אבל דווקא כשהכי מדוכאים לשמוע שירים מדכאים זה
הכי מעודד... לפחות אותי, ככה לא מרגישים לבד, וככה מרגישים הכי קרובים למילים. אם לא אמרתי את זה כבר מיליון פעם, ואני בטוחה שאמרתי את זה כבר מיליון פעם, הליריקה זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת בנייטוויש, מאוד מתוחכמת מאוד מאוד טובה, כל המטאפורות וכל המוטבים...
Dead boy's poem זאת פשוט גאונות טהורה מבחינה לירית. וגם feel for you ולא חסר להם עוד הרבה שירים גאוניים אחרים. שירים אופטימיים? האממ אני מצליחה לחשוב כרגע רק על Know Why The Nightingale Sings יש בו הרבה שורות ממש אופטימיות כמו: "I swear the heaven's in my reach", "The Eden I found will forever last" ובמיוחד החלק הזה: "My soul has finally found peace Doesn't matter that man has no wings As long as I hear the nightingale sing..." חוץ מזה, הרבה פעמים גם בשירים המדכאים יש סוג של נקודת אור, נגיד בDevil and the deep dark ocean מדברים על המפלצת הנוראית, ועל סוף העולם, אבל מה קורה בסוף? "The eternity will begin once again in peace" בbeauty and the beast הוא מתאר את עד כמה שהוא מכוער ושהיפה לעולם לא תרצה אותו, וכל מה שהוא רוצה הוא לעולם לא יקבל, אבל מה הוא אומר לקראת הסוף? "However cruel the mirrors of sin. Remember beauty is found within" לא משנה עד כמה אתה מכוער המראה החיצוני הוא לא מה שחשוב, היופי בא מבפנים. בend of all hope שאפילו מהשם שלו ברור הכול, סוף כל התקווה, נאמר שהכול יגמר בלידה, הכול יתחיל מחדש, ככה שאפילו כשהתקווה נגמרת לגמרי זה רק סימן שהיא עתידה להיוולד מחדש.