיעה היתה קשה.
זה לא פשוט לצאת מזה, להרים את עצמך משם. מהמקום שגורמים לך לחשוב שאת שלא בסדר, מהמקום של אשמה, של חרטה, של בכי, של "מה היה קורה אם בכל זאת... ". לא פשוט להרים את עצמך מהמקום שגורמים לך לחשוב שאת חייבת לוותר על עצמך אם את רוצה זוגיות, שאת צריכה לשנות את אורח החיים שלך כדי שיהיה מי שיקבל אותך כפי שאת. מי שחושב שזה קל לי - הוא טועה. גם לי יש רגשות, רצונות וצרכים.
ככל שהזמן עובר, התמימות הולכת ונעלמת, אני מבינה דברים, לומדת דברים ויודעת שאולי האביר על הסוס הלבן נמצא רק באגדות. למדתי שאין קשר מושלם, כי אין בן אדם מושלם. עם זאת, אני יודעת מה אני רוצה ואני מרשה לעצמי להיות בררנית יותר, כי אני רוצה אהבה. מה לעשות, בחורה רומנטיקנית מפעם, שחולמת על אהבת אמת, על להקים בית ומשפחה עם מישהו שיאהב אותי ללא תנאי, שיכבד ויעריך, שידאג לי ויבין אותי, שאוכל לאהוב אותו ולתת לו את כל מה שיש לי לתת, שלא יפחד מלהכיר ולהציג אותי מול כל העולם.
לקח לי הרבה זמן להגיע להשלמה עם עצמי, להגיע למצב שאני משתפת אנשים ומספרת את מה שעובר עלי. זה דרש ממני תהליך מאוד ארוך וקשה להגיע למסקנה שכן, אני בסדר! אני מכבדת את עצמי, את הגוף שלי ולאף אחד אין זכות לגעת בו או לעשות כרצונו ללא אישורי! מותר לי להרגיש שאני לא יכולה לשכב עם מישהו לפני שאני בטוחה שזה מה שאני רוצה, ושהבן אדם הזה אוהב אותי כפי שאני ואת מי שאני ולא רק את גופי כדי להביא לסיפוקו. כמה שהאנשים יכולים להיות אנוכיים ואכזריים...
שמי נ', בת 27, בתולה, ואני גאה בכך.

 

[Matzeket]

בתולה זו לא מילה גסה

ואם את במקום שעושה לך טוב ושמספק אותך- זה בכלל לא משנה מה שאר האנשים אומרים.
את היחידה שחיה את חייך
ואת צריכה לחיות אותם כמו שנכון לך
רק לך!

ברוכה הבאה!

 

[דיברגנט חדש]

עד איזה גיל?

השעון הביולוגי מתקתק ומי שלא נכנסת להריון עד גיל 30, סיכוייה לסרטן גדולים יותר וכן סיכוייה להיכנס להריון קטנים יותר, סיכויים לפגמים בעובר גדולים יותר ועוד.

 

[dori78]

ומה הפתרון שלך?

להתחתן עם הדביל הראשון שמראה התעניינות ולהכנס ממנו להיריון,
רק כדי לצמצם את הסיכון ללקות במחלות כאלה ואחרות?
אולי סתם להכנס להיריון, לא משנה ממי?
נו באמת, ממש הגיוני.

ומה לגבי גברים, שלגביהם ה"שעון הביולוגי", כדבריך, כנראה לא רלוונטי*?
האם להם אתה מאשר להישאר בתולים עד גיל מאוחר?

יקירי, מותר לכל אחד מאיתנו להחליט על הנעשה בגופו, אפילו אם מדובר באשה.
אף אחת לא צריכה לקיים יחסי מין או להביא ילד רק כי "השעון מתקתק".
לא כל אשה מעוניינת להיות הורה יחידני, בעיקר בעולם שבו יכולת ההשתכרות של אשה שהיא אם לילד צעיר (על כל מה שכרוך בכך) היא לא מאד גבוהה.
לא כל אשה מעוניינת להיות הורה יחידני, רק כי הגברים שפגשה היו חלאות שלא נעים להיות לידם יותר משעה, שלא לדבר על לנהל חיים משותפים.

אני מודה לאלוהים ששלחה לי גבר איכותי ביותר, כזה שנעים לי להיות איתו ולידו כל רגע נתון,
כזה שגם כשיש בינינו חיכוכים אני יודעת שהמטרות המשותפות שלנו ימציאו פיתרון להכל.
אבל לקח לי 36 שנים למצוא אותו, כשחלק גדול מהשנים הללו הנחתי שלא אמצא אחד כזה לעולם.
חשבתי על זה לא מעט, בין השאר מהסיבות שמנית. תמיד הגעתי לאותה מסקנה: אני מעדיפה למות לבד מאשר לסבול כל חיי עם גבר שאני לא אוהבת, או לכרוע תחת נטל כלכלי כבר בניסיון לגדל ילד לבד.
זה לא אומר שהמסקנה הזו נכונה לכל אשה, בהחלט יש נשים שיש להן יכולת כלכלית לגדל ילד לבד.
אבל בשום פנים ואופן לא הייתי רוצה לתת לזר, שלא יודע עלי כלום, להחליט עבורי אם נכון לי להביא ילד עם גבר שאין לי עניין בו או לבד, רק כי עברתי גיל מסוים.


*זה לא נכון, גם לגברים יש סוג של שעון ביולוגי ותאריך "פג תוקף".
אבל כמה נוח להתעלם מאיכות הזרע הפוחתת ומשאר הפרמטרים, כשהמטרה העיקרית היא הפיכת המין הנשי לכלי קיבול לתינוקות ותו לו.

 

[דיברגנט חדש]

את סותרת את עצמך -

"לא כל אשה מעוניינת להיות הורה יחידני, בעיקר בעולם שבו יכולת ההשתכרות של אשה שהיא אם לילד צעיר (על כל מה שכרוך בכך) היא לא מאד גבוהה." <--- זה בדיוק מה שאת גורמת לעצמך להיות, הורה יחידני מתרומת זרע.

הפתרון הוא הסתגלות לקדמה, לתרבות שאת נמצאת בה (לא סתם, יש את הביטוי "ברומא תהיה רומאי").

ההיסק שלך שכל מי שמעוניין בסקס מיידי, הוא חלאה, לא יביא אותך רחוק.

אגב, גם לגברים יש שעון ביולוגי וככל שמזדקנים, הזרע הוא פחות איכותי שזה אומר פוריות מופחתת וכל המחלות הגנטיות שכתבתי, תקפים בדיוק אותו דבר כמו אצלכן הנשים.

 

[dori78]

תקרא שוב, כי פספסת משהו.

הטיעון שלך בנוגע לשעון המתקתק - לא אמור להוות שיקול לאשה שמעוניינת להחליט בעצמה את מי מכניסה אליה לגוף.
כפי שכתבתי - בעיניי עדיף להיות לבד, גם לא להביא ילדים, מאשר לקיים יחסי מין עם אנשים שאין לי עניין בהם, להביא ילדים מאנשים שאין לי עניין בהם.

אני לא מעוניינת להסתגל לתרבות האונס, תרבות שבה האיום הכי גדול של גברים חלשים על נשים חזקות הוא "אף אחד לא ירצה אותך ובינתיים הביציות שלך מתייבשות". תרבות שבה אשה שלא מעוניינת לשכב עם כל דביל שהזמין אותה לדרינק נחשבת "שמרנית" או חלילה "פריג'ידית" (אם כל הקללות

).

לא כתבתי בשום מקום שכל מי שמעוניין בסקס מיידי הוא חלאה, את זה אמרת אתה.
אני כן חושבת שמי שלא נוהג ביושר, מי שלא מצהיר מראש שזה כל מה שהוא מחפש - הוא אכן חלאה, מהסוג שמוליך שולל נשים וגורם להן לקבל את הרושם שגברים באופן כללי הם חלאות.
זה כמובן ממש לא נכון, יש גברים מקסימים, כאלה שאומרים מראש שהם מחפשים סקס ומוצאים את הנשים הנכונות, אלה שבמקרה בתקופה הזאת מחפשות גם הן בדיוק אותו דבר.
יש גם גברים מקסימים שמחפשים חברוּת אמיתית וקשר רציני, כאלה שמעוניינים להכיר את האשה שמולם, גם אם היא לא מרגישה בנוח לעבור ליחסים פיזיים בדייט הראשון, או - רחמנא ליצלן - בדייט השלישי.

חבל שאנשים שמתבטאים כמוך גורמים לשאר להיעלם בהמון, יוצרים את הרושם שזה כל מה שיש למין הגברי להציע.

אגב - אני לא יודעת למה אתה קורא "להגיע רחוק".
מבחינתי הגעתי בדיוק למקום שרציתי: למרות הקושי בגלל דעות קדומות כמו אלה שהוצגו פה בשרשור, המשכתי הלאה כשהתרשמתי שעומד לפני חלאה, נתתי לגושי החרא לצוף עם הזרם, כמו שאומרים - "לזרום". התעקשתי על דברים שהיו חשובים לי וחיכיתי עד שמצאתי את הבחור המושלם בשבילי. לפני חודשיים וחצי התחתנתי עם בחור מקסים, כזה מהסוג שגורם לי להאמין שלא כל הגברים חלאות כמו אלה שמתבטאים כמוך, שיש עוד סיכוי גם לחברותי הרווקות.

 

[דיברגנט חדש]

"לא קיבלו את מבוקשם, זה נגמר. הם לא יודעים עד כמה הפגיעה

היתה קשה." <--- זה מה שפותחת השרשור כתבה, קרי היא רצתה את הגברים, אבל הם עזבו אותה כי היא עדיין לא הייתה בשלה.
&nbsp
מבחינתי, זה פספוס והמון נשים אח"כ מוצאות את עצמן בבנק הזרע כי היו בעלי עקרונות או בררניות מידי.
אני שמח בשבילך, שמצאת את המכסה שלך, אבל לא לכולן מתמזל המזל.
&nbsp
סקס הוא אחד הקריטריונים לזוגיות מאושרת ואם אין כימיה בסקס, הזוגיות תיפגע וכנראה הקשר ייפול, גם אם כל השאר מעולה, לכן חשוב לבדוק את זה במקום לבזבז זמן מיותר במקום לנסות בחורה אחרת שהסקס כן יצלח.
&nbsp
אני קורא "להגיע רחוק", בזוגיות טובה שמובילה לחתונה כדת וכדין ולילדים וכוונתי בלא תגיעי רחוק, הוא שתמצאי את עצמך בבנק הזרע.
שוב, אני שמח בשבילך שהצלחת למצוא, אבל עצת אחיתפל שלך יכולה להוביל את פותחת השרשור בבנק הזרע מהר יותר מכפי שדמיינה (הזמן טס).
&nbsp
אגב, לא ברור לי איך הגעת מההתבטאות שלי שזה הדבר היחידי שיש לגברים להציע

 

[dori78]

כנראה שלא נסכים לעולם.

אני לא חושבת שיש דבר כזה "בררנית מדי".
אני מאמינה שמותר לאשה להחליט את מי היא רוצה להכניס לחייה ולגופה, זה הכל.

הטיעון שאתה מציג, כאילו כל רצונה של כל אשה עלי אדמות הוא להביא ילד והכח שבעזרתו מאיימים עלינו הגברים - בעלי הזרע שיכולים לתת לנו את מבוקשנו - כבר לא תקף, בגלל בנק הזרע. אני מבינה שזה מושך את השטיח מתחת לרגליהם של אלה שמצדדים בטיעון הזה, אבל זאת כבר לא הבעיה שלי.
הבעיה מתחילה כשאותם גברים, שמרגישים שמשכו את השטיח מתחת לרגליהם ומוטטו את יכולתם להרגיש "גברים", הופכים להיות אגרסיביים כלפי נשים, כאילו מישהו חייב להם משהו.
לכן אני אומרת "זה כל מה שיש להם להציע", כי הם לא משתמשים ב"אני אמנע ממך את אישיותי המהממת וחברתי הנעימה", אלא ב"לא יהיו לך ילדים".

 

[דיברגנט חדש]

כנראה שלא נפגשת מעולם עם אותן אמהות מבנק הזרע

שלי שתכירי אחת ותדברי עמה על הקשיים שלה ואז ייתכן שלא תחשבי שהאופציה הזו היא משהו ראלי, אלא תביני שזה קיבוץ נדבות והדבר האחרון שאת רוצה לאחר למישהי.
&nbsp
האביר על הסוס הלבן הוא רק באגדות ובחיים האמתיים יש פשרות וככל שהן נעשים בגיל מוקדם יותר, כך הפשרות קטנות יותר.
ככל שתשתהי, הפשרות שתצטרכי לעשות רק יתעצמו.
&nbsp
אגב, הדבר לא שונה בהרבה ממה שאתן עושות לנו, שאם לגבר אין אוטו משלו וגב כלכלי, הוא יכול לחפש ..., אבל לרבי מותר

 

[dori78]

אני דווקא מכירה שתיים כאלה אישית.

כמו שאמרתי - יש נשים שיש להן משכורת נאה ומשפחה תומכת, שמסוגלות בהחלט לגדל ילד לבד.

מעבר לזה, אני ממליצה לך לבדוק את הסטטיסטיקות.
יש הרבה מאוד ילדים רעבים ומוזנחים מנטלית בארץ. רובם לא של אמהות יחידניות מבחירה, אלא של אבות שנמצאים בכלא או נעלמו ככה סתם, או סתם של אנשים שלא חשבו פעמיים לפני שנכנסו להיריון בפעם החמישית.

 

[דיברגנט חדש]

והן מספיק כנות לספר לך את הקשיים שלהן?

אני מכיר כמה כאלו, הרבה יותר משתיים ויצא לי לשמוע על הקשיים שלהן, במיוחד אלו שיש להן הורים מבוגרים שכבר לא כ"כ יכולים לעזור להן.
הן ישנות עם הילד באותה מיטה וצריכים להיות במחיצתו 24/7 למעט הזמן שהוא בגן\בי"ס.
הן צריכות לקחת לחוגים, להחזיר לחוגים, ללכת לגן שעשועים, לשעשע את הילד, כי אין לו אחים ואחיות ועוד.
זאת עוד לפני שכתבתי על פרנסה שמשלבת הורות יחידנית.

 

[dori78]

ושוב אני אומרת - זה עדיף

על חיים במחיצת אדם שלא נעים לי להיות איתו.

אף אחת לא צריכה לשכב עם גבר כי "אחרת - ישר לבנק הזרע".

 

[דיברגנט חדש]

את אומרת את זה כי את לא שם

אין לך שום אפשרות לדעת, אם נעים לך או לא, עד שאין לך ילדים.
&nbsp
נ.ב, כשיש ילדים, הכל משתנה, כך שאפשר להגיד, בעצם שהתחתנת עם אדם אחר.

 

[dori78]

לא, אני אומרת את זה כי

פגשתי במהלך החיים מספיק גברים שלא היה לי שום עניין לבלות איתם יותר מחמש דקות.

 

[דיברגנט חדש]

זה לא המקרה המדובר כפי שיכולת לראות מהציטוט שהבאתי מתגובתה

של פותחת השרשור.
&nbsp
אנחנו דנים על מצב שאת רוצה את הבחור, אבל עדיין לא בשלה רגשית להתקדם הלאה ועל כן בוא בורח ממך.

 

[dori78]

מעולה. אז הוא לא הבחור הנכון.

בקשר אמיתי בין בני זוג יש הבנה והכלה. כנראה שאת זה אתה לא מסוגל להפנים.
אם הבחור לא מסוגל להבין את הסיבות שעוצרות אותה ובורח בגלל זה - הוא לא הבחור הנכון. זה הכל.
זה בסדר גמור, לא כל בחור מסוגל להתמודד עם בחורה שחושבת שתיים וחצי שניות לפני שהיא נכנסת למיטה. לא כל בחור מסוגל להתמודד עם בחורה חושבת...

 

[DogsPCI]

מעולה, את מתכוונת שהיא לא הבחורה הנכונה.

&nbsp
בקשר אמיתי בין בני זוג יש הבנה והכלה. כנראה שאת זה את לא מסוגלת להפנים.
אם הבחורה לא מסוגלת להבין את הסיבות שהוא רוצה יחסי מין, וגורמת לו לברוח בגלל זה - היא לא הבחורה הנכונה. זה הכל.
זה בסדר גמור, לא כל בחורה מסוגל להתמודד עם בחור שלא מתכוון להמתין שתיים וחצי שנים לפני שהוא נכנס למיטה. וצודקת, לא כל בחור מסוגל להתמודד עם בחורה שחושבת בצורה הזו... מובן לחלוטין.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[dori78]

קטעים איתך.

התייחסתי לפות"ש, שלא מעוניינת להכניס לגוף שלה כל גבר שמעוניין בכך. זכותה.
אף בחורה לא "גורמת לבחור לברוח כי היא לא שוכבת איתו".
אגב, מאיפה לקחת את הנתון של שנתיים וחצי?
אני מתייחסת לגברים שהולכים אחרי 4-5 פגישות, כי לדעתם בחורה שלא נכנסת איתם למיטה אחרי הזמן הזה לא "שווה את ההשקעה".

אף אחד לא אמר שזה לא בסדר לרצות לקיים יחסי מין.
נהפוך הוא, כשזה מתוך רצון הדדי זה נפלא, זה מצוין.
אבל כמו שלא כל אחד רוצה באותו אופן ובאותה תדירות, לא כל אחד מרגיש בנוח בחברת פרטנר חדש באותה מהירות. זה נכון גם לנשים וגם לגברים, גם אם בשרשור הזה סקס מוצג (לדעתי באופן שגוי) כמשהו שנשים צריכות "לתת" וגברים כל הזמן רוצים.
למה זה כל כך מפריע לך?

וכן, גבר שלא מסוגל להבין או לפחות לכבד החלטות של בחורה על הגוף שלה - בחורה מהסוג החושב היא לא הבחורה הנכונה בשבילו. אני לא דואגת לכאלה, יש מספיק בחורות שמסוגלות להפריד בין סקס לרגש ואפילו לא מייחסות חשיבות למגע פיזי, או לבחור הספציפי. אני מקווה שלא תיפגע כשאחת כזאת לא תתקשר אליך למחרת, שלא תרגיש מנוצל.

 

[DogsPCI]

קטעים גם איתך לצערי הרב, אני לפחות מזהה המון שיפוטיות

כלפי הבחירות של הגברים.

זכותם לרצות מה שהם רוצים, ואם האישה מולם לא באותה הגישה - זכותם ללכת ולחפש לעצמם מישהי אחרת. בלי שתדביקו להם איזו תווית שלילית כמו לדוגמא אחת - "לא כל בחור מסוגל להתמודד עם בחורה שחושבת שתיים וחצי שניות לפני שהיא נכנסת למיטה. לא כל בחור מסוגל להתמודד עם בחורה חושבת...".



אין שום בעיה, זכותה להיות בררנית וללכת בקצב שלה... אבל מי שבאה לרטון פה זו היא (ואת...), לא הגברים שפשוט החליטו שזה לא מתאים להם והלכו לחפש מישהי שכן מתאימה.

לא זכותך לומר שמי שלא מכבד את תפיסת העולם שלה ובוחר להתרחק ממנה הוא מישהו שלא מסוגל להתמודד עם מישהי חושבת. יותר נכון לומר שהוא פשוט לא מעוניין במישהי שחושבת בצורה הזו.

אז או שאין שיפוטיות... והיא צריכה להבין שהדרך שהיא בחרה בה יש לה מחיר - כי גם עבור גברים-טובים רבים זה הופך אותה לפחות רצויה (ואני יכול להבין למה...). או שאתן/ם מכניסים שיפוטיות - כולל גם האמירות של אחד הגולשים פה על "פרח נדיר... הם לא ראוים לך..." - ואז, אפשר גם לשפוט אתכם.

גם אני קיבלתי לא מעט החלטות בחיים שהיו נכונות עבורי ולא מתיישבות עם הכלל, ואני משלם את המחיר הזה בכיף...

ודבר אחרון, כל אישה שתיתון לי את התחושה שאני צריך לומר לה תודה על כך שאנו יוצרים מגע גופני... היא מראש אישה שלא הייתי רוצה להיות לידה.

ודבר אחרון אחרון... לאמאשלשון, ובכללית - מרבית האנשים בעולם נכנסים למערכת יחסים בכדי להיות במקום שיספק עבורם את הצרכים שלהם - הנפשיים, המנטלים, ומה לעשות? גם הגופניים! ועוד... כמובן שלדעתי יש לבוא עם הרצון לקבל סיפוק, אבל גם לתת סיפוק לצד השני.

אז כן, כגבר אני מצפה שהאישה שאיתי תרצה שיהיה לי טוב, ותרצה לספק אותי - בכל המימדים. בדיוק כמו שגם לי חשוב לספק אותה. ואישה שלא תספק - לא תספק, מה לעשות? כשאני בזוגיות אני לא מתכוון לדרוש ולא להתחנן, ואת יודעת מה? אפילו לא לבקש. או שיש חיבור והתאמה ונתינה הדדית - או שלא.

 

[דיברגנט חדש]

לא, הוא לא הבחור הנכון אלא אף אחד אינו הבחור הנכון

כנראה, שאת זה את לא מסוגלת להפנים.
&nbsp
רוב הבחורים אין להם כוח שמישהי עם בעיות פסיכולוגיות בעוד היא גם מן הסתם לא בר רפאלי, אלא בחורה רגילה בלי שום מיוחדות עילאית, לכן אין שום סיבה שבעולם לחכות לה, עד אשר תתגבר על הפוביה שלה מסקס.
&nbsp
אם היא הייתה חושבת שתיים וחצי שניות, היא לא הייתה מגיעה לסיטואציה שכולם בורחים מפניה כמו ממצורעת.
&nbsp
אולי הפתרון בשבילה, הוא להיכנס למנהרת הזמן של דאג וטוני, או לחלופין לחזור בתשובה ולחכות לשידוך.